מקורות ונימוקים:
טור ושולחן ערוך יורה דעה סימן שכ”ח, בשעה שיפריש חלה יברך: אשר קדשנו במצותיו וציוונו להפריש תרומה, או להפריש חלה. וכתבו האחרונים בשם המהרש”ל שיש לומר להפריש חלה תרומה.
כן כתב בחזון עובדיה הלכות פסח עמוד קע”ח, כי יש נוהגים לברך להפריש תרומה ויש נוהגים לברך להפריש חלה, ומנהגינו לומר להפריש חלה תרומה. כן כתב בספר ילקוט יוסף קיצשו”ע אורח חיים סימן תנ”ו, ובילקוט יוסף דינים לאשה ולבת סימן שכ”ח.
למרות שמצוות הפרשת חלה בזמן הזה הוא מדרבנן, מברכים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, ככל מצוות דרבנן שמברכים עליהם וציוונו, על פי דברי הגמרא בשבת דף כ”ג והיכן ציוונו מ’לא תסור’.
אף על פי שאין המצווה חיובית אלא קיומית, שהרי אין חיוב להפריש חלה, אלא הרוצה לאכול מן העיסה מוטל עליו לתקנה ולהפריש ממנה חלה. דומה הדבר למצוות השחיטה שאיננה מצווה חיובית אלא קיומית, וכבר כתב הרא”ש בכתובות פרק ראשון שמברכים על השחיטה משוום שאי אפשר לאכול בלא שחיטה.
2 תגובות
לכבוד כבוד הרב
יישר כח על התשובות הנפלאות
אלא שבש”ך ס”ק א ועוד אחרונים בשם רש”ל תרומה חלה ולא להיפך
שלום וברכה
אכן ישנם כמה שיטות בנוסח הברכה
אך למעשה מנהג הספרדים לברך כפי שציינתי בתשובה, “להפריש חלה תרומה”,
ונוסח האשכנזים הוא “להפריש חלה”, או “להפריש חלה מן העיסה”
בברכה