הלכות לשון הרע ושמירת הלשון

חומר איסור סיפור לשון הרע

בגמרא במסכת ערכין דף ט”ו. תניא א”ר אלעזר בוא וראה כמה גדול כוחו של לשון הרע מנלן? ממרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ רעה ונענשו בחומרה. ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה.

עוד אמרו חז”ל, שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם.

כמו כן אמרו חז”ל, כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו איתנו ‘מי אדון לנו’. כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר מלושני בסתר רעהו אותו ‘אצמית’, אצמית היינו צרעת. כך גם מצאנו במרים הצדקת אחות אהרן ומשה שדיברה באחיה ונענשה בצרעת.

יתירה מזאת, התורה ציוותה אותנו “זכור את אשר עשה ה’ אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים”. כלומר התורה ראתה צורך שאנו נעלה על זכרוננו את אשר עשה ה’ למרים שנענשה בנגע הצרעת עקב דיבור לשון הרע. כל זה בכדי שנדע אנו להתרחק מאיסור סיפור לשון הרע החמור.

ואמרו חז”ל, שהדברים קל וחומר, ומה מרים שלא דיברה אלא בפניו של משה ולהנאתו של משה ולשבחו של משה ולבניינו של עולם כך נענשה, המדבר בגנותו של חברו ברבים על אחת כמה וכמה. ופירשו הראשונים שכוונת התורה לומר התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדיברה באחיה שהיתה גדולה ממנו בשנים וגידלתו על ברכיה וסיכנה בעצמה להצילו מן הים והיא לא דיברה בגנותו אלא טעתה שהשוותו לשאר נביאים, והוא לא הקפיד על כל הדברים האלו, שנאמר והאיש משה עניו מאד, ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת, קל וחומר לבני אדם הרשעים הטיפשים שמרבים לדבר גדולות ונפלאות.

מדוע הלכות לשון הרע לא נפסקו בשולחן ערוך

השאלה היא, אם חמור כל כך איסור סיפור לשון הרע, מדוע לא טרח השולחן ערוך להקדיש מקום נכבד בפני עצמו להלכות לשון הרע ורכילות.

בספרי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש כתבו, שהטעם שלא מבואר בפרטות בדברי חז”ל והשולחן ערוך כל פרטי הלכות המידות שבן אדם לחבירו ופרטי הלכות לשון הרע, משום שבזמנם איסור לשון הרע היה מוחזק אצלם כמו איסור אכילת חזיר וכמו איסור רציחה וכדו’, לפיכך לא הוצרכו להאריך בפרטי הלכותיהם, כי היו כולם מתרחקים מזה כמו מן האש. אולם בדורות האחרונים התחזק יצר הרע של המידות הרעות והמגונות, לכן בדורות האחרונים האריכו בזה הפוסקים, בפרטי הלכות לשון הרע בפרט ובהלכות בן אדם לחבירו בכלל.

המספר לשון הרע עובר בהכרח על איסורים נוספים

מלבד חומר איסור סיפור לשון הרע האמור, המספר לשון הרע, בהכרח עובר על איסורים נוספים, כמו ‘השמר בנגע הצרעת’ ‘אונאת דברים’, ‘לפני עוור לא תתן מכשול’, ‘לא תשנא את אחיך בלבבך’, לא תחללו את שם קדשי, השמר לך פן תשכח את ה’ אלוקיך, ‘ואהבת לרעך כמוך’ ‘בצדק תשפוט עמיתך’ ועוד איסורים רבים אחרים.

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו חפץ חיים בהקדמה להלכות לשון הרע, מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה – 17 מצוות “לא תעשה” ו – 14 מצוות “עשה” – שהמדבר או השומע לשון הרע יכולים להיכשל ולעבור עליהן. מניין זה מתייחס אמנם לתנאים ונסיבות שונות, אולם ניתן להסיק מכאן, כי לשון הרע מביא בהכרח למציאות בה עובר המספר על איסורים רבים אחרים.

לשון הרע או לשון רעה

שאלה מעניינת שואלים הדקדקנים, מדוע במקורות נקרא האיסור לשון הרע, הרי לשון היא נקבה, הואיל וכך צריך היה לומר לשון רעה, מדוע נקרא האיסור לשון הרע.

