הכרחית, שאפי’ הכהן הגדול בתפילתו הקצרה בקודש הקדשים ביום הכיפורים היה מתפלל (לפי נוסח עדות המזרח בסדר “אתה כוננת”סגולות למניעת הפלה – להריון תקין ויציב, ולמצבים של שמירת הריון
להתרחק מאוד מעוון שנאת חינם (וכל שכן שלא לריב עם שכנים וכדומה), כי בעוון שנאת חינם אשתו מפלת נפלים ובניו ובנותיו מתים כשהן קטנים ר”ל[4].- להתרחק מאוד מעוון נדרים ושבועות[5].
- להקפיד שיהיו בבית מזוזות מהודרות היטב בכל חדרי הבית[6]. וכשעוברים דירה, אפי’ אם מדובר בשוכרים, אין לעקור את המזוזות מהבית הקודם, אלא לקנות מזוזות חדשות לבית החדש[7].
- יקפידו בני הזוג שהמיטה תהיה מכוונת בין צפון לדרום[8]. [ומ”מ אם אין האשה מפלת נפלים, המנהג הוא כמו רבינו האריז”ל לסדר את מיטה ממזרח למערב[9]].
- יקפידו בני הזוג, שהזיווג לא יהיה בתחילת הלילה ולא בסופו, אלא באמצע הלילה[10].
- להקפיד על מצות ציצית בהידור[11] (לדוגמא יקפיד שהיו הציציות לכל הפחות “עבודת יד” ולא ממכונה, ויקפיד על טלית קטן שיהיה מצמר כדי לקיים מצות ציצית דאורייתא לדעת מרן השו”ע).
- הבעל יתמיד בלימוד התורה[12]. [ואם לא יכול אז לכל הפחות יתמוך בהחזקת אברך שמתמיד בתורה כי עי”ז נעשה שותף בתורתו[13]].
- כשגוזרים ציפורניים, יזהרו לזרוק הכל לאסלה ושלא תפול לריצפה אפי’ ציפורן אחת, מפני שאם האשה דורכת על ציפורניים עלולה ח”ו להפיל[14].
- כששומע על פטירה של אדם כשר (וכל שכן אם שומע על אדם צדיק או גדול הדור), לא יקבל זאת באדישות אלא ישתדל ממש לבכות עליו, ועל ידי זה לא יצטרך אח”כ לבכות על בניו ח”ו[15].
- יתרחק ממידת הכעס[16]. והיה מעשה באשה אחת שהפילה ד’ פעמים ברצף ר”ל, והתברר שבעלה היה כעסן גדול, והעירו לו על כך וקיבל על עצמו להשתדל מאוד לא לכעוס יותר ואח”כ עשה את “תיקון הכעס” המבואר בספר לשון חכמים[17], ואח”כ אשתו ילדה בן בריא ושלם ולא הפילה[18].
- האשה תתחזק בצניעות, שאז היא נחשבת כ”גפן פוריה” שבניה נמשלים ל”שתילי זיתים”, כי הזיתים נשארים על העץ תשעה חודשים ולא נופלים, כמו שכתב רבינו בחיי ז”ל[19]. ובפרט אם חובשת פאה נכרית, תחליף בהקדם האפשרי למטפחת, כיון שמלבד האיסור שבדבר מצד הצניעות, מצוי ברוב ככל הפאות (גם מאירופה ומברזיל) שערות שהגיעו מהודו, שהם תקרובת עבודה זרה, והנה על המצוה לאבד תשמישי עבודה זרה מן הארץ נאמר בתורה ברכת “לא תהיה משכלה והעקרה בארצך”[20].
- סגולת אבן הרובי.
- להקפיד על נתינת מעשר כספים[21]. וגם ירבו בצדקה, כי בזכות הצדקה אין האשה מפלת נפלים[22], ודורשי רשומות הביאו רמז לדבר הפסוק[23] “פזר נתן לאביונים” ראשי תיבות נפ”ל[24].
- סגולה גדולה נגד הפלה בע”ה: לפני קריאת התורה יאמר הבעל בכוונה גדולה “ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים כולכם היום”. וזהו בדוק ומנוסה[25].
