מקורות
מכתב א’
כבוד ידידנו היקר והנכבד חכו ממתקים וכולו מחמדים ה”ה אורי וילכפורט הי”ו,
מרגלית יקרה בעיר ת”א, ת”ו בקדושה וטהרה.
אודות שאלתך בעניין מכירת מצוות ועוונות, אם המכירה תופסת, הנני להשיבך בקצרה.
הנה הדבר כבר מפורש בדברי רב האי גאון בתשובה הנדפסת בשו”ת מהר”ם אלשקר (סי’ ק”א), שאי אפשר ולא שייך למכור מצוות ועוונות, וז”ל: הלא הכתוב אומר “צדקת הצדיק עליו תהיה”, וכן הוא אומר “ורשעת הרשע עליו תהיה”, כשם שאין אדם נתפס בעוון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות זולתו, היחשוב כי מתן שכר של מצות דבר שיישאהו אדם בחיקו וילך, כדי שיתן זה מתן שכרו לזה, אילו ידעו מה הוא השכר לא היה זה נותנו לזה ולא זה מקבלו מזה, עש”ב. והנה אחרי שהדבר מפורש בדברי רב האי גאון, שכל דבריו דברי קבלה, וגם לא מצינו בראשונים מי שיחלוק על זה, מלבד שנראה כן מסברא, ברור ללא ספק שלא שייך לסחור למכור ולקנות מצוות או עוונות. וכן איתא בתשובות הגאונים (החדשות סי’ קמ”ז), וז”ל: מי שמשים בעצמו לקנות שכר שהוא לחבירו בדמים או במתנה, לבוז לו וללעג, וכל הון ויקר וחמודות אין אדם קונה בו שכר חבירו, וכן כתוב אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו. וכן מבואר ברבינו ירוחם (נתיב ב’ ח”ה בסופו, דף כג.), שא”א למכור ולזכות לחבירו מצוות שכבר קיים, והובא להלכה בב”י (יו”ד סי’ רמ”ו) וברמ”א (שם). וכ”כ בשו”ת התשב”ץ (ח”א סי’ קמ”ד), וכן משמע בספר חסידים (סי’ שס”ו) שא”א למכור שכרו לעוה”ב, שאין השכר תלוי בידי אדם. וכ”כ בשלטי גיבורים ב”ק (צא: ובדפי הרי”ף צ”ב). וכ”כ הגאון ר’ שלמה קלוגר זצ”ל בשו”ת טוב טעם ודעת (ח”א סי’ רי”ז), והנצי”ב מוולאז’ין בשו”ת משיב דבר (ח”ג סי’ י”ד), וכן העלה תלמיד מרן החת”ס הגר”ח סופר זצ”ל בשו”ת מחנה חיים (ח”ב חו”מ סי’ כ’), ושכ”ד הגאון מלעמבערג. וכ”כ המהרש”ם ברעזאן זצ”ל (בתשובותיו ח”ג סי’ קנ”א) שגם תקיעת כף לא מועיל בזה, ואין שום קניין בעולם שאפשר להקנות בו מצוות או עבירות. וכ”כ בשו”ת בית ישראל (הלוי, מכון ירושלים, סי’ כ’). ומרן הגר”ד כהן שליט”א ראש ישיבת “חברון” הראני בספר אמרי בינה (שם סוף התשו’ ד”ה וא”כ), שכ’ שאפי’ עניין יששכר וזבולון הוא רק מצוה בעלמא על הזבולון שמסייע בידי הת”ח, ולא ממש חלק בתורה של יששכר, ועל אחת כמה שא”א למכור מצוות ועוונות.
והנה מ”ש בשו”ת אפרקסתא דעניא (ח”א סי’ נ”ז עמ’ קס”ד) לחדש דמהני מכירה, מלבד שהוא יחידאה והכל חולקים עליו, לא כ”כ אלא לעניין מצוות ולימוד שמוכר לפני שמקיים, ובשכר שע”י תמיכתו וכספו יהיה פנוי ללימודו וקיום המצוות, והוא כעין יששכר וזבולון, ולא קרב זה לעניין מכירת מצוות שקיים, או עוונות אפי’ שעתיד לקיימם.
אשר על כן, אין לקונה לחוש כלל פן רובץ על ראשו עוונות המוכר, אמנם צריך לעשות תשובה על עצם מחשבתו והסכמתו לזכות בעוונות חבירו, או להמיר שכר נצחי תמורת ממון. ואדרבה זה שמוכר עוונותיו צריך להתאבל ביותר על רוע מעשיו שבשרירות ליבו הולך, ומדמה בנפשו שעי”כ ינצל ממעשיו הרעים, כאילו אפשר להימלט מיום הדין הגדול והנורא, לולא שהתחרט ועשה תשובה גמורה, ואדרבה עצם מכירת עוונות לבן ברית הרי זו עבירה שהרי אמרו חז”ל (שבת קמט:) כל שחבירו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב”ה. ובשו”ת מהרש”ם (בסוף תשובתו הנ”ל), כ’ שראוי להעניש ולקנוס מי שקונה עבירות, אפילו שהקניין לא חל, יען שחילל שם שמים וכאילו כופר בשכר ועונש. וכן השיבני מרן הגר”ח קנייבסקי זצ”ל שהמכירה אינה כלום, אבל יתכן שהמוכר מצוות איבד חלקו. וכ”כ להדיא רבינו ירוחם (סוף נתיב ב’), שמסתבר שהמוכר איבד שכרו ובטל חלקו. וכ”כ הגרעק”א (בהגהותיו ליו”ד סי’ רמ”ו), בשם המהרי”ט (ברכ”י סי’ רמ”ו אות ב’) שמי שמכר חלקו בלויתן אף שהקונה לא זכה בו, המוכר הפסיד חלקו.