על כך עונים חכמי המוסר, באופן מעניין, כי לשון שמדברת רע, אין זה בגלל שהיא רעה אלא בגלל שבעליה הוא רע, כי אין הלשון מדברת רע אלא בגלל ראייתו הרעה של האדם שרואה גנות בחבירו ומספרו. מכאן נלמד לצד ההפוך, שכאשר ייטיב האדם וישמור על לשונו בהכרח יהפוך עצמו שלא לראות רע בחבירו ויהפוך להיות אדם טוב יותר.

ב’

כללים בהלכות לשון הרע

גדרי לשון הרע הוצאת שם רע והולך רכיל

לשון הרע: הוא דיבור בגנות הזולת, או כל דיבור שעלול לגרום רע לזולת. זאת אף כאשר הדבר אותו הוא מספר הינו אמת ללא כל תערובת של שקר.

הוצאת שם רע: הוא דיבור בגנות הזולת, או דיבור שעלול לגרום רע לזולת, כאשר הדיבור אותו הוא מדבר איננו אמת אלא שקר.

הולך רכיל: הוא כאשר הולך אדם ומספר לאדם אחר, כך וכך דיבר עליך פלוני וכך סיפר אודותיך וכדו’.

חשוב לציין כי איסור לשון הרע הינו גם על השומע, שאסור לו להאמין ו’לקבל’ את סיפור הלשון הרע.

כללים למצבים בהם אין איסור סיפור לשון הרע

למרות הגדרת האיסור הכוללת כל דבר שגורם רע לזולת, בין נזק תדמיתי ומעמדי בין נזק ממוני ישיר או עקיף.

ישנם כמה מצבים בהם לא נאסר איסור סיפור לשון הרע, להלן נפרוט אותם בקצרה.

כאשר הסיפור מפורסם – במצב בו הסיפור התפרסם בפני שלשה אנשים ויותר, אין איסור לספר את הסיפור, ככל שאין כוונתו להעביר את הסיפור ולגלותו יותר, אלא הוא מזדמן לו בתוך כדי שיחה. טעם הדבר הוא מפני שדבר שעשוי להתגלות לא אסרה התורה, כפי שכתב הרמב”ם פרק ז’ מהלכות דעות הלכה ה’.

כאשר הסיפור נאמר לתועלת – במצב בו הסיפור נועד לתועלת מי שמספרים עליו, או לתועלת מי שמספרים לו את הסיפור, כגון שהוא מושפע לרעה ממנו או לחילופין עלול להיפגע ממנו, כגון שעלול לעשות איתו עסק או שידוך וכדו’.

אמנם על מנת להגיע להיתר סיפור לשון הרע לתועלת ישנם כמה תנאים ובספר חפץ חיים העמיד בזה שבעה תנאים

תנאי ראשון: נפעל רק על פי מידע מכלי ראשון.

תנאי שני: להיות בטוח בהבנת הסיפור לאשורו.

תנאי שלישי: הוכחת האדם לפני שמדברים עליו.

תנאי רביעי: לא להגזים בסיפור המעשה יותר מכפי שהיה באמת.

תנאי חמישי: שתהיה כוונת המספר אך ורק לתועלת.

תנאי שישי: שלא תהיה אפשרות אחרת להפיק את התועלת, בלא סיפור הלשון הרע.

תנאי שביעי: לוודא שלא יגרם נזק נוסף על הנדרש מחמת סיפור הלשון הרע.

סיפור לשון הרע על אפיקורוס – במצב בו הסיפור הוא על אפיקורוס הכופר בתורה ובמצוות, אפי’ כופר רק בתורה שבעל פה. מצווה לגנותו ולבזותו. כפי שכתב החפץ חיים בהלכות לשון הרע כלל ח’ סעיף ה’, כי כל האיסור של לשון הרע הוא דווקא על איש שעל פי דין תורה הוא עדיין בכלל ‘עמיתך’, דהיינו שנחשב עם שאיתך בתורה ובמצוות. אבל אותם האנשים שמכירם שיש בהם אפיקורסות מצווה לגנותם ולבזותם.

ג’

שאלות מצויות בהלכות לשון הרע

לאור הכללים הנזכרים, נציג לדוגמא כמה שאלות מצויות אשר התשובה עליהם נובעת מכללים אלו.

סיפור שהתפרסם

שאלה: חבר סיפר בשיעור, ש’ישראל ישראלי’ [שעד לפני כמה חודשים היה שכני] מסוכסך עם אשתו וכרגע הם בהליך גירושין, האם מותר לי לספר זאת לאשתי?

תשובה: הואיל והסיפור סופר בפני שלשה אנשים או יותר, הדבר נחשב כעתיד להתפרסם, ואין איסור להעביר את המידע הזה הלאה. אולם ישנו איסור לפרש את המעשה לגנאי או להוסיף עליו תיאור גנאי, [כגון לומר האמת שקשה להסתדר איתו או איתה וכדו’].

לספר למורה אודות מעשה רע של ילד בכיתה

שאלה: בחזור מהעבודה ראיתי ילד המשליך אבנים לעבר מכוניות בכביש בדרכו חזרה מבית הספר, האם מותר לי לספר למורה שלו על מעשיו, או שיש בכך לשון הרע?

תשובה:  

מותר בהחלט לספר על מעשיו של הילד על מנת למונעו מכך בעתיד, ככל שהינך נוכח לדעת שגערה מצידך לא תועיל מאומה. מאחר ויש בכך תועלת לחנכו להמנע ממעשים מגונים אלו. אולם עליך לעמוד בכל שבעת התנאים של החפץ חיים.

שהנך בטוח בניתוח המקרה שראית, כמו כן הנך בטוח שאם תוכיח אותו בעצמך הדבר לא יועיל, או שכבר ניסת לגעור בו בעצמך והדבר לא הועיל. אף בסיפור המעשה עליך לבחון למי לספר אולי עדיף לספר לאביו מאשר למורה, תחשוב תמיד מה יביא תועלת גדולה יותר לילד, וכמובן אל תגזים או תוסיף בסיפור המעשה שראית.

לספר לאשתי איזה ילד אכל מהעוגה

שאלה: אשתי מכינה בכל יום חמישי שתי עוגות לשבת, ומקפידה לשמור אותם בשלמותם לשבת. אחד הילדים כנראה היה רעב ונטל פרוסה נכבדה מהעוגה, אשתי שאלה אותי אם ראיתי מי לקח מהעוגה. האם עלי לענות לה או שזה לשון הרע.

תשובה:  לספר לאשה על מעשה רע של ילד מילדיה מותר בהחלט. מאחר ואין הדבר מוגדר כלשון הרע, הואיל ולא יגרם מכך שום נזק לילד, שהרי האם לא תאהב אותו פחות משום כך ולא תזיק לו חלילה משום כך, אדרבא רק תחשוב כיצד לחנך אותו לדחיית סיפוקים או למשמעת עצמית וכדו’.

אמנם במידה והנך חושש שכעת האם כעוסה ועלולה להגיב בצורה שאיננה לתועלת הילד אלא תגרום לו פגיעה או נזק אחר, בהחלט עליך להמנע מלספר זאת באופן מיידי ותמתין מעט עד יעבור זעם.

לספר מי דיבר אודותי אתמול בכיתה

שאלה: אתמול לא חשתי בטוב ולא נכחתי בכיתה, הבוקר בדרכי לבית הספר פגש אותי חבר טוב מהכיתה וסיפר לי שהוא ממש נפגע בשבילי אתמול כשאחד מחברי הכיתה אמר שיותר נחמד בלעדי. מיד שאלתי אותו מי אמר את זה, והוא אמר לי שזה לשון הרע, האם באמת אסור לו לספר לי מי אמר את זה?

תשובה: אכן אסור לו לספר לך מי אמר כך עליך, הדבר מוגדר כרכילות, ואין בזה היתר לתועלת, כי הדבר לא יביא תועלת אלא אדרבא מחלוקת ומריבה. כמו כן למרות שהדבר נאמר בפני כחמשה חברים מהכיתה אין בזה היתר של דבר שפורסם כי הדבר ברור לכל השומעים שכוונתו שלא יספרו לך על מה שהוא אמר.

לספר בבירורים לשידוכים על פגם בבחור

שאלה: אמש דיווח לי חברי לחדר בישיבה שהוא מסר את מספר הפלאפון שלי על מנת שיבררו אצלי עליו למטרת שידוך. לצערי אין לי יותר מידי דברים טובים לספר עליו, ובפרט אינני יודע מה לעשות אם ישאלו אותי אם הוא קם לתפילה בישיבה בבוקר. מה עלי לעשות?

תשובה: בבירורים לשידוך באופן כללי מוטל עליך לדווח על אופיו של חברך לחדר, מוטל עליך למצוא את תכונותיו הטובות ולדווח עליהם, על מידותיו הטובות וכשרונותיו המיוחדים ולספר עליהם. השומעים כבר ידעו מתוכן דבריך להבין במה חברך טוב ובמה פחות.

אולם ככל שהמברר ישאל שאלות ספציפיות, מוטל עליך שלא לשקר חלילה ולסטות מן האמת, לכן אם ישאלו אותך האם הוא קם לתפילות בישיבה עליך לומר את האמת שמה שהנך רואה זה שאיננו קם לתפילות בישיבה אלא מתפלל מאוחר יותר. כמו כן אם ישאלו אותך על מעשיו ספציפיים אחרים או מידות ספציפיות אחרות עליך לדייק בתשובותיך.

אמנם כלל גדול עליך לדעת, כי גם כאשר הינך מדווח על חסרונות, הזהר שלא לעשות אותם יותר ממה שהם, ובאופן כללי מוטל עליך להגדיל ולשבח את תכונותיו הטובות ומידותיו הטובות. שכן בבירורים תמיד יפחיתו השומעים ויאמינו לפחות ממה ששמעו אוזניהם, כך שאם תעמוד ותדקדק שלא להוסיף נופך מעט, תחטא לאמת.

לספר על רשעותו של חבר כנסת המדבר ופועל לפתיחת מקומות בילוי בשבת

שאלה: אמש נחשפתי לדברי הבלע שאמר חבר כנסת מעל דוכן הנואמים בכנסת ישראל, שם דיבר נגד ה’ ותורתו, כאשר לטענתו השבת כיום צריכה להתבטא ביום בילוי וחופש לפיכך על מקומות הבילוי להיות פתוחים בשבת. השאלה היא האם מותר לי לדבר סרה על חבר כנסת זה, להשמיצו ולבזותו או שמא יש בכך לשון הרע.

תשובה: מותר ואף מצווה ישנה לבזות רשע שכזה שמדבר דבר בלע וסרה כפי שתיארת, הואיל וציוותה התורה ‘לא תלך רכיל בעמך’ ודרשו חז”ל בעושה מעשה עמך, אבל האפיקורסים מצווה לבזותם ולגנותם. הואיל וכך המדבר דברי בלע נגד התורה והמצוות כגון נגד שמירת השבת, עלינו לבזותו ולגנותו ואין בכך איסור לשון הרע.

ד’

סיכום

שאלות רבות ישנם בהלכות לשון הרע, הצבנו לפניך את הכללים בקיצור, באמצעות כללים אלו תוכל להכריע ברובם של השאלות שיגיעו לפניך, במידה ויעלה לפניך ספק תמיד כדאי לשאול רב שיוכל לפשוט את ספקך ולהשיב על שאלתך.

ככל שתשים לבך להלכות אלו, תבחין בתחילה כי הניסיונות הם רבים ותכופים, אולם ככל שתתרגל בשמירת הלשון, תזכה לחיים מאושרים יותר, נקיים וטהורים יותר. הקושי יעלם ותחתיו יבוא אושר גדול מחיים של שלווה ונעימות של עין טובה והארת פנים לזולת, ומעל הכל הקרן קיימת לעולם הבא.

אסיים בדברי חז”ל הקדושים, הביאם החפץ חיים בספרו שמירת הלשון חלק א’ שער הזכירה פרק ג’.

והאיש החוסם פיו מלדבר דברים האסורים זוכה לחיי עולם הבא ולאור הגנוז לצדיקים, כמו שכתב הגר”א בשם המדרש “על כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכול לשער”.  

אשרי הזוכה.