35 סגולות ללידה קלה – עם כל הפרטים המדויקים והמקורות

שאלה:

אשמח לקבל סגולות ללידה קלה. כמו שאומרים: “לידה קלה כתרנגולת”, בעזרת ה’.

תשובה:

ישנם הרבה סגולות ללידה קלה, כפי שנציין חלקם בסמוך. ואם כי נתקללה חוה “בעצב תלדי בנים”, אין מניעה לעשות סגולות כדי לזכות ללידה קלה, שסוף סוף הבורא ית”ש ברוב חסדיו נתן לנו את האפשרות ע”י מצוות ופעולות חיוביות להקל מעל היולדת את צער הלידה (“למתק את הדינים”), כי הוא יתברך אינו חפץ בחלות העונש כי אם בתיקון המעשים. וכמובן שבראש ובראשונה, יש להתפלל מכל הלב (ובכלל זה קריאת תהילים), שאין לך סגולה גדולה מזו, וכל השאר אינו אלא תוספת. וזכורני מרן רבינו עובדיה יוסף זלה”ה איך שהיה מתפלל מכל הלב (ובשמחה) על יולדתות, שתלדנה לידה קלה כתרנגולת, זכותו יגן עלינו אמן.

[ויש לדעת, שהיולדת לא צריכה לטרוח לקיים את כל הסגולות הכתובות כאן, אין “מצוה” לעשות סגולות, אלא תבחר לעצמה כמה סגולות ותלד בע”ה לחיים טובים ולשלום].

יצויין שלהלן נזכיר אך ורק הסגולות ששייכות במיוחד לענין לידה קלה, ואולם ישנם עוד סגולות רבות שהם כלליות דהיינו שמועילות לכל סוגי הישועות (ובכלל זה גם לידה קלה), וכגון הסגולה הפלאית של רבי מתיא בן חרש, וכדומה.

1. נשיכת האתרוג לאחר חג הסוכות – סגולת קדמונים ללידה קלה

סגולה ידועה ללידה קלה, לנשוך את ה”פיטם” של האתרוג (באופן שהוא נפסל בכך), ודווקא האתרוג שבו קיים בעלה את מצות ארבעת המינים בחג הסוכות. ואולם יש לדון לגבי הזמן המתאים לסגולה זו כפי שאבאר.

מקור הסגולה כבר מצינו להגאון בעל החוות יאיר זצ”ל[1] שכתב שמנהג הנשים המעוברות שנושכות הפיטם מן האתרוג (אם כי לא מוזכר הטעם). וכן מוהר”ר חיים פלאג’י זלה”ה ספרו מועד לכל חי[2] מביא כן מספר נזיר שמשון. ואם כי לפי המבואר שם, עיקר הסגולה היא לבריאות היולדת (בעת לידתה) ולבריאות הילוד (“ותצא הוולד בר קיימא”), מ”מ כתב הגר”ח פלאג’י בסיום דברים: “ותזכה שתלד ברויח ולא בצער, ויצא הוולד לחיים טובים ולשלום.” עכ”ל. והיינו שמדגיש שהלידה תהיה בלא צער (יחסית), בעזרת ה’.

פרטים בסגולה זו:

• כתב הגר”ח פלאג’י הנ”ל זלה”ה, שלאחר נשיכת הפיטם, עליה לחלק צדקה כפי יכולתה.
• לגבי באיזה יום למשוך את הפיטם, לפי הגאון החבי”ף הז’ יש לעשות כן ביום הושענה רבא (לאחר שהבעל כבר סיים תפילת שחרית ומוסף וכבר לא זקוק לאתרוג). ואולם עטרת ראשנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל בספר חזון עובדיה[3] כתב לאסור לנשוך ביום הושענא רבא מפני שהאתרוג הוקצה למצוותו (כלומר שבתוך ימי חג הסוכות אין להשתמש בו לדברים שאינם קיום מצוות ארבעת המינים), אלא יש לנשוך לאחר החג, וזה מקיים את הסגולה. והנה הדבר ברור שכח הסגולה יגדל ביתר שאת ויתר עוז אם תקפיד האשה על הידור ההלכה, והיינו לנשוך רק אחרי החג ולא בהושענא רבא, כי אין מציאות שהאדם יפסיק מדקדוק ההלכה, ואדרבא קיום ההלכה היא הסגולה הטובה ביותר לזכות בכל ברכות הטובה, שייצא הוולד לאויר העולם בבריאות ובנקל, בעהי”ת.
• הנה רוב האתרוגים התימניים אין להם פיטם, אז איך יעשו את הסגולה של נשיכת הפיטם? לפי הסברא של הסגולה, שהענין הוא “לפסול” את האתרוג (כפי שמתבאר גם מנוסח התפילה שיובא בסמוך), א”כ יכולה להסיר את העוקץ שבתחתית האתרוג. או יכולה לנשוך כל מקום אחר באתרוג באופן שמחסר ממנו, כיון שאז הוא נפסל מדין “חסר”. ואע”פ שפסול דחסר הוא רק ביום הראשון של חג הסוכות, מ”מ מסתבר דמה שפסלה אותו למצוה דאורייתא ג”כ סגי לענין הסגולה. ובפרט שזמן קצר לאחר החיסור האתרוג מקבל גם צבע שונה וממילא נפסל אף בשאר הימים.
• לאחר נשיכת האתרוג, תאמר תפילה זו (מספר והוכיח אברהם פלאג’י, ומובא במועד לכל חי הנ”ל):

רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך דבשביל שאכלה חוה מעץ הדעת גרמה בחטאה להביא מיתה לעולם וחבלי יולדה, ואם אני הייתי שם באותו זמן לא הייתי אוכלת ממנו ולא הייתי נהנית ממנו מכל וכל, כשם שלא רציתי לפסול אתרוג זה בכל ימי החג שעברו, ועתה שפסלתי אותו בשביל שנגמרה מצותו ואני לא הייתי עוברת מצותיך, ותקבל ברצון את תפילתי ואת תחינתי שלא אמות מסיבת העיבור ומסיבת הלידה, והושיעני שתהא הלידה בנקל ובנחת ולא בצעד ולא בקושי, ולא תהיה לי ולולד שום נזק כי אתה האל המושיע.

 וגם לאחר שנת השמיטה בארץ ישראל, שרוב האתרוגים התימנים הם מ”אוצר בית דין” (והיינו שיש בהם קדושת שביעית), כבר הכריע בזה הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א[4] שמותר לעשות את הסגולה הנ”ל של נשיכת הפיטם. (אלא שכאמור יעשה כן אחרי חג הסוכות ולא בהושענה רבה).

2. אכילת מרקחת אתרוג בליל ט”ו בשבט – ללידה קלה

ועוד סגולה ללידה קלה מצינו בהקשר לאתרוג. בספר יפה ללב (למוהר”ר יצחק פלאג’י זלה”ה)[5] הביא את המנהג אחרי חג הסוכות לעשות מן האתרוג מרקחת עם סוכר (ריבת אתרוג), ולהעלותו על השולחן בליל ט”ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות, ויברכו עליהם אנשי הבית, וכתב שהוא סגולה שתלד בריווח ולא בצער. וכ”כ בספר כף החיים סופר[6]. וכ”כ מרן רבינו עובדיה יוסף זלה”ה בספר חזון עובדיה[7], וכתב להדיא שזו סגולה ללידה קלה, אלא שהוסיף פרט חשוב: שצריכה הריבה להיות מהאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות לקיום מצות ארבעת המינים. כי עיקר הסגולה היא מכח המצוה שנעשה באתרוג, ולא שיש באתרוג עצמו סגוליות.

[ויש קצת מקום להבין מתוך לשון היפה ללב[8] והכה”ח הנ”ל, שהסגולה היא לאכול בזמן הלידה ולא רק בט”ו בשבט, אך נראה דלאו דוקא הוא].

3. סעודת מלווה מלכה – נחשבת ג”כ סגולה ללידה קלה

סגולה נפלאה ללידה קלה, לקיים בקביעות כל מוצאי שבת מצוות “סעודת מלווה מלכה”, ותאמר בפה שהאכילה היא “לשם מצוות מלווה מלכה” – כ”כ בכף החיים סופר[9] בשם הרה”ק ר’ אלימלך מליז’נסק זלה”ה בעל הנועם אלימלך, וכ”כ מרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל בשו”ת יביע אומר[10].

ואע”פ שבלשון רבי אלימלך הנ”ל נקט שתאכל “דבר מה”, כבר כתב הגה”ק בעל שו”ת דברי יציב מצאנז זצוק”ל[11] שהכוונה היא שתאכל לפחות שיעור כזית (לחם או מיני מזונות – זו הכוונה שם).

