שלום וברכה,
אכן ישנם סגולות רבות לשלום בית ולאהבה בין איש לאשתו, אך מוכרחים אנו להקדים, שלפני שמחפשים סגולות (או עכ”פ ביחד עם הסגולות), יש לדעת ש”שלום בית” על פי רוב תלוי בבחירה החופשית: עבודת המידות, וויתור, נתינה ומוכנות לקבל, שליטה עצמית, מודעות עצמית, הבנת השונה והכלה, תאום ציפיות ומטרות וערכים, ניהול דינמיקה זוגית נכונה (במחשבה דיבור ומעשה), מבט חיובי, כבוד הדדי, הבעת הערכה, היררכיה בריאה במשפחה, אמון הדדי, נטרול ביקורתיות, הנהגה של שמחת חיים בתוך הבית, ראש גדול בלי קטנוניות, וכו’ וכו’. ונכון שכל אחד נוטה לתלות את העדר השלום באשמת הצד השני, אבל, כדאמרי אינשי: “עם יד אחת לא עושים כפיים”, והדברים ארוכים ואכמ”ל. וכמובן אפשר תמיד לפנות להתייעצות בנושא שלום הבית.
ועל הכל, יש להדגיש, שזוגות שעדיין אינם שומרים טהרת המשפחה כראוי, בוודאי מובן מאיליו שייווצרו בעיות וקשיים בשלום בית, כי רק ע”י שמירת טהרת המשפחה אפשר לתת חיות מחדש לחיי הנישואין כל חודש מחדש, וכמו שאמר רבי מאיר בעל הנס[1] שעל ידי ההקפדה בהלכות טהרת המשפחה אז האשה תמיד “תהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה”. וכך היה מייעץ מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל[2], שהסגולה הכי טובה לשלום בית, היא שמירת טהרת המשפחה בכל פרטיה.
[ועוד היה מייעץ מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, שזוג מאורסין יקפידו לא להאריך בפגישות בלילה, שזו סגולה שאחרי החתונה יהיה להם שלום בית[3]. וכיו”ב מקובל בשם הגאון החזו”א, שכמה שהזוג המאורס ישמור יותר על המרחק הרצוי בתקופת האירוסין, כך יותר תהיה לשם שלום בית אחרי הנישואין].
ועתה, ביחד עם שמירת טהרת המשפחה וביחד עם ההשתדלות בדרך הטבע בתיקון המידות ובכל הנזכר לעיל (ובידיעה שהשתדלות זו היא מצוה גדולה ויקרה בעיני ה’, כי גדול השלום[4]), יש להתפלל מעומק הלב להקב”ה לזכות לשלום בית, ואז, בנוסף לכל זה (בתור “תוספת” ולא בתור “עיקר”), ניתן ורצוי להשתדל גם בדרך של ה”סגולות”.
ואחרי הקדמות אלו, אציע בעהי”ת כמה סגולות נאות לשלום בית:
- אם מצוי מאוד מריבות בין הבעל לאשתו, מומלץ לקחת את ה”כתובה” לתלמיד חכם שיבדוק אם היא כשרה[5]. ומ”מ יזהר מאנשים “בודקי כתובות” שאינם תלמידי חכמים הבקיאים היטב בהלכות אלו, ובפרט אם יש צורך בתיקון או בכתיבת כתובה נוספת[6].
- סגולה לשלום בית שהאשה תקרא את כתובתה כל יום במשך ארבעים יום[7]. ועכ”פ אם לא לצרכים אלו, עדיף שלא לפתוח את הכתובה כלל, כי לא מסמנא מילתא.
- אם לא שילמו ל”שדכן”, גם אם עברו שנים רבות מאז החתונה, יש לשלם לו[8].
- בערב שבת קודש יפנה את קורי העכביש מהבית, כי עי”ז מרחיק את כוחות הטומאה החפצים למנוע שלום בית[9].
- בעבר שבת בזמן הדלקת נרות, הבעל יאמר באשתו בלשון רכה ועדינה: “הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר”, אע”פ שהיא זוכרת לבד, שיש בזה סגולה לשלום בית[10]. ומ”מ אם יש חשש שתפגע למה הוא מזכיר לה, יסביר לה בעדינות שיש בזה ענין וסגולה.