וכבר הארכתי בעניין זה בראיות וסברות, בחיבורי יינא דיוסף (פ”ד עמ’ ק”ג), ובספר “המערה” (סימן ל’), ומשם בארה, עש”ב וקחנו לכאן.
4 תגובות
שלום וברכה כבוד הרב היקר,
המאמר כתוב בצורה נפלאה.
האם תוכל לרשום גם התייחסות לגבי מי שמכר או קנה עוה”ב או חלק מהעוה”ב של הזולת, ומתחרט על כך?
כלומר – למרות שהקניין לא תופס – מה ראוי לעשות כדי לעשות תשובה על כך ולתקן את המעשה הלא ראוי הזה? גם מצד המוכר וגם מצד הקונה.
תודה רבה רבה
שלום וברכה לשואל היקר!
הנה בקישור המצורף תוכל לראות תשובה מפורטת לשאלתך, כל מה שמבואר שם, נכון לגבי מי שמכר או קנה עוה”ב או חלק מהעוה”ב של הזולת, ומתחרט על כך,
בברכה והערכה
יוסף חי סימן טוב
תיקון למוכר וקונה עוונות
שלום רב!
האם אדם המוכר, כאשר שב בתשובה על כך שמכר זכויותיו, יקבל זכויותיו בחזרה?
אפשר לשאול זאת בכללי על אדם ׳שתהא על הראשונות׳ ר״ל- האם כאשר שב בתשובה יקבל זכויותיו בחזרה?
(ראיתי באור החמה על הזוהר בחלק ג דף קא ע״א שם מדבר על התוהא על הראשונות, את מה שאמר האור החמה בשם מהרח״ו עליהם השלום
וז״ל:
והרח”ו נר”ו כתב הה”ד יכין וצדיק ילבש נר’ דבר מתמיה איך יזכה בו אם לא עמל בו ולא גדלו והרי נודע כי אם היה הקב”ה חפץ לתת מתנת חנם לא הוצרך להביא נשמות אלא ודאי רוצה שכנ א’ יטרח ויאכל כנודע. ועוד כי הרבה כיוצא בזה יהיו בעולם שחשבו לעשות תשובה ולא יכלו וא”כ מי הוא מהם שיזכה למלבוש ההוא ועוד כי לפעמים כלא יהיו שוים במספרם החוטאים והשבים וא”כ מה תקנה בזה. ונלע”ד כי זה יובן בסוד הגלגול כי יחזור לבא בגלגול בסוד צדיק בן רשע ואז יחזור ליקח המלבוש שעשה בגוף הראשון כי הלא הגוף הראשון נאבד ממנו אחר שתהא אך הנפש לא יאבד כנודע כי השי”ת חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח אעפ”י שתהא על כל מעשיו כאשר יחזור בגלגול ויתקן מעשיו אז יושלם מלבושו ממעשיו הראשונים. עכ”ל:
וחשבתי לדייק מכאן שאם יעשה תשובה על כך שתהא כבר בגלגול זה ישובו לו הזכויות.
אשמח לתשובה מכת״ר מה נראה שקורה במצב כזה שתהא על הראשונות ושב בתשובה.
שלום רב
שאלתך היא בגדר שאלת חכם חצי תשובה, ודאי שמי שעושה תשובה, חוזר הכל לקדמותו, וזוכה חזרה בכל הזכויות שהיו לו מלפנים, ועל הכל יקבל שכר, שאין הקב”ה מקפח שום בריה, ואין לך דבר העמוד בפני התשובה.
הדיוק שכתבת מדברי המהרח”ו הוא נכון מאד, שכן ק”ו הוא לגבי מי שחזר בתשובה בהיותו בחיי חיותו.
כמו”כ הנה מבואר בגמרא יומא (פו:), גדולה תשובה מאהבה שזדונות נעשות כזכיות, שנא’ “ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה”, ובתשובה מיראה נהפכות לשגגות. והרי גם תוהה על הראשונות בכלל זה, וע”כ אם עשה תשובה מאהבה, אדרבה לא בלבד שחוזר ומקבל כל שכרו, אלא ג”כ אותו עוון שתהה על הראשונות, נהפך לזכות נוספת ברשימת זכויותיו, ואם בתשובה מיראה, הרי זה כשוגג, וממילא אין לו כלל דין תוהה על הראשונות. כיו”ב מצינו לעניין מ”ש המפרשים שמי שמדבר לשון הרע שמפסיד את כל זכויותיו והם עוברים לחבירו, שמ”מ אם עשה תשובה, כל המצוות חוזרות אליו.
בברכת אך טוב וחסד כל הימים,
יוסף חי סימן טוב
בהמ”ד “ברכת אברהם”