ואשה שנתקפה בצירי לידה בליל שבת באופן שלא יכולה אז לאכול מלווה מלכה, כתב הגר”י זילברשטיין שליט”א[12] שתשתדל (אם אפשר) להכין סעודת מלוה מלכה לבעלה, דכיון שהיא אנוסה בזה תחשב לה כקיימה בעצמה וממילא יועיל לה ללידה קלה עיי”ש.

4. פתיחת ההיכל ע”י הבעל – ללידה קלה של אשתו

פתיחת ההיכל כסגולה ללידה קלה: הנה עפ”י הסוד נכון הדבר שמי שאשתו בהריון בחודש התשיעי, שיפתח את ההיכל (מרן החיד”א זלה”ה[13], ואחריו כל ישרי לב, ועיין כף החיים[14]). ואולם יש להדגיש שלא נאמר בדברי החיד”א (והבאים אחריו) שזו סגולה ללידה קלה, אלא שכל ראוי שיהיה הדבר על פי הסוד, שמי שפותח את ההיכל יהיה מי שאשתו נמצאת בחודש התשיעי להריונה. אך בספר החיים להגר”ח פלאג’י זלה”ה[15] נקט להדיא דפתיחת ההיכל היא לסימנא טבא שהקב”ה יפתח את רחמה של אשה (והוסיף שם דאין צורך להשאיר את ההיכל פתוח אלא יסגור כנהוג כי בזה עושה סימנא טבא לכך שאחרי הלידה הקב”ה יסגור רחמה כפי שראוי להיות). וכן בספרי אחרוני זמנינו נקטו שזו גם סגולה ללידה קלה, והגדיל לעשות בשו”ת ודרשת וחקרת[16] שכתב שעל פי הנסיון ידוע שהיא סגולה “בדוקה ומנוסה” ללידה קלה. עכ”ל.

והאם מספיק לפתוח פעם אחת את ההיכל, או שרצוי אפילו כמה פעמים לקנות פתיחת ההיכל ולפתוח? בספר ברית אפרים[17] כתב שנשאל בזה הג”ר יעקב אדלשטיין זצוק”ל והשיב שמספיק פעם אחת ללידה קלה, אבל מסתברא שכל המרבה הרי זה משובח.

ובספר רפאל המלאך הוסיף שכאשר פותח את ההיכל ללידה קלה, יתפלל על כך שאשתו שתהיה לה לידה קלה, והביא שם נוסח תפילה בארמית (כתוספת ל”בריך שמיה”), ונביא כאן את הנוסח בלשון המתאים לכל נפש:

אנא תמלא משאלות הלב של אשתי (פלונית בת פלונית) לטובה, ותפתח את רחמה בשעה טובה, בלא קושי, כמו שפתחתי אני את ארון הקודש בזמן המתאים ובלא קושי, ושתלד בן שמתקיים, לטובה לחיים ולשלום.

ויש לבאר את סוד הסגולה הזו, מפני שפעולות גשמיות שאנחנו עושים כאן מעוררים את הבחינה הזו גם במימד הרוחני (כמו שביארנו ב”מקורות” לתשובה אחרת), וממילא נעשה עת רצון לבקש על דבר הדומה (פתיחת הרחם כמו פתיחת ההיכל, והוצאת הוולד כמו הוצאת ספר תורה).

5. שתקבל על עצמה אמירת “נשמת כל חי” כדי שתהיה הלידה קלה

לפני הלידה, תקבל היולדת על עצמה “בלי נדר”, שכשתלד בשלום תאמר נוסח ה”נשמת כל חי“, וזו סגולה ללידה קלה (הגרי”ש אלישיב זצוק”ל[18]).

הסגולה מבוססת על הנאמר בספר חנוכת התורה[19], שמביא סגולה לשמירה וז”ל: :וכתב בספר תולדות אדם בשם הגאון ז”ל, קודם צאתו מפתח ביתו לדרך יניח ידו על המזוזה ויאמר הנני מקבל עלי בנדר כשאראה מקום פלוני אני אאמור נשמת כל חי. וכשרואה אותו המקום מיד יאמר נשמת כל חי עד גמירא”. עכ”ל. וענין הלידה הוא בעצם ג”כ תהליך המצריך שמירה, וחידש הגרי”ש אלישיב זצוק”ל דמועיל ללידה קלה, אלא שלדעתו יש לעשות כן “בלי נדר”. (ולפי המקור הנ”ל, משמע שטוב שתאמר כן היולדת בעת יציאתה מהבית, כשידיה על המזוזה, אך אפשר לחלק דאם הישועה הנצרכת היא שמירה בדרך אז ה”יציאה” היא משמעותית, משא”כ לגבי היולדת שאצלה תחילת חבלי לידה היא ה”יציאה”, וק”ל).