- סגולה למפלת בדוק ומנוסה שבליל טבילתה תלך לחנות ותקנה סכין קטן (לדוגמא אולר) מבלי להתמקח על המחיר, ותישא את הסכין עמה לבית הטבילה, ומשעה זו לא תלך רגע בלא הסכין ואפילו בשבת. ובלילה תניח את הסכין מתחת לכרית (וכן בזמן המצוה). וכל זה עד שיהיה התינוק בן חודש[26].
- לתרום או להתנדב לארגון הפועל נגד הפלות (ארגון “אפרת”, או ארגון “אמא” של הידברות), כי “מידה כנגד מידה” כמו שמנעה מנשים אחרות להפיל, כך הקב”ה יעזור לה שהיא בעצמה לא תבוא לידי הפלה בעהי”ת[27].
- סגולה שמביא מוהרח”ו זלה”ה: בהיותה מעוברת, תלך למקום שיש קן של נמלים ותשפוך שם באיזור כמה גרגירי חיטים, ואז כשתראה נמלה אחת מוליכה חיטה אחת בפיה, תקח החיטה מפיה בשתי אצבעות ידיה שהם הגודל והאמה, וכך תעשה עד שתקבץ שבעה גרגירי חיטים על דרך הזה. ותקשרם במטפחת או בד אחר ותשאם עליה כל ימי ההריון[28]. ונראה לפי המוזכר שם בהמשך, שיש להסיר את הבד בזמן שראוי שתלד.
- סגולה לאשה הרגילה להפיל, שבזמן ההריון כביכול “תמכור” את הוולד למישהו אחר, ותקבל על זה כסף[29]. וכמובן אין הכוונה לעשות ממנו עבד ח”ו אלא היא רק פעולה על דרך סגולה לשייך את המזל של התינוק למשפחה אחרת ששם אין הפלות.
- סגולה מהמוקבל רבי יצחק כדורי זצ”ל[30]: תקח קליפה של ביצה שיצא ממנה אפרוח (אפשר להשיג אצל מגדלי תרנגולים), ותשרוף אותה (על הגז) עד שתהפך לאבק, ותתן את האבק לתוך כוס יין, ותשתה את היין ג’ ימים לפני הביוץ.
- יאמר הפסוק[31] “לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא” ויתפלל להקב”ה שבזכות השמות הקדושים היוצאים מהפסוק הזה, עם נקודותיהם, שהקב”ה יחוס וירחם ויעשה שלא תפילה האשה פלונית בת פלונית את פרי בטנה[32].
- תאסוף קצת מים של טל (לדוגמא, תאסוף לתוך שקית פלסטיק קטן), ותשא על עצמה את את המים האלו[33].
- סגולה נגד הפלה, שלא תשתמש האשה בקישוטים של זהב[34].
- שהאשה תגיד קריאת שמע שעל המיטה עם נוסח ברכת “המפיל”[35].
- בזמן ההריון תקנה את הרצועה שנוהגים בני אשכנז לכרוך בהם את ספר התורה כדי לסגרו, ותאמר שמקדישה את הרצועה לספר תורה בתנאי שתוכל עתה להשתמש בה לשימוש חולין. ותכרוך את הרצועה הזו סביב לבטנה במהלך ההריון (ונראה דאם הרצועה קצרה מדאי לזה, אפשר לחבר בה עוד מטפחת או חבל כדי שתהיה ארוכה יותר), ואחרי הלידה תתן את הרצועה לבית הכנסת של בני אשכנז ותבקשו שישתמשו בה לכרוך את ספר התורה[36]. [ומה שיש אצלנו עדות המזרח מטפחת על הספר תורה כדי לכסות את האותיות בעת אמירת הברכות, לא על זה נאמרה הסגולה]. ויש שהביאו את הסגולה באופן אחר, והוא, שלוקחים מטפחת שאשה זו רגילה להשתמש בה למצות כיסוי ראש (כמובן שמחליפה למטפחת אחרת), והולכים לבית הכנסת, פותחים את ארון הקודש וכורכים את המטפחת מסביב לספר תורה, ומתפללים (שם עם ארון הקודש פתוח) על התינוק שיהיה זרע של קיימא, ואז מורידים את המטפחת מהספר תורה ונותנים לאשה שתשאר עליה כל זמן ההריון[37].
