שלום וברכה!
חזק וברוך על ההחלטה הנבונה לפנות לעזרה. זה כשלעצמו צעד ראשון לשינוי מבורך, וכמו שאמרו חז”ל[1] הבא ליטהר מסייעין אותו, שעצם הפעולות להשתנות משפיעות כח משמים להתגבר על היצר. ואין ספק שבסוף תצליח!
היסוד הראשון שחשוב לדעת ולזכור, הוא כלל גדול ביהדות: אין הקב”ה מביא על האדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו[2]. כלומר עצם העובדה שהתורה אסרה המעשה הזה, זו עצמה ההוכחה שיש בכל יהודי בלי יוצא מן הכלל את היכולת להתגבר על זה, באיזה מצב שיהיה. אז עליך להאמין בכחות שיש בך, שבוודאי יש ביכולתך להתגבר ולעמוד בניסיון, ואם משרישים אמונה זו, תראה שהכל נעשה הרבה יותר בקלות. משל לאדם שצריך להרים משקולת, ולפי השערתו נדמה לו שהיא כבדה מדאי ולא יוכל לה, אזי גם ינסה להרימה, מנסה קצת ומתייאש, משא”כ אם אתמול הרים משקולת זו, הרי שגם היום יתאמץ להרימה ובסוף יצליח, כיון שיודע שיכול. ונכון אמנם שאחרי שהתרגלת והשתרשת בעוון זה הרבה, לצאת ממנו הוא “תהליך” שעלול לקחת קצת זמן, אבל בסוף תצליח בע”ה.
היסוד השני שצריכים לדעת, שהיצר הרע יש לו שתי מטרות במה שהוא גורם לך להכשל:
- עצם העבירה עצמה.
- היאוש שהוא גורם לך.
והנקודה השניה, היא הרבה יותר חשובה ומשמעותית מהראשונה. ואבאר את הדברים:
כשהיצר הרע מצליח להפיל אותך שוב ושוב, הסכנה הגדולה היא דוקא הרמת “דגל לבן”, בין ביחס לעבירה זו ספציפית (כלומר לחשוב: “אין מה לעשות, אני מכור ואין ביכולתי להתגבר על התאווה הזו” – ואז נעשה לו כהיתר ויכול לעבור על עוון חמור זה שוב ושוב בלי לנסות להילחם נגד היצר בכלל), בין ביחס לכל הקשר שלך לקיום תורה ומצוות (כלומר לחשוב: “אני אדם רשע ורע מעללים” – וממילא לא מרגיש שום דחף להשקיע בלימוד תורה ובתפילות בכוונה ובכל הנושא של קירבת אלקים, כי רואה את עצמו בלאו הכי רחוק מאוד מהקב”ה וכאילו בין כה אינו רצוי לפניו).
אז עליך לדעת שעיקר העיקרים הוא לא להתייאש מעצמך אף פעם, בין לגבי עבירה זו (לדעת שתמיד ובכל מצב אפשר להתעורר ולהתגבר על היצר, כי כאמור אין הקב”ה מביא על האדם ניסיון שאין בכחו להתגבר עליו, ואפילו אדם שעבר את כל העבירות שבתורה עדיין יש בתוך תוכו את הניצוץ הקדוש שממנו הכח לחזור בתשובה ולקנות עולמו בשעה אחת[3]), בין לגבי כל קיום תורה ומצוות (שכבר אמרו חז”ל: “ואל תהי רשע בפני עצמך”[4], ויש לדעת ולזכור, שהקב”ה אוהב כל אחד מישראל אהבה עזה ובלתי נתפסת, וזאת אף כאשר היהודי נמצא במצב רוחני השפל ביותר[5], וכל עוד שאנחנו עדיין בחיים הקב”ה ממתין לנו שנחזור אליו יותר ממה שממתין אב לבנו ואשה לבעלה[6]).
ולגופו של ענין, איך להתגבר על היצר בדבר הזה?