- סגולה לשלום בית, שכאשר אומר בליל שבת קודש את הפיוט “שלום עליכם מלאכי השלום” לא יאמר הבית האחרון “בצאתכם לשלום”[11].
- במוצאי שבת לפני ההבדלה, יקרא פסוקים אלו שלושה פעמים[12]: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וזו סגולה לשלום בית במשך כל השבוע[13].
- סגולה לשלום בית, לקפל את הטלית במוצאי שבת מיד אחרי ההבדלה[14].
- בעל שיש לו סבל מאשתו, יפשפש במעשיו, כי כתבו גדולי החסידות שההתנהגות השלילית של אשתו היא בעצם אזהרה מהשמים שעליו לתקן את עצמו, שהאשה היא בחינת “המראה של הבעל”. וא”כ ע”י שיתקן את מעשיו (גם אם הוא בענין שאינו נוגע באופן ישיר לשלום בית) ממילא יחזור השלום לבית[15].
- להתאמץ ע”י מחשבות טובות וחיוביות להגיע למצב שמעריך ואוהב את בעלך\אשתך כמה שיותר, כי על ידי זה יתעורר כח שמיימי שיגרום שגם היא\הוא יתחיל להעריך ולאהוב אותך באותה מידה[16]. וגם עפ”י דרך הטבע יובן שדבר זה יועיל מאוד לשלום הבית וז”פ.
- סגולה נפלאה לשלום בית, לקרוא כל יום פרק כ”ה מספר מסילת ישרים[17].
- יקרא שיר השירים כל יום[18].
- שיהיו בבית מזוזות מהודרות[19].
- בשעת ברכת כהנים, יכווין במילה “שלום”[20].
- מצות שילוח הקן[21].
- קריאת מזמור קל”ט בתהילים, מסוגלת לעורר אהבה בין איש לאשתו[22]. וזה המזמור: לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר יְהֹוָה חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע: אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק: אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה: כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן יְהֹוָה יָדַעְתָּ כֻלָּהּ: אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה: פלאיה פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי נִשְׂגְּבָה לֹא אוּכַל לָהּ: אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח: אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ: אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ: וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה: כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי: אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד: לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְעַל סִפְרְךָ כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם: וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם: אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן הֱקִיצֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ: אִם תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע וְאַנְשֵׁי דָמִים סוּרוּ מֶנִּי: אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְהֹוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט: תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי: חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי: וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: ויש שכתבו שעדיף שמלבד המזמור הנ”ל יקרא גם מזמור ק”מ[23].
- למי שיש לו אשה רעה: יאמר הבעל מזמור מ”ה של התהילים על שמן זית, וימשח את גופו בשמן זית[24].
- שלא יריב הבעל עם אשתו כלל, לך לקבר אחד וקח ג’ פעמים מן עפר הקבר ההוא, ואמור: “כְּשֵׁם שֶׁזֶּה הַמֵּת נִשְׁתַּתֵּק וְאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ, כָּךְ פלוני לֹא יַרְגִּישׁ וְלֹא יְדַבֵּר דָּבָר מֵעִנְיָן אִשְׁתּוֹ מִטּוּב וְעַד רַע, כְּלָל וְעִקָּר”. וזרוק העפר ההוא באש[25]. [ויש גורסים שגם האמירה תהיה ג’ פעמים, ולזרוק את העפר בין האיש לאשתו, ולדבריהם סגולה זו מועיל גם לעשות שלום בין אדם לחבירו ולא רק עם בין איש לאשתו[26]].
- יתפלל לה’ שישלח לו שלום בית עם אשתו בזכות השם הקדוש היוצא מהפסוק “וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ”[27]. ולפי הגירסא שהיתה בידי המקובל הגדול הגר”י כדורי זצ”ל, יש לבקש בזכות השם הקדוש היוצא מהפסוק “חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן”[28].
- לתת צדקה לעניים ביד רחבה בהתאם לאפשרותו הכלכלית, הוא ענין הכרחי כדי להציל את עצמו ממריבות בתוך ביתו, והוא בדוק ומנוסה[29]. ואין צדקה מעולה כמו החזקת אברכים, כיון שהם עניים תלמידי חכמים[30].