- שהאשה בזמן ההריון תכרוך סביב לבטנה את חוט השני (חוט אדום) שהקיפו בו את קבר רחל שבע פעמים[38]. ויש אומרים שמועיל גם חוט שקשרו מסביב לקברות צדיקים אחרים[39].
- בשימוש תהילים הקדמון המיוחס לרב האי גאון[40], נאמר שהפרק הראשון שבתהילים (“אשר האיש”) הוא מסוגל לישועה לאשה שמפלת נפלים. ובשם הגר”מ אליהו זצ”ל מוסרים שיש שמהלך ההריון יש לקרוא כל יום שני המזמורים הראשונים של התהילים, כדי להנצל מהפלה.
- תתעסק האשה בטחינת הקמח ובלישת הבצק, שזו סגולה שלא תפיל פרי בטנה[41]. כמובן כל זה בתנאי שהדבר אפשרי מבחינת צניעות, כגון שבני המשפחה הגרעינית עושים “חבורא” משפחתית לאפיית מצות.
- אם היא בהריון בערב יום הכיפורים, יקפידו לעשות פדיון “כפרות” גם על העובר[42]. ולכן תקח ג’ תרנגולים, אחת נקבה עבור עצמה, ואחד זכר על הצד שהעובר זכר, ועוד אחת נקבה על הצד שהעובר נקבה[43].
- ועל הדרך הנ”ל, במהלך כל השנה יש תועלת להצלת העובר ע”י “פדיון נפש“[44]. כלומר לעשות פדיון נפש לעובר. ומורנו ורבנו מרן רבי עובדיה יוסף זצוק”ל היה ממליץ לאשה שרגילה בהפלות, שתבקש מחכם לעשות עבורה פדיון נפש (לעצמה, לא רק לעובר), וכך עשו ובאמת ראו ישועות.
- אם בנישואין של בני הזוג האלו היתה פגיעה באדם אחר, כגון שעזבו שידוך קודם וכיוצא בזה, יש לדאוג לבקש מחילה, כי ההפלות יכולות להיות תוצאה מההקפדה[45].
סגולות בעל ה”בן איש חי” נגד הפלות
- ולסיום נביא בזה את הדברים החשובים שכתב הגאון רבינו יוסף חיים זלה”ה בעל ה”בן איש חי” בספרו כתר מלכות (הוא אחד מהספרים שהוציא לאור בעילום שם) אות קנ”ט, ומובא גם בספרו לשון חכמים ח”ג סי’ ע”ב, ואלו נועם אמריו:
מי שאשתו מפלת נפלים, ידוע הוא סוד דבר זה למעלה, הוא שיש נשמות שהם דינים תקיפים בלי מיתוק כלל, והמלכות אינה קולטת אותם ומפלתם, וכנזכר בספר מאורי אור ז”ל[46]. ולכן, סגולת תרופת דבר זה הואף שישתדלו האיש ואשתו בכל דברים שיש בהם מיתוק הדינים:
- א. תחלה וראש, יזהרו מאד להתפלל בבכיה, ויכוונו בבכייתם למתק הדינים, כי אין דבר ממתק הדינים כמו הדמעות. ובפרט כאשר מתפללים על ענין זה שלהם. ולא ישכחו כוונה זו שבכל פעם אשר יתעוררו בבכיה על איזה דבר שיהיה, תהיה כוונתם למתק הדינים ע”י הדמעות שלהם.
- ב. גם תשדל האשה למזוג (מים לתוך) הכוס של הקידוש ושל ברכת המזון (של בעלה) בידה (כלומר בעצמה), ותכווין למתק בזה הדינין, כי היין – דין, והמים – חסד, בסוד ‘ויבא לו יין ויישת’ (בראשית כ”ז כ”ה), דאמרו בזוהר (בלק דף קפ”ט ע”א) דארמי ליה מיא ביינא.
- ג. גם יזהרו לישון על צד שמאל, ובפרט בחצי הראשון של הלילה, ויכוונו בזה לכפות את הדין.
- ד. גם תזהר האשה להיות לה הכנעה מבעלה, ותשמשו בחשק וחיבה ובשמחה, כי הזכר הוא בסוד החסדים, והנקבה היא בסוד הגבורות.