הנה הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ”ל (הסטייפלר) מאריך בענין זה באגרותיו[7], ומלבד מה שהרחיב שם בענין לימוד התורה בהתמדה שזה גורם לאדם להתנתק מעצמו מהחטא הנורא הזה, כתב שם ג”כ דרכי המלחמה נגד היצר בענין זה למי שכבר הושרש בחטא הרבה, והוא, שעליו לא לצפות שהיום אחד יפסיק לגמרי את החטא (הגם שזה אפשרי, אבל בדרך כלל למי שמושרש, הענין הוא תהליך), אלא מה שמוטל עליו להשתדל הוא, להמעיט כמה שיותר בנפילות, כלומר גם אם לא מצליח להפסיק בבת אחת, העיקר להתחיל להרחיק בין חטא לחטא כמה שיותר, שכל פעם יהיה יותר זמן בלי להכשל. בבחינת “כי שבע יפול צדיק, וקם!![8]“. ובכל פעם שנפל, שלא יחשוב על זה כלל, כאילו לא קרה כלום, אלא רק ידגיש לעצמו את ההתקדמות, איך שכל פעם הוא מחזיק מעמד יותר זמן בלי להכשל.
[וגם אם יקרה שיש תקופה ששוב נופל הרבה ברצף, העיקר שבאופן כללי יהיה ב”גרף עולה”, שבגרף יש תקופות של עליות ויש תקופות של ירידות אבל באופן כללי הגרף בעליה. בקיצור, צריכים לדעת לנצח במלחמה, גם אם לפעמים נופלים בקרב, ואחרי שנופלים בקרב לא לחשוב עליו בכלל, לחשוב רק על מלחמה].
ויסתכל רק על המעלה העצומה שזוכה כל פעם שמתגבר, ובפרט זה אעתיק לשונו של הסטייפלר זצ”ל: “אע”פ שכמה פעמים נכשל, רחמנא ליצלן, מכל מקום, אם לעומת זה הרבה פעמים מנצח ומתגבר על התאווה, אז באותו פעם שמתגבר על התאווה הבוערת בו באופן נורא, הרי הוא ממשיך אור הקדושה על עצמו ועל העולמות באופן קדוש מאד מאד, וחלק גדול מאד מהניצוצות הקדושות מה שנחטף השפע לה”סיטרא אחרא” הרי הוא מוציאם ומחזירם לקדושה, ואין לשער גודל רוממות קדושת זה האדם הכובש תאוותו בזמן תוקפו, והוא אז בבחינת יוסף הצדיק. והכלל: אדם שיש לו מלחמת היצר, ופעמים מנצח ופעמים נכשל רחמנא ליצלן, הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו על-ידי שמנצח הרבה פעמים, זכותו הוא נורא ואיום מאד, ויזכה על-ידי-זה לתקן בחייו את מה שפגם, ולהחזיר לצד הקדושה כל הניצוצות הקדושות שנעשקו ע”י עוונותיו רחמנא ליצלן.” עכ”ל.
[וכמובן שמבחינה הלכתית אין היתר להכשל אפילו פעם אחת, אבל מגלה לנו הסטייפלר שמי שכבר מושרש בחטא זה אסור לו לחשוב על זה, כי אם יחשוב על זה – עלול להרים “דגל לבן”, לכן רצון ה’ הוא שנסתכל רק על המלחמה באופן כללי ולא את הקרבות, ולראות רק מעלת הנצחונות ולשכוח את הנפילות, ואז בסוף ינצח בע”ה. וכתב שם הסטייפלר שכל עוד שלא התחתן, אין לו לחשוב על “תיקונים” לפעמים שנפל, ורק אחרי החתונה שאז כבר הגיע לחוף מבטחים, אז יכול לחשוב על תיקונים כגון תיקון השובבי”ם וכדומה].
ובספר בני ישראל (באמונתו יחיה)[9] כתב בענין דנן בהמחשה נאה: “לא בשכליות יטהר גבר, כמאמר מרן זי”ע ב”יסוד העבודה”, כי רק אי אפשר לעקור בשכליות, ורק כאשר ירים משה יכיו וגבר ישראל, היינו מלחמה כבדה במעשים, היינו במסירות נפש להלחם על כל צעד, על כל מחשבה רעה, על כל הסתכלות אסורה, ביגיעה עצומה המפרכת את הגוף, ואז “ה’ – איש מלחמה”, כמאמר רבותינו הקדושים זיע”א כי ה’ יתברך הוא עם איש לוחם. וכל רפיון ידים בימי הנעורים אחריתה מי ישורנה וכו’. והעיקר לא להיכנע, אפילו כבר עברו כמה פעמים שקיבל על עצמו ולוחם בכל כחותיו, ואינו רואה סימן ברכה, היצר הרע בוער בו כמו אש ומכשילו עוד פעם ועוד פעם, על זה אמרו רבותינו הקדושים כי עליו נאמר בקרא “ואראך מתבוססת בדמיך”, כמו מי שנפצע במלחמה ומכל הצדדים שותת דם, אך אם אינו נכנע לאויב, אז “ואומר לך בדמיך חיי”, ויש מזה נחת רוח להקב”ה יותר מן העבדות של מלאכים ושרפים, ודווקא אז – מתוך מצב דומה – יכול חיל לעלות בדרגה גבוהה, שלמרות שהוא נפצע – ממשיך ללחום, מה שאין כן בימי שלום, הוא דבר נדיר שיעלה בדרגה.” עכ”ל.