- הבעל – אם אין תורתו אומנותו עכ”פ יקפיד לשמוע שיעור תורה כל יום, וזה בדוק ומנוסה שמחזיר את השלום לבית[31].
- וכמו כן, שהבעל ילמד תורה בקול כל יום גם בביתו, ושאשתו תשמע את קולו בעת הלימוד, זו סגולה למנוע מריבות בבית ח”ו[32].
- וכמו כן, סגולה לשלום בית שהבעל יעסוק בתורה בבוקר מוקדם לפני התפילה[33].
- וכמו כן, סגולה לשלום בית שהבעל ילמד עם אשתו בספר “עין יעקב”[34].
- ילמד הבעל “פרק השלום” במסכת דרך ארץ זוטא[35].
- מי שזהיר היטב במצות סוכה ולעשותה ולשבת בה בהידור, זו סגולה שלא תהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה[36]. וכמו כן סגולה לביטול מחלוקות, ללמוד מסכת סוכה[37].
- מי שמקפיד בליל הסדר לאוכל “מצה שמורה” ולא מצה רגילה, ישמור בבית חתיכה מהמצה הזו כל השנה, וזה סגולה לשלום בית[38].
- סגולה לעזור לזוג אחר שיהיה לכם שלום בית: להתעניין בשלום בית שלהם, כי עצם ההתעניינות יש בה כח רוחני להועיל שיהיה להם שלום בית[39]. אך יש לעשות כן באופן שלא יהיה חשש שיגרום לבני הזוג לענות דברים הכרוכים בלשון הרע ח”ו.
- לברך ברכת המזון בכוונה, מלבד שזו סגולה לפרנסה, היא ג”כ סגולה לשלום בית[40].
- סגולה לשלום בית מפי הרה”צ רבי אשר פריינד זצוק”ל: שהנלטה שנוטלים בה ידים לסעודה תהיה ממתכת, משום כבוד המצוה[41].
- שמירת הצניעות והקדושה ושמירת העיניים, היא סגולה לשלום[42]. וסגולה בדוקה ומנוסה להשארת השכינה ולשלום בית, שהאשה תהיה זהירה בכיסוי ראשה באופן שלא יתגלה אפי’ מעט משערות ראשה[43] (וכל שכן שלא תחבוש פאה נכרית)
- “אם שמרת פיך מלשון הרע, יהיו כל ימיך בשלום”[44].
- בראש חודש אב, יומא דהילולא של אהרן הכהן ע”ה, ידליק נר לעילוי נשמתו, ויתרום סכום לצדקה לכבודו, ויתפלל להקב”ה בכל לבו שיתן לו שלום בית “בזכות אהרן הכהן” שהיה אוהב שלום ורודף שלום. והואיל וקשה הדבר להתפלל בקבר אהרן בירדן[45], יתפלל על כך במירון בקבר הלל הזקן[46].
- יתפלל על שלום ביתו בקבר רבי יוסף סאראגוסי ז”ל הקבור בשדה מול קבר רבי יהודה בת עילאי[47].
- יקח קערה חדשה, ויכתוב עליה (מבפנים) שם הבעל (פלוני בן פלונית) ושם האשה (פלוני בת פלונית) ואז ימחוק את השמות ע”י יין (והיין ששימש למחיקה ישאר בתוך הקערה). ואז יתן לאיש לשתות חצי מהיין שבקערה, ולאשה לשתות את חצי השני של היין שבקערה. (מכתב יד של המקובל הרב יצחק כדורי זצוק”ל – קדושת יצחק ח”ג עמ’ קמ”ו).