- ה. גם יהיו מזכים את הרבים בשופר, דהיינו שיקנו שופר חשוב מכיסם ויתנו אותו לתוקע המוציא את הרבים ידי חובתם לתקוע בו בראש השנה בציבור. ואם לא אפשר לעשות דבר זה בעירם, ישלחו לעיר אחרת, כי רבים קהילות ישראל בעיירות ובכפרים. ויותר טוב שיתנו הבעל במתנה לאשתו, והיא תתנהו לתוקע ברשות בעלה לתקוע בו תקיעה של מצוה בכל שנה ושנה.
- ו. גם יחלקו לעניים יראי ה’, יין לארבע כוסות בליל פסח. וגם יתנדבו להביא יין משלהם לכוס של מילה, ותמזגנו האשה בידה.
ע”כ דברי רבינו יוסף חיים זצוק”ל. (וכמובן אם כבר באנו לידי מידה זו של מיתוק הדינים, ישנם עוד אופנים אין סוף למיתוק הדינים, וכגון להעביר על מידותיו, גמילות חסידים בגופו ובממונו, עבודת ה’ מתוך שמחה, קריאת פרשת העקדה כל יום, וקריאת מזמור ל”ט, לימוד משניות סדר זרעים, להקפיד להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת, ועוד ועוד, ואכמ”ל).
מניעת הפלות בדרך הטבע
וכמובן כל הנ”ל לא בא “לפטור” את האשה מההשתדלות הטבעית עפ”י הנחיות הרופאים, וכבר כתב הרב קהלת יעקב קנייבסקי זצ”ל בספרו קריינא דאגרתא[47] וז”ל: “במצב כזה שהמעוברת מתחילה לזוב דם, צריכה היא לשכב במנוחה איזו שבועות, ובכלל כל זמן עיבורה לא לעבוד עבודה קשה ולא לשאת משא כבדה, זהו על פי דרך הטבע אשר צריכים ג”כ לעשות כן ע”פ התורה דכתיב ושמרתם את נפשותיכם.” עכ”ל. ועל זה הדרך בכל כיוצא בזה.
וגם עפ”י דרכי הטבע, אשה בהריון יש לה להמנע מאכילת פרי הפפאיה[48], וכן מאכילת חילבה, כי יכולים לגרום להפלה ח”ו, ואכמ”ל.
סגולה למניעת אשה מהפלה מלאכותית
ולגבי אשה שחס ושלום רוצה להפיל בזדון “הפלה מלאכותית” (רחמנא ליצלן), ורוצים להשפיע עליה שלא תעשו טעות זו, מצאתי סגולה בכתבי יד של זקן המקובלים הרה”ג ר’ יצחק כדורי זצ”ל (קדושת יצחק ח”ג עמ’ ר”צ), והוא שילחשו באוזן הימני של אותה אשה את הפסוק הזה (פרשת כי תבוא כ”ח י”א): “וְהוֹתִרְךָ ה’ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ”. ג’ פעמים.
מקורות:
[1] ובספר עבודה תמה וכן בספר עבודת ישראל כבר המה ראו כן תמהו שלא נמצא בחז”ל (לא בבבלי ולא בירושלמי ולא במדרשים ולא בגאונים) תוספת זו בתפילת הכהן הגדול ביוהכ”פ. אך מודעת זאת דישנם הרבה מדרשי חז”ל שהיו בידי הקדמונים בכת”י ולא הגיעו לידינו כי נאבדו באורך הגלות, ולכן יש לסמוך על בעלי המסורת שהיו בידיהם מקורות איתנים. וידידינו הגר”פ זביחי שליט”א בסדר העבודה מזהב ומפז הערה קמ”ז כתב ליישב באופן אחר, דכיון שהפיוט “אתה כוננת” מיוחס ליוסי בן יוסי כהן גדול, א”כ י”ל שהוא קבע בזה את הנוסח שהוא עצמו בחר לומר, אף אם כהנים גדולים אחרים לא היו אומרים כן.
[2] דף ס’ ע”א.
[3] חי”ב סי’ קס”ח.
[4] גמ’ שבת דף ל”ב ע”ב.
[5] גמ’ שבת שם.