6. אמירת הפסוק “וירדו כל עבדיך” – ללידה קלה

סגולה ללידה קלה, שבעת הלידה יגידו לה את הפסוק[20]: “וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא.” (ויש המשך לפסוק: “וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף”, אך לפי הספרים דלהלן נראה שיש להפסיק כאן, ואין איסור בדבר מפני שיש שם “אתנח” ואכמ”ל). כן מובא בספר רפואה וחיים פלאג’י[21], ועוד. וכן מביא בספר טעמי המנהגים[22] בשם ספר ויכתוב משה פרשת בא בשם רבינו בחיי, והוא על פי המדרש שוחר טוב לקחת לו גוי מקרב גוי מלמד שהיו ישראל נבלעים כביכול בתוך המעיים של מצרים, והוציא הקב”ה אותם כעובר הנשמט מתוך רחם של אשה, ומשה אמר פסוק זה לפרעה כדי ליצאו עם ישראל ממצרים כאשה המקשה לילד, ע”כ. וכתב שם שסגולה זו היא בגדר “בדוק ומנוסה”. עיי”ש.

ויש לעיין אם מספיק לומר את הפסוק הנ”ל פעם אחת, או שיש תועלת באמירתו כמה פעמים. ובכן בספר נתיבות המערב (מנהגי מקורו)[23] כתב שנהגו במרוקו שקרובי המשפחה של היולדת שנמצאים מסביבה בעת הלידה, אומרים לה את הפסוק הנ”ל פעמים רבות.

ולמקרים שיש חשש סכנה בלידה, שיש צורך לזרז את התהליך, ראיתי בספר קדושת יצחק (צילומי כתבי יד קודשו של זקן במקובלים הרב יצחק כדורי זצוק”ל)[24] שכתב לקחת כוס מים ביד ואז ללחוש את הפסוק הנ”ל (ועוד ב’ פסוקים) שבעה פעמים על המים, ולתת ליולדת לשתות את המים, וכתוב שם שאז “מיד תלד”, ואלו הן הפסוקים: וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו: נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ: וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא:

יצויין שפסוק שאינו שגור בפה היטב, אסור לומר אותו בעל פה, אלא יקרא אותו מתוך הכתב, כמו שהארכנו בזה בספרי הקטן שפתי שושנים.

7. מזמור “יענך ה'” 12 פעמים – מועיל ללידה קלה

סגולה לכל צרה ובפרט ליולדת שתהיה לידה קלה, לומר (בזמן הלידה) י”ב פעמים את המזמור “יענך ה’ ביום צרה” (פרק כ’ בתהילים). וכן הביא מרן החיד”א בספרו סנסן ליאיר[25], והביא כתוספת גם כמה כוונות חשובות באמירת המזמור, ולא נזכיר כאן את הכוונות. מפני שאינן שוות לכל נפש.

ולתועלת, נביא כאן את המזמור, וגם את התפילה שחיבר מרן החיד”א לומר אחרי אמירת המזמור:

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ יהוה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יהוה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יהוה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יהוה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: יהוה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

יהי רצון מפניך יי אלקינו ואלקי אבותינו, אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא, אהיה אשר אהיה, שדי צבאות, שתעשה למען רחמיך הרבים ולמען קדושת המזמור הזה ושמותיך הכתובים בו והמצורפים בו, ושמות הקודש (אשר כיונתי) בצירופים שהוא שם בן י”ב ותרחם על פלונית בת פלונית היושבת על המשבר צועקת בחבליה, אל מלא רחמים תוציאה מאפילה לאורה, ובזכות אמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה תרחם עליה, ותזכרנה לטובה, ותפקדנה לברכה, כי עיניה לך תלויות כעיני שפחה אל יד גברתה, ותבטל מעליה כל גזירות קשות ורעות, בשם (יכוין בלבו ולא יוציא בפה: קר”ע שט”ן), וחצילה מכל צער, ויצא הולד לחיים טובים ולשלום ובשעה טובה ומבורכת לנו ולולד, ואח”כ תצא השליא בנקל. וכשם ששמעת מי שהתפלל לפניך המזמור הזה, כן תשