הלכות ומנהגים פורים קטן התשפ”ד – 2024
- ביום י”ד וט”ו שבאדר ראשון (הנקרא “פורים קטן”), אין נפילת אפיים בכל המקומות, ואין אומרים מזמור: “יענך ה’ ביום צרה”, ואסורים בהספד ובתענית. [1] ובשנה זו חל י”ד באדר ביום שישי, וט”ו ביום שבת קודש, ועל כן גם אין אומרים “צדקתך” במנחה של שבת.[2]
- טוב להרבות ביום שישי ובשבת זו בעוד מאכל נוסף לכבוד פורים קטן. [3]
- ומכל מקום אין נוהגים בו משלוח מנות, ולא מתנות לאביונים, ואין בו קריאת המגילה.[4]
- נוהגים בימים אלו דיני אבלות כרגיל.[5]
מקורות וביאורים:
[1] כ”כ השולחן ערוך (סי’ תרצז ס”א). ואין אומרים בו “על הניסים”, כיון שאין קוראים בו את המגילה.
[2] מ”ב (סק”ב), כה”ח (שם סק”ג).
[3] הטור הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש חובה להרבות בסעודה ומשתה ביום י”ד באדר א’, אף לבני הכרכים וכמ”ש המ”ב (שם), ונהגו להרבות מעט בסעודה, וכמ”ש הרמ”א (שם), ועי’ בלבוש ובכה”ח (ס”ק ח’) דגם בט”ו נכון להרבות מעט כי ‘טוב לב משתה תמיד’. ודי בהוספת מאכל אחד לסעודת השבת. ועי’ בשו”ת מנחת יצחק חלק י’ (סימן נח), שזוהי הזדמנות לבני המוקפים לקיים סעודה ביום י”ד לדעת הפמ”ג ורוב הפוסקים.
[4] למרות שהכתב סופר (פרשת תצווה) הסתפק בזה לפי הטעם שעיקר מנות מנות הוא משום אהבה ואחווה, א”כ למה שמחמירים להרבות בסעודה א”כ גם במשלוח מנות. אולם מנהג העולם אינו כן. וכן מבואר בבית יוסף (סי’ תרצז) שאין נוהגים בו משלוח מנוות ומתנות לאביונים. וע”ע בשו”ת דברי ישראל (או”ח סי’ רטו).
[5] באר היטב, ומ”ב (שם ס”ק ה).