[6] עפ”י גמ’ שבת שם.
[7] בבא מציעא דף ק”ב ע”א, דהיה מעשה שיצא ונטל את המזוזות וקבר את אשתו ואת בניו, ובשו”ת יביע אומר ח”ג חיו”ד סי’ ח”י כתב דניחא טפי כגירסת הירושלמי דקבר רק את בניו ולא את אשתו והוא עפ”י הגמ’ בשבת בנ”ל, עיי”ש.
[8] ברכות דף ה’ ע”ב.
[9] אור לציון ח”ב פ”א וכ”כ בילקו”י מהדורת תש”פ חאו”ח ח”א סוף סי’ ג’.
[10] הגאון בעל ה”בן איש חי” בספרו בן יהוידע בגמ’ בברכות דף ה’ ע”ב עפ”י דברי הרב מדרש תלפיות בשם הרמב”ן.
[11] עפ”י גמ’ שבת דף ל”ב ע”ב.
[12] גמ’ בשבת שם. ועיין שו”ת דברי יציב בליקוטים ובשמטות סי’ קי”ח.
[13] עיין פסחים דף נ”ג ע”ב.
[14] גמ’ נדה דף טו”ב ע”א.
[15] שבת דף ק”ה ע”ב.
[16] הרב בעל ה”בן איש חי” בספרו בן יהוידע על הגמ’ בשבת דף ל”ב ע”ב.
[17] ח”א סימן ע”ב.
[18] אחד מבוגרי בית מדרשנו הרה”ג ר’ אברהם מיימון שליט”א בספרו הנקרא “ספר התינוק” עמ’ כ”א בהערה.
[19] רבינו בחיי בראשית ל”ד א’.
[20] שמות פרק כ”ג פסוקים כ”ג עד כ”ו, ועיי”ש באור החיים הק’ בפסוק כ”ה.
[21] ברכת דוד אוחיון פרשת תולדות עמ’ רצ”ה בשם הגאון החזון איש זצ”ל.
[22] מרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א בספר שובע שמחות מהדו”ת ח”א עמ’ ק”ה.
[23] תהילים קי”ב ט’.
[24] ילקו”י שם בשם מעם לועז דברים כ”ב י”ג. עיי”ש. וכ”כ המקובל מוהר”ר עמנואל חי ריקי זלה”ה בספר חזה ציון על תהילים קי”ב ט’ לגבי דוד המלך עיי”ש. וע”ע להצדיק הנסתר רבי יהודה זאב ליבוביץ זצוק”ל בספר אור לי עמ’ פ”ה שזכה לכוין לזה מעצמו וז”ל: “עלה בדעתי וכו’ פזר נתן לאביונים ראשי תיבות נפ”ל י”ל כי סגולה לאשה שמפלת נפלים ח”ו לתת צדקה ולחם לעניים.” עכ”ל. ובדרך השלילה עיין להחבי”ף זלה”ה בספרו צדקה וחיים מע’ ד’ אות קי”ח, שמניעת צדקה גורמת להפלה ח”ו.
[25] הגאון רבי אריה לוין זצ”ל ששמע כן מפי קודשו של המקובל מוהר”ר שלמה אלישיב זצוק”ל בעל לשם שבו ואחלמה. והובאו הדברים בשו”ת תשובות והנהגות ח”א סי’ תש”צ.
[26] ספר שנות חיים בנון עמ’ ד’ בשם ספר הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עמ’ עמ’ ס”ח. וכן הגר”מ גרוס שליט”א בקובץ עטרת שלמה ח”ז עמ’ ס”ח הביא סגולה זו (בקיצור יותר) שכך מוסרים בשם הגאון מוהר”ח מוואלוז’ין זצוק”ל.
[27] כך מסתבר בס”ד, עפ”י מה שאמרו חז”ל בסנהדרין דף צ’ ע”א (ובכמה דוכתי) “שכל מדותיו של הקב”ה מדה כנגד מדה” ע”כ.
[28] ספר הפעולות חלק ד’ ב’ סימן רמ”ט. (וישנם שם סגולות נוספות, אך לא כל כך ניתנות ליישום בימינו).
[29] רפאל המלאך מע’ מ’ דף ל”א.
