מקורות ונימוקים:
בור ברשות הרבים חייב בנזקי אדם ופטור בנזקי כלים
בגמרא בב”ק דף כ”ח: איתא, מכדי אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו, וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים, והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך להלכה חושן משפט סימן ת”י סעיף כ”א בזה”ל: נפלו כלים בבור והוזקו או נשתברו, פטור, שנאמר: ונפל שמה שור או חמור (שמות כא, לג), שור ולא אדם, חמור ולא כלים; ולא נתמעט אדם אלא ממיתה, אבל אם הוזק בו חייב, אבל על הכלים פטור, בין אם נשברו לגמרי בין אם הוזקו, ע”כ.
מן האמור היה מקום ללמוד כי הפותח את דלת רכבו ונפגע ממנה אדם בכליו בעל הבור פטור מנזקי הכלים, הואיל והמזיק בבור פטור על נזקי כלים כאמור.
הפותח דלת מכונית והזיק האם יהיה פטור כדין בור או שגם על פי דין תורה יהיה חייב כפי החוק
למרות האמור, להלן אציג כי אין הדבר ברור לדון כן כיום מבחינת דין התורה, ונחלקו הפוסקים בדבר זה, הואיל ולאחר שהחוק במדינת ישראל קבע כללים וחוקים בכביש, וחברות הביטוח מבטחות את נפגעי התאונות על פי כללי החוק, וכל אדם מחוייב לרכוש פוליסת ביטוח, ומחוייב על פי החוק בתשלומי הנזקים בהתאם לאחריותו על פי החוק, יש מקום לומר כי אדם היורד לכביש מקבל על עצמו את חוקי המדינה ומתחייב לשלם במידה וימצא חייב על פי חוקי הכביש אף אם פטור הוא על פי דין תורה.
טענה זו איננה מוסכמת על כלל הפוסקים, בספר פתחי חושן כתב על מקרה דומה של רכב שבלט לתוך הכביש ורכב חולף נתקע בו ונפגע, וכתב כי הרכב הבולט חשוב בור ברשות הרבים ולכך פטור בנזקי כלים. ועיין עוד בזה בספר פתחי חושן בחלק ו’ פרק א’ הערה ע”ט, שם כתב כי מכונית שנעצרה באופן פתאומי שלא לפי כללי התנועה, ומתוך כך נתקל בו זה שנסע מאחריו, שלא היה יכול לעצור, העוצר חייב אף בנזקי כלים, דדמיא לקורה וחבית. למרות זאת כתב שם לחלק בין שעת עצירה ממש שחייב, לבין הזמן שלאחר העצירה דלא הוי אדם המזיק אלא בור ולפיכך פטור על הכלים.
כעין זה כתבו מחברים רבים ודיינים רבים בפסקיהם, לדוגמא אציין למאמרו של הרב אהרון מיטלמן שליט”א, בקובץ בית הלל תשס”ו במאמר שכותרתו תביעת דמי השתתפות עצמית בביטוח, שם כתב על רכב שנפגע מדלת מונית שנפתחה לכיוון הכביש על ידי הנוסע, שהנוסע פטור כדין בור ברשות הרבים בנזקי כלים.
כן כתב הגאון הגדול הרב אברהם דב לוין זצ”ל אב”ד לממונות ובירור יוחסין ירושלים בפסקי דין ירושלים חלק י”ד עמוד שס”ה, בזה”ל: גם אם נכונה טענתו של המכונית הנוסעת שהמכונית החונה פתחה את הדלת והדלת הפתוחה היא זו שהזיקה את המכונית הנוסעת, כי אז אין זה אדם המזיק כי אם בור ברה”ר שאינו חייב על נזקי כלים, עי’ ב”ק כ”ח ב’ ונפל שמה שור או חמור, שור ולא אדם חמור ולא כלים, מכאן אמרו נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים, עכ”ל.
כן כתב גם הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט”א בספרו חשוקי חמד על מסכת ר”ה דף כ”ה: כי בחור שעלה ‘טרמפ’ על רכב ופתח את דלת הרכב בפתאומיות ומכונית נוסעת פגעה בדלת והוזקה, הבחור פטור כדין בור ברשות הרבים בנזקי כלים.
אולם מנגד בשו”ת תשובות והנהגות לגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט”א, חלק ג’ סימן תמ”ד, כתב כי כל אדם העולה לכביש, עולה על דעת כללי החוק, ואם יזיק באופן שחייב על פי חוק ופטור על פי ההלכה, חייב מדין התורה לשלם כפי שקובע החוק. כעין זה כתב גם הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט”א ראב”ד ירושלים בספרו שו”ת ברוך אומר חו”מ סימן ו’.
לעניות דעתי, נראה שכיום יש לנהוג למעשה, כדברי הגאונים הרב משה שטרנבוך והרב ברוך שרגא שליט”א, שגם כאשר האדם לא עמד בהסכם כל שהוא מול אדם מסויים או גוף מסויים, עצם העליה לכביש מתוך הידיעה שהכללים השולטים בכביש הם כללי החוק וכך הוא המנהג, מהווה גמירות דעת לקבל את כללי החוק.
על פי המבואר בדברי הגמרא בב”מ צ”ד. מתנה שומר שכר להיות כשואל בדברים בההיא הנאה דקא נפיק ליה קלא דאיניש מהימנא הוא גמיר ומשעבד נפשיה. וכפי המבואר בדברי הגמרא בב”ב ק”ו: לגבי התחייבות שותפין לקיום מה שיעלה בגורל, דבההיא הנאה דקא צייתי אהדדי גמרי ומקנו להדדי. כפי שכתב המהרי”ק בסימן קפ”א על יסוד סברא זו לקיים תנאים שהתנו רופאי העיר ביניהם. כך גם בנידון דידן בעצם המצב שאדם יודע שאם יפגעו בו ישלמו לו כפי כללי הכביש, מתחייב גם הוא לשלם אם יפגע הוא באחרים, כפי כללי הכביש, ולמרות שלא עמד מול גורם מסויים והתחייב לו על כך, עצם העליה לכביש מתוך ידיעה שכך הם כללי הכביש מהווים גילוי דעת כאמירה ברורה להתחייבותו בכך.
הכרעת מרן חכם שלום כהן זצוק”ל במחלוקת זו
לא אמנע מלציין, שהסתפקתי רבות בנידון מחלוקת פוסקים זו, אם ניתן לראות בעצם העליה לכביש קבלת הוראות החוק מאחר וכך הוא המנהג. ולמרות שנטיית ליבי הייתה לאמץ דעה זו, בראייה ההלכתית קשה היה לי לבסס זאת.
על כן פניתי לאורים ותומים שבדורנו, ליטול עצה מהכהן הגדול מאחיו, זקני מרן ראש הישיבה הגאון הגדול חכם שלום כהן זצוק”ל שהיום בלילה הוא יום מלאת י”ב חודש לעלייתו בסערה השמיימה, ואחר שהצגתי בפניו את השאלה והרהר בדבר מספר רגעים ודן עמי בפרטי השאלה, השיבני כי דעתו מסכמת עם סברא זו, שהעולה לכביש מקבל על עצמו את כללי הכביש.
וכן פסקנו כמה וכמה פעמים בבית הדין לממונות שעל ידי המועצה הדתית והרבנות הראשית ירושלים בהרכב אב”ד הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט”א.
תגובה אחת
ישר כוח גדול, על הפירוט והמקורות. אשב בל”נ ואלמד את העניינים יותר לעומק.