- לפעמים ישנם כחות של טומאה המצויים בבית שגורמים לקלקל את שלום הבית, וכדי לבטל כחות אלו, יקרא כל יום בתהילים פרק קי”ט את הפסוקים שמתחילים עם האותיות “שלום הבית“[48] (ויש אומרים שבמקום אות ה’ אומרים אות ב’ והיינו כך: “שלום בבית”[49]), ויתפלל להקב”ה שבזכות דוד המלך ובזכות ספר התהילים יזכו שתשרה שכינה בבינתם ותהיה אהבה ושלום וריעות ביניהם. ולתועלת הקוראים הנה הפסוקים:
שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם (ומדבריך) וּמִדְּבָרְךָ פָּחַד לִבִּי: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי: שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל: שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי: שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ וָאֹהֲבֵם מְאֹד: שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ כִּי כָל דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ:
לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:
וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְהוָה תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ: וְאֶעֱנֶה חֹרְפִי דָבָר כִּי בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶךָ: וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי: וְאֶשְׁמְרָה תוֹרָתְךָ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ: וְאֶשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי: וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי: מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִֿי: מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי: מִכָּל אֹרַח רָע כָּלִאתִי רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ: מִמִּשְׁפָּטֶיךָ לֹא סָרְתִּי כִּי אַתָּה הוֹרֵתָנִי: מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי: מִפִּקּוּדֶיךָ אֶתְבּוֹנָן עַל כֵּן שָׂנֵאתִי כָּל אֹרַח שָׁקֶר:
הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצְּרֶנָּה עֵקֶב: הֲבִינֵנִי וְאֶצְּרָה תוֹרָתֶךָ וְאֶשְׁמְרֶנָּה בְכָל לֵב: הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי: הַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ וְאַל אֶל בָּצַע: הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי: הָקֵם לְעַבְדְּךָ אִמְרָתֶךָ אֲשֶׁר לְיִרְאָתֶךָ: הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים:
בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ: בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ: בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן: בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ: בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
יָדֶיךָ עָשׂוּנִי וַיְכוֹנְנוּנִי הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ: יְרֵאֶיךָ יִרְאוּנִי וְיִשְׂמָחוּ כִּי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: יָדַעְתִּי יְהוָה כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי: יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנִי כְּאִמְרָתְךָ לְעַבְדֶּךָ: יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ: יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ (וידעו) וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:
תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה כִּדְבָרְךָ הֲבִינֵנִי: תָּבוֹא תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ כְּאִמְרָתְךָ הַצִּילֵנִי: תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה כִּי תְלַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: תַּעַן לְשׁוֹנִי אִמְרָתֶךָ כִּי כָל מִצְוֹתֶיךָ צֶּדֶק: תְּהִי יָדְךָ לְעָזְרֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ בָחָרְתִּי: תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ יְהוָה וְתוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי: תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעֲזְרֻנִי: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי:
ולסיום יצויין גם שכל יום כ”ג בחודש (בכל חודש עברי) הוא יום מסוגל לעשיית שלום, אז ראוי ביום זה להשקיע יותר מאמצים.
ועכ”פ כפי שפתחנו בתחילת דברינו, יש לזכות תמיד ששלום בית הוא דבר שצריכים “לעבוד” עליו כדי להשיגו ולא להסתמך רק על הסגולות. ומובא שהמשגיח הרה”צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ”ל שאמר כהדרכה לחתן, שבכל יום יעצור ויחשוב “מה עשיתי היום עבור השלום בית שלי”[50].
בהצלחה רבה, ובשורות טובות ישועות ונחמות.
מקורות:
[1] נדה דף ל”א ע”ב. והאריך בזה האור זרוע נדה סי’ ש”ס.
[2] בשיעור במוצאי שבת קודש פרשת בא תשס”א, ונדפסו נועם אמריו בספר פניני יוסף על השנה הנ”ל עמ’ פ”ב.
[3] שובע שמחות ח”א עמ’ ל”ג בשם מרן מוהרע”י זלה”ה.
[4] יבמות דף ס”ה ע”ב.
[5] שו”ת אפרקתא דעניא ח”א סי’ פ”א בשם הגה”צ מנאסד זצ”ל, ספר רפאל המלאך אות מ’ ערך מחלוקת בשם ליקוטי מוהר”ן, שו”ת משנה הלכות חיו”ד סי’ פ”ו, ועוד. ועיין מש”כ בזה ידידינו הרה”ג ר’ אליהו בר שלום שליט”א בספרו משפט הכתובה פרק ע”ז סע’ ח’.
[6] נעימות נצח ח”א עמ’ פ”ח. והדברים פשוטים מצד עצמם.
[7] ספר שימוש תהילים כהן עמ’ ת”ו, שכך שמע מפי מעתיקי שמועה.
[8] עיין שו”ת מנחת חן ח”ג חאה”ע סי’ ל”א שהאריך להביא לזה סמוכין עיי”ש.
[9] השל”ה הק’ מסכת שבת פרק נר מצוה אות ה’ ומובא בכף החיים סופר או”ח סי’ נ”ר סק”י.
[10] שו”ת משנה הלכות חט”ו סי’ פ”ג. וע”ע לאחד מהרבנים המשיבים מבוגרי בית מדרשנו ברכת אברהם, הרה”ג ר’ פנחס רז שליט”א, במה שכתב בזה בספרו לעשות את השבת ח”א פרק ט’ הערה ט”ו.
[11] שיח אליעזר החדש שם הרה”ק מוהר”מ מפרמישלאן זיע”א, וספר סגולות ישראל ליפשיץ מע’ מ’ אות י”ט. וכמדומני שראיתי כן גם בשם שר בית הזוה”ר הרה”ג ר’ מרדכי שרעבי זצוק”ל.
[12] במדבר כ”ה פסוקים י-י”ב.
[13] אמרי נועם אברג’ל פרשת פנחס.
[14] טעמי המנהגים אות תתקמ”ז.
[15] והאמת היא שעצם הידיעה שמה שאשתו מציקה לו הוא ענין שמיימי, זה כשלעצמו (גם בלי כח סגולי) סיבה לשלום בית, כי יבין כי אין הדבר ממנה אלא מהקב”ה. וכן לענין אשה שאינה מרוצה מבעלה, אם תזכור שהכל מן השמים, ג”כ תקבל יותר בנקל את המציאות הזו. ובהקשר הזה ראוי להעתיק מה שהרחיב בזה הרה”ג ר’ יצחק זילברשטיין שליט”א בספרו חשוקי חמד גיטין הקדמה לספרו חשוקי חמד על גיטין, וז”ל:
“הרוצה סגולה בדוקה ומנוסה לשלום בית, ולהנצל מגיטין, יקיים את הנאמר בשער האותיות של השל”ה, (אות א מח) וכל מה שיקרה לאדם יאמין שהוא מאתו יתברך, כגון שפגע בו אדם רע וזלזל ובייש אותו וקללו, יקבל באהבה כי ה’ אמר לו קלל והוא שלוחו של מקום, מפני חטאיו, כמו שאמר דוד על שמעי בן גרא (שמואל ב, טז י) ‘וכי ה’ אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן’, ככה יתנהג בכל המאורעות הן טובים הן רעים יאמין ויאמר ‘מאת ה’ היתה זאת’, עכ”ל.
וכן כתב הבן איש חי בספרו אדרת אליהו על פרשת ויקהל אין לו לאדם להצטער אם ישלחו לו מן השמים דבר רע, יען כי מאחר שזה הוא מהשי”ת א”כ זה הוא רצונו ית’ ולמה יצטער האדם בדבר שהוא רצונו ית’, וזה שאמר הפסוק ‘ואלקינו בשמים כל אשר חפץ עשה’, וא”כ מאחר שהוא חפצו ורצונו אין לו לאדם להצטער על שום מקרה הקורא אותו כי זה רצונו ית’, ודבר זה הוא סמא דכולא.
וכבר היה מעשה באחד שאשתו היתה רגילה לבזותו בא אל רבו ולהתחנן לו, שיסיר רע הגזירה מעמו, הרב אמר שיתפלל עליו, ואכן כשחזר הביתה, אירע הפלא, ואשתו התחילה לדבר עליו בכבוד, וכיבדה אותו עד מאד, לאחר תקופה קצרה התחילו שכנים לבזותו, זה אמר לו שגנב ממנו כסף, והשני ביזה אותו בבית הכנסת, בא אל רבו וסיפר לו שאשתו מכבדת אותו, אולם מצד שני התחילו לבזותו ברחוב, אמר לו רבו לא אשתך בזתה אותך, ולא השכנים מבזים אותך, אלא האלקים אמר להם קלל, ואם זכית, הבזיונות הם בתוך הבית, ואינו ברבים, אבל כשבקשת להתפלל עליך שיעברו הבזיונות, התחילו הבזיונות במקום אחר, מיד ביקש האיש מרבו, אנא קח ממני הבזיונות ברחוב, ושיכנסו חזרה לתוך ביתי.
