סקירה קצרה על מהותו, תוכנו ועניינו של הספר “שו”ת יביע אומר” שחיברו מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק”ל
אשר כבש בגאונותו את הארון הספרים היהודי ב-50 שנה האחרונות
שם הספר
ספר זה קראו מרן “יביע אומר” ובזה רמז את שמו, כי יבי”ע ר”ת (למפרע) עובדיה יוסף בן יעקב, וגם “אומר” בגימט’ עובדיה יוסף. וגם נרמז שמו בכתוב “יום ליום יביע אומר” בגימט’: עובדיה יוסף בן יעקב. (וכידוע בשם הרוקח, שצריך המחבר לרמוז את שמו בשם חיבורו, ובס’ שם הגדולים מערכת ספרים ערך ס’). וגם בשאר חיבוריו הרב המשיך לקרוא על שם פסוק זה את ספרו: שו”ת “יחוה דעת”.
בספרים רבים שו”ת זה נקרא בשם “יבי”א”, והוא קיצור של המילים: יביע אומר.
התפתחותו של ספר יביע אומר.
- בתחילה יצא ספר קטן בכמות ורב באיכות ביאורים על מסכת “הוריות” אשר לראשונה קראו הרב “יביע אומר”, ספר זה יצא בשנת תפרי”ח, כאשר היה אז היה הרב בגיל טו”ב. קונט’ זה הוכנס אח”כ לספר שו”ת יחוה דעת (ח”ו).
- סדרת ספרים זו מונה אחד עשר כרכים, כאשר עשרה כרכים יצאו בימי חייו של מרן, והכרך האחד עשר יצא לאחר פטירתו מתוך כתבי היד הרבים של מרן זצ”ל.
- החלק הראשון של השו”ת יביע אומר יצא לאור לראשונה בשנת תשי”ד. והחלק העשירי של השו”ת בחודש אדר תשס”ד. סדרת ספרים זו הודפסה במהדורות רבות כשהאחרונה שבהם יצא לאור לאחר פטירתו של מרן בתוספת הארות והערות רבות מכת”י והערותיו בשולי הגיליונות יבי”א.
תוכן הספר וייחודיותו
- הספר כולל בתוכו שאלות ותשובות אקטואליות שהרב נשאל במהלך חייו מקהילות שונות בארץ ובחו”ל, בתוקפת שונות בחייו, החל מכהונתו כרב בקהיר שבמצרים, בהיותו מכהן כרב ראשי בארץ הקודש, וכן בשאר מהלך ימי חייו, השאלות מקיפות את כל ד’ חלקי השולחן ערוך, בכל חלקי ומקצועות התורה.
- ייחודו ומיתוגו של הספר שכבש את עולם התורה, שנכתב בבקיאות מדהימה וכל תשובה מונה מאות מראה מקורות שעליהם מרן זצ”ל מבסס ומוכיח את פסקו בסברא ישרה ובפלפול הלכה למעשה. התשובות נכתבו בסדר מופתי שמתחיל בגמרא ובראשונים וכלה באחרוני הזמן, והכל בבהירות עצומה, מנוסח היטב בניסוח מקורי ומובן לכל קורא. כאשר מרן זצ”ל לא מניח פינה וזווית שאין לה התייחסות בנוגע לנידון השאלה בה פתח.