[30] קדושת יצחק ח”א עמ’ ר”ז מע’ מ’ סוף סי’ ז’. [ושם בח”ה עמ’ ת”ב ישנה עוד סגולה חשובה, ע”י צפרדע, אבל כיון שחוששני לצער בעל חיים, לא הבאתיה].
[31] שמות כ”ג כ”ו.
[32] על פי כתבי היד של מוהר”י כדורי זצ”ל בספר קודשת יצחק ח”ה עמ’ ת”ט.
[33] ספר המידות מערכת מפלת סי’ ג’.
[34] ספר המידות מערכת מפלת ח”ב סי’ א’.
[35] הרה”ק רבי מאיר מפרימישלאן זלה”ה, מובא בשו”ת תשובות והנהגות ח”א סי’ קצ”ח, ובפסקי תשובות או”ח סי’ רל”ט עמ’ תתק”צ.
[36] בשו”ת טוב טעם ודעת תליתאי ח”ב סי’ מ”ז מביא מנהג קדמונים כדי שאשה לא תפיל, לכרוך מפה של ספר תורה סביב לבטנה, וכן מובא בספרים רבים (ועיין כף החיים סופר סי’ קנ”ד סק”ע). ואולם במנהג זה איכא עקולי ופשורי אם שפיר עביד להשתמש בדבר שהוא תשמיש קדושה לצרכי חולין, ולכן הבאנו בפנים את העצה שכתב אחד מבוגרי “בית מדרשנו” הרה”ג ר’ אברהם מיימון שליט”א בספרו הנקרא “ספר התינוק” עמ’ ל”ד, להקדיש את המפה (הכוונה היא לרצועה וכנ”ל) “על תנאי”, ואחרי השימוש לתת לבית הכנסת. עיי”ש.
[37] ספר מנהגי אבותינו הכהן ח”א עמ’ קס”ב, שכן עשה מעשה הג”ר משה לוי זצ”ל, והועיל.
[38] בספר מאורות נתן חנוכה עמ’ ט”ו לאחר שכתב שהוא מנהג קדמונים להשתמש בחוט אדום שהקיפו בו את קבר רחל כתב וז”ל: “וכן ראיתי בספר כל בו על ה’ מילה בסופו עמוד קכ” טשהביא מכתב שכתב בנו של הרה”ק האדמו”ר מאלכסנדר לכבוד הרב רבי אשר זעליג מרגלית זצ”ל, היות כי ידענו מכ”ק דודנו רבנו הק’ בעל ישמח ישראל זצ”ל סגולה לאשה מעוברת שתשלים ימי הריונה בקל ובלי שום מכשול ח”ו ושתלד זרע של קיימא למדוד קבר רחל אמנו ע”ה, על כן אבקשו למדוד הקבר ולשלוח לי הבענדליך למען יהיה סגולה שתשלים ימי הריונה” עכ”ל. והארכנו בזה בעניינו בספרי הדל שושני ציו”ן (עודנו בכת”י) ואכמ”ל.
[39] ספר חיי חיים עמ’ ר”ס ובכמה מקומות שם, אלא דהוא לענין עיקר הסגוליות של החוט ולא בהכרח לענין שמירת הריון.
[40] המובא בזרע ברך ח”ג. ועיין שו”ת הרשב”א ח”א סי’ קי”ג דלכאו’ המקור הוא ממדרש.
[41] רפואה וחיים פלאגי’ פרק י”ב אות כ”ט (בשם ספר המידות), יפה ללב ח”ה או”ח סי’ ת”ס סק”ב, כף החיים סופר או”ח סימן ת”ס סק”כ.
[42] רמ”א או”ח סי’ תר”ה סע’ ב’, ועיין נטעי גבריאל יוהכ”פ פי”א סוף הערה ט”ו.
[43] רבינו האריז”ל.ומובא במג”א שם בסי’ תר”ה סק”ב.
[44] ספר אגרות רבי עקיבא איגר עמ’ ק”י.
[45] שערי הלכה ומנהג ח”ד עמ’ ל”ה.
[46] מע’ נ’ אות נ”א.
[47] בנדמ”ח ח”א סי’ רמ”ח.
[48] ספר רפואת תימן ח”ב עמ’ רפ”ט.