ודבר זה למדו ממסכת תענית (דף כג ע”ב) רבי מני הוה שכיח קמיה דרבי יצחק בן אלישיב אמר ליה עתירי דבי חמי קא מצערו לי, אמר ליענו ואיענו אמר קא דחקו לי, אמר ליעתרו ואיעתרו, אמר לא מיקבלי עלי אינשי ביתי אמר ליה מה שמה חנה תתייפי חנה ונתייפת, אמר ליה קא מגנדרא עלי, אמר ליה אי הכי תחזור חנה לשחרוריתה וחזרה חנה לשחרוריתה, הנהו תרי תלמידי דהוו קמיה דרבי יצחק בן אלישיב אמרו ליה ניבעי מר רחמי עלן דניחכים טובא, אמר להו עמי היתה ושלחתיה. ופירש רבינו גרשום בתחילה היה לבי לכך, אבל כבר קבלתי עלי שלא להטריח את קוני.” עכ”ל.
[16] שנאמר “כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם” (משלי כ”ז י”ט) ופירש שם במצודת דוד: “כמו דרך המים מראים את הפנים בדומים להפנים המסתכלים בה אם שוחקות שוחקות ואם עצבות עצבות – כן לב האדם לאדם, אם לבו טוב על חבירו ייטיב גם לבו, ואם רעה תרע גם היא.” עכ”ל. וכ”ה במדרש משלי שם. ועיין יבמות דף קי”ז ע”א, ובתוס’ פסחים דף קי”ג ע”ב ד”ה שראה.
[17] המקובל הגאון רבי יעקב עדס שליט”א בספרו דברי יעקב.
[18] ספר אביע סגולות ערך “בית” עמ’ מ”ח, והוא על פי מה שפירש רש”י בתחילת שיר השירים “אשר לשלמה – מלך שהשלום שלו”. ולפקצ”ד לא ברור שיש מדברי רש”י מקור לומר שיש סגולה בשיר השירים לשלום בית, אך הדברים מסתברים מצד עצמם עפ”י מה שכתב הרב גזע ישי זלה”ה שקריאת שיר השירים מועילה לכל מה שלא מתנהל בצורה שהיתה אמורה להתנהל.
[19] בספר פתחי שערים כתב בשם הרה”ק מראפשיץ זלה”ה, שהמזוזה היא סגולה לשלום בית.
[20] ספר סגולה אשר בחרת עמ’ קכ”א, ונימוקו עפ”י דרשת חז”ל בספרי שהמילה “שלום” בברכת כהנים נאמרה לגבי שלום בית בין איש לאשתו.
[21] שו”ת אבני דרך ח”ח סי’ תרד”ע עפ”י חולין דף קמ”א ע”א ותוס’ נזיר דף ח”ן ע”ב.
[22] ספר שימוש תהילים כהן, במזמור קל”ט.
[23] ספר זכרון יעקב יוסף.
[24] ספר זכרון יעקב יוסף.
[25] ספר הפעולות למוהרח”ו ח”ד סי’ תכ”ו.
[26] מהרב בעל שימוש תהילים כהן נר”ו.
[27] עפ”י מעיינות החכמה אבוזגלו לפי הגירסא שלפנינו.
[28] עפ”י קדושת יצחק (צילומי כתי”ק של הגר”י כדורי זצוק”ל) ח”ב עמ’ רנ”א בשם ספר מעייני חכמה הנ”ל.
[29] הגאון רבי חיים פלאג’י זלה”ה בהקדמה לספרו מועד לכל חי, בארוכה עיי”ש. וראה גם בספרו צדקה לחיים אות טו”ב.
[30] כנפסק בשו”ע יו”ד סי’ רנ”א סע’ ג’ שצדקה לעניים תלמידי חכמים קודמת לצדקה לעניים שאינם תלמידי חכמים, והארכנו בזה יותר במקום אחר.
[31] המקובל מוהר”ר יצחק כדורי זצוק”ל, שכך מסר בשמו הרה”ג ר’ יהודה דרעי שליט”א, ומבוא בספר שלום באהליך ריש פרק כ”ג.
