מקורות ונימוקים:
הפתחי תשובה (יו”ד סי’ קצה ס”ק יט) כתב בשם בשם החמודי דניאל שאין לנשים להיכנס לבית העלמין בימי נדתה, ובשו”ת יביע אומר ח”ד (סי’ לה אות ה’) כתב לדייק שבימי הז’ נקיים, יש להקל. וכ”כ בספר טהרת הבית ח”ב. אולם החיי אדם (כלל ג’ אות לח) כתב, שאין לנשים להיכנס לבית הקברות “עד שיטבלו”. והעתיק דבריו אלו הרב משנה ברורה (סימן פח ס”ק ז’), נראה שכל עוד לא טבלו עדיין הם בטומאתן גם לענין זה, וראה עוד בכה”ח (סי’ פח ס”ק יב). וכ”פ בספר גשה”ח (פרק כט) דכל עוד לא טבלו, אין להם לעלות. וראה עוד בספר פלא יועץ (ערך טהרה).
ועל כן אם אין להם יארצייט או דבר הכרח, אין מקילין לכלל הנשים לבקר בבית העלמין, ובפרט לפי מה שכתב הגר”א באגרת עלים לתרופה וזה לשונו: ‘ותשמרי שלא תלכי לית הקברות כלל וכלל, כי שם מתדבקין הקליפות מאד, וכל שכן בנשים. וכל הצרות והעוונות באים מזה’. ע”כ. והיינו משום חומרת צירוף טומאת הנדה עם טומאת בית הקברות. וראה עוד במג”א (סי’ תקנט ס”ק יד) בשם רבנו האר”י ז”ל.
ומ”מ מ”ש שביארצייט מקילין להם, היינו אפילו הם עומדים עדיין בטומאתן (ולפי”ז כל שכן אשה מעוברת שאינה נדה, שיש להקל בה בימים אלו), וכ”כ בס’ נחמו עמי (פרק לג עמ’ קד) בשם הגרש”ז אויערבאך זצ”ל. וכ”כ בספר ציוני הלכה (שם) בשם הגריש”א זצ”ל. וכ”כ בספר מראה כהן (עמ’ פז) בשם הגר”ש ואזנר זצ”ל. ונראה דה”ה ביום הז’ והשלושים וכמ”ש השו”ע (סי’ שמד סעיף כ) שנהגו לבקר בימים אלו את הנפטר בבית הקברות. וכן פסק בספר המהרש”ם בס’ דעת תורה. ובשו”ת באר משה חלק ח’ (סו”ס סו). וכן כתב בשו”ת דברי שלום – קרויז ח”ה (עמוד רסד) דבימי נדותה יכולה לילך להקמת מצבה.