בהספד שנשא ראש המוסדות שליט”א בתוך השבעה לפטירתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, אמר כדברים דלהלן:
הדבר אצלי בדוק ומנוסה שהבנתו עלתה על כולנה. פעם דנתי בדברי הב”י בנושא מסויים, ולפום ריהטא היה נראה שהב”י מתכווין לעשות ספק ספיקא, אלא דשוב דקדקתי בלשון הב”י ונוכחתי לדעת מעל כל ספק שהב”י התכוין לצירוף “בעצם”, מצד הסברא, ולא לספק ספיקא. עיינתי בשו”ת אור לציון ח”ב, וראיתי שהם מבינים את הדברים כפשוטן, שהב”י מתכוין לס”ס, ולא נחתו לדקדק בלשון הב”י. עיינתי בשו”ת תפלה למשה להגר”מ לוי, אשר כידוע היה מעיין גדול, וגם הוא הבין כהאור לציון. עיינתי ביביע אומר, וראיתי איך שהוא נזהר לכתוב בלשון שאינו משתמע ס”ס. הוא הבין לעומק, ולא ראה אפי’ צורך בכלל לדון בנושא. בספרי אחרוני זמנינו, מצוי מאוד “עירוב סברות”. הכותבים לא בדיוק מבדילים בין סברות דקות, ומערבבים זו בזו. אצל מרן אינו כן, הוא מבחין היטב בין כל סברא, רואים את זה מבין השורות איך שהוא מסדר את הדברים. ובכלל, הסדר והבהירות אצלו הם דבר מדהים, הקורא רץ בתשובותיו כאילו נכתב סיפור מתח, לא חשים בכלל את הקושי של הסוגיות. אדם יכול לקרוא שו”ת רבי עקיבא איגר ולעמול להבין את הסברא, ואילו כשאותם הדברים מובאים ביביע אומר הכל נראה פשוט וברור ומובן ללא כל טורח. ודוקא זו הסיבה שמי שלא השקיע בסוגיא עם כל הראשונים וכל האחרונים, לא יכול להבין את הגדלות של יביע אומר. צריכים קודם כל לעמול בסוגיות, לפתוח ספרים, ורק אח”כ לעיין ביביע אומר, ואז תוכלו להבחין בגדלות, איך הוא סידר את הכל להפליא, איך הוא מביא את דברי הראשונים באופן שניכר מבין השורות שירד היטב לעומק כוונתם גם אם לא טרח לדון ולפרש דבריהם, איך עלה על דקויות ההבדלים והביא כל דבר במקומו כאילו זה דבר פשוט ומובן מאליו.
הגישה ההלכתית של הספר
- מרן זצ”ל חותר ברוב תשובותיו שבספר יביע אומר לכוחא דהיתרא, לאחר שהוא מוכיח ויוצק את ראיותיו בסדר מופתי.
- ישנם תשובות המתנוססת על פני עמודי רבים, וישנם תשובות קצרות יותר, כאשר ניכר שמרן זצ”ל משתדל שלא לסטות מעיקר הענין שפתח בו, מלבד לצורך הכרחי כאשר הוא חפץ לבסס את פסקיו ממקומות אחרים בתלמוד והפוסקים.
הוקרה ציבורית
- הספר מעוטר בהסכמותיהם של גדולי ומאורי הדור הקודמים זצוק”ל, מבני ספרד ובני אשכנז כאחד, כשבראשם מרן ראש הישיבה חכם עזרא עטייה זצ”ל, הרה הראשי לישראל הרב הרצוג זצ”ל, הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ”ל, הגאון רבי פנחס עפשטיין זצ”ל. כאשר בספריו הבאים צירף הרב את מכתבי תהילה רבים שכתבו לו בשבח הספר גאוני עולם זצוק”ל.
- עובדה מצויה היא, שגדולי ישראל בספריהם מציינים את השמחה שאחזתם כשיוצא לאור חלק חדש משו”ת יביע אומר, וכגון רבה הראשי של ירושלים הרה”ג ר’ שלום משאש זצוק”ל בספרו שו”ת שמש ומגן (חלק ד אבן העזר סימן צה) כתב:
“נתמלא הבית אורה נר חנוכה ואור תורה והביאו לי ספר שו”ת יביע אומר חלק ט מידין נפשי גאון הדור הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט”א, ובו תשובות מאת כבוד גאון תורתו…”
- לאחר שנה מעת שיצא הספר, בשנת תשט”ו זכה מרן זצ”ל בפרס “הרב קוק” – שע”י עיריית ת”א, בה חבר השופטים שבהם עמדו הרב זיון הר בוינר והרב מירקין, משבחים ומונים את מעלת הספר החשוב. ובשנת ה’תש”ל זכה הספר ל”פרס ישראל” לספרות.
- זכה מרן זצ”ל שהיום כל יושבי על מדין, ומחברי ספרים בכל מקצועות התורה, נשענים בפסקיהם על היסודות שהשתית בסדרת ספרים אלו לדורות עולם.