[32] ספר אבנים יקרות במאמר יוצר האדם ענף ג’ עמ’ תכ”ז בהתבסס על דברי רבינו בעל הבן איש חי זלה”ה בבן יהוידע בסנהדרין דף צ”ב ע”א. ועיין למרן הראש”ל הג”ר יצחק יוסף שליט”א בספרו שובע שמחות (מהדורת תשס”ה) ח”א פי”א סע’ ט’.
[33] כך מרגלא בפומיה דהרה”ק בעל ברך משה מסאטמר זלה”ה ששמע כן מגיסו בשם הגה”צ ר’ יחונן טווערסקי זצוק”ל אב”ד מוזשאי שמסר כן בשם זקנו הרה”ק ר’ יששכר בער מבעלזא זצוק”ל, ומובא בספר אלה מסעי מסאטמר עמ’ ע”ו, ובספר נחלי צבי על שבת קי”ג ע”ב..
[34] כ”כ בספר נשמתין חדתין פרשת חיי שרה סי’ צ”ז אות ו’ כתב בשם הרה”ק הר”י מפשעווארסק זי”ע שסגולה לשלום בית הוא ללומד אגדות “עין יעקב” ביחד עם אשתו.
[35] הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ”ל, הובאו דבריו בספר סגולה אשר בחרת עמ’ ק”ב.
[36] מהר”י פלאג’י זלה”ה ביפה ללב ח”ה או”ח סי’ תרכ”ה סק”ג. וע”ע בזה לאחד מבחירי בית מדרשנו “ברכת אברהם” הרה”ג ר’ יוסף חיים אוהב ציון שליט”א בספרו אסף חיים עמ’ צ”ג.
[37] עיני כל חי פלאג’י דף כ”ג ע”א בשם ספר המידות ערך מריבה אות ז”ן. ורמז לדבר הפסוק בתהלים מזמור ל”א: “תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת”. וכ”כ מוהר”א חמווי זלה”ה בספר בית שמחה עמ’ ס”ח (בנדמ”ח תשכ”ח), וכ”כ הרב בכור יעקב סוף מע’ ס’, ועוד. ואולם בספר דברי תורה ממונקאטש מהדורת ז’ אות מ”ט הביא רמז זה ומסורת על הסגולה באופן אחר קצת: “הנה שמעתי ומקובל בשם גאוני וצדיקי אשכנז ז”ל כי מסוגל ללמוד בכל יום מסכת סוכה ועי”ז יפלו ויכנעו אויביו וינצל מהם שלא יוכלו להרע לו.” עכ”ל.
[38] הרה”ק ר’ לשמה מרזומסק זלה”ה זיע”א, ומובא בספר אוצר פתגים ושיחות ח”ב עמ’ קמ”ד.
[39] הרה”ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק”ל, כפי שמסר בשמו האדמו”ר מבאבוב זצ”ל, ומובא בספר אבנים יקרות עמ’ תצ”ח.
[40] הרה”צ הגאון ר’ דוב קוק שליט”א מטבריא.
[41] מילי דחסידותא פ”ט ל”א.
[42] הג”ר אהרן זכאי שליט”א בספרו שלום הבית פרק פ”ז בשם ליקוטי עצות ערך שלום אות ה’.
[43] בתים לבדים סי’ כ”ד הערה פ”ז (והוא כמובן עפ”י הזוה”ק).
[44] מסכת דרך ארץ זוטא פרק ז’ הל’ ז”ך.
[45] מה גם שהמיקום של הקבר בהר ההר אינו יודע עפ”י חז”ל במדרש תנחומא.
[46] שהיה ניצוץ אהרן הכהן כמו שכתב הרמ”ע מפאנו זלה”ה בספר גלגולי נשמות אות פ’, ובאמת הלל הזקן הוא התנא באבות פרק א’ משנה י”ב שאמר “הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”.
[47] ספר סגולה אשר בחרת עמ’ קכ”א, עפ”י המוזכר בספר חרדים שהצדיק הנז’ היה ידוע על עשיית שלום בין איש לאשתו.
[48] סגולות ישראל מערכת ש’ אות ע”ו.
[49] ספר שימוש תהילים כהן פרק קי”ט.
[50] ספר תפארת אבות להג”ר שמשון פינקוס זצ”ל בעניני הבית היהודי עמ’ י”ז.