ואל דאגה, לא תצטרך כל הזמן להיות במלחמה מפרכת כל כך, כי כלל גדול אמרו רבותינו[10]: “אמר רבי יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו – שבע, משביעו – רעב.” ע”כ. כלומר, כשתתחיל להתגבר בתדירות, תרגיש הקלה גדולה, שכבר אין תאווה גדולה כל כך לעבירה זו.
כמובן שטוב מאוד ג”כ ללמוד מידי פעם ספרי מוסר בענין גודל חשיבות שמירת קדושת ברית קודש, ולדוגמא ספר הקודש של הגה”ק רבי אהרן ראטא זצוק”ל וכיוצא בו, אך ישים לב שדבר זה לא יגרום לו ליפול לעצבות וליאוש, אלא ילמד על דרך “רצוא ושוב”[11], שמצד אחד יראה פחיתות החטא אך מצד שני מיד יחשוב מחשבות של גדלות איך שהוא מסוגל ובסוף ינצח, ולא יסתכל על העבר כלל אלא יפתח כל פעם “דף חדש” שוב ושוב ללא חשש, כי כך רצון ה’.
וכמו כן, כל החפץ באמת להילחם נגד יצרו, עליו להרחיק את עצמו מסרטים ומאינטרנט הפרוץ (כל אחד מנקודת המצב שהוא נמצא כעת – שלב אחר שלב), כי לא יתכן שיפתח את הדלת ליצר הרע להיכנס, ועוד יפרוס לפניו “שטיח אדום”, ואח”כ ירצה להילחם בו.
סגולות להתגבר על היצר הרע
ואמנה בזה כמה “סגולות” שמסייעות לאדם להתגבר על יצרו, אך יש לדעת שאין אלו “פתרונות קסם” אלא רק תוספת כח רוחני להחליש את עוצמת המלחמה, אך מוכרח הוא להתאמץ להלחם בכל מקרה.
- ילמד כל יום כמה דקות בספר הזוהר הקדוש, כי הזוהר מטהר את הנפש.
- סגולה שלא יחטא, כשיתגבר עליו יצר הרע, יצייר במחשבתו כאילו עומד לפניו דמות אדם גדול בתורה (כגון מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל), ואימתו ויראתו נופלת על פניו, ובזה ימנע ואינו חוטא (ספר שבט מוסר פרק י”ב).
- ויצייר במחשבתו תמונתו של אביו (כמעשה של יוסף הצדיק במדרש, וכ”כ מרן החיד”א בספר צפורן שמיר סי’ ח’ אות יק”ח, וע”ע להגר”ח פלאג’י זלה”ה בספר מועד לכל חי פרק כ”ח, ובספרו ראה חיים פרשת וישב).
- בספר מגיד מישרים גילה המלאך למרן הבית יוסף, שכדי לבטל הרהורים רעים, שהם מתעוררים, יאמר ג’ פעמים פסוקים אלו: י-ה-ו-ה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: י-ה-ו-ה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: י-ה-ו-ה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
- ועוד גילה המלאך הנ”ל למרן הבית יוסף, סגולה נוספת, לחשוב (בלי להוציא מהפה): “קר”ע שט”ן”.
- בספר הפעולות למוהרח”ו זלה”ה כתב שמי שיש לו הרהורים רעים יאמר את הפסוקים המתחילים באות ה’ של התהילים מזמור קי”ט. ובספר קדושת יצחק (צילומי כתבי יד של המקובל הג”ר יצחק כדורי זצוק”ל) ח”ג עמ’ שצ”ט כתב לומר 21 פעמים הפסוק “הוֹרֵנִי ה’ דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ” ואח”כ להוסיף את הפסוקים של אות ה’ ממזמור קי”ט כנ”ל.
- ועוד סגולה מפי האריז”ל, כל פעם שיש לו תאוה, יכוין ג’ פעמים (בלי להוציא מפה) את השם הקדוש: דַמוֹדַטִירוֹן
- מספר עתרת החיים למוהר”ח פלאג’י זלה”ה: לקרוא כל יום (גם בשבת) פסוקים אלו, שבזה יחליש את כח היצר הרע: י-ה-ו-ה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם. יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י-ה-ו-ה: י-ה-ו-ה לְהוֹשִׁיעֵנִי וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַל בֵּית י-ה-ו-ה: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: י-ה-ו-ה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן י-ה-ו-ה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
- בשו”ת ודרשת וחקרת סי’ י”ח מביא רשימת סגולות לביטול יצר הרע ומחשבות רעות, מתוך “ספר המידות”, והאלו הן בקצרה: א) שיתוודה לפני ת”ח, ב) שיספר מעשי צדיקים, ג) שידון לכל אדם לכף זכות, ד) שיבכה כשמתפלל, ה) שיחגור עצמו בחגורה של איזה צדיק, ו) שיחשוב באיזה חידושי תורה שחידש, ז) שידבר לעצמו דברי בזיונות, ח) שלא יאכל יותר מדאי, ט) לחרוק שיניים, י) ללמוד משניות מסכת ידים, יא) שיתפלל בשביל השכינה, יב) שיבקר חולים, יג) שיאמר “רחמנא יגער ביה בשטן”, יד) שימנע עצמו מעבירות ויבקש כפרה, טו) שלא יגנוב דעת הבריות, טז) שיתן צדקה.
- לקחת בכיסו תמיד עלה של “ערבה” (אין צורך שתהיה הערבה מחג הסוכות, אלא כל ערבה מועילה לזה, ואם יש לו עדיין מהערבה שחבט ביום הושענה רבה מסתבר שיש לזה עדיפות). אפשר לשמר את הערבה ע”י למניצה (או לסגור אותה בתוך דבק סלוטייפ) ובכך לא תתקלקל.
- לקרוא 9 פעמים פרק כ”א של התהילים, ואחרי כל פעם יתפלל לה’ שלא יכשל. וזה הפרק: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: י-ה-ו-ה בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה יגיל יָּגֶל מְאֹד: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה: כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז: חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו: כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ: כִּי הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּיקֹוָק וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט: תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל אֹיְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שֹׂנְאֶיךָ: תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ י-ה-ו-ה בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ: פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם: כִּי נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ: כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם: רוּמָה י-ה-ו-ה בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ:
- וכמובן, ה”סגולה” הכי חזקה: להתפלל עוד ועוד, להתפלל ולהתפלל, מכל הלב. כי הקב”ה יתברך שמו שומע תפילת כל פה.
ולסיום אציין שיש כאן אירגון של תמיכה טלפונים לבחורים לסייע ולעזור להם בנושאים אלו, קוראים לאירגון “ונשמרתם”, לא בדקתי את אופן הפעילות שלהם, אבל מסתבר שעושים עבודת קודש בתחום הזה.
מקורות:
[1] שבת דף ק”ד ע”א.
[2] דכתיב ה’ צדיק יבחן (תהילים י”א ב’), וכמו שפירשו חז”ל במדרש תהילים שם. ועיין מה שכתב בזה (בהקשר דנן) הגרי”ח סופר שליט”א בקו’ מגיד דבריו ליעקב תניינא גליון פ”ח פרשת פנחס. והאריך ביסוד זה (שאין הקב”ה מביא על האדם ניסיון שלא יכול לעמוד בו) מחותני היקר הגר”ז כהן שליט”א בספר “שיחות הרב זמיר כהן” חלק האדם ועולמו עמ’ כ”ב. עיי”ש.
[3] מסכת עבודה זרה דף י”ז ע”א.
[4] אבות פרק ב’.
[5] וכמו שהביא מרן החיד”א בספרו כסא רחמים על אבות דרבי נתן פרק י”ב. ואכמ”ל.
[6] תנא דבי אליהו רבה פרשה ל”א.
[7] קריינא דאגרתא ח”א עמ’ קכ”ז ואילך.
[8] משלי כ”ד ט”ז.
[9] פרק ב’ סימן ו’.
[10] סוכה דף נ”ב ע”ב, סנהדרין דף ק”ז ע”א.
[11] יחזקאל א’ י”א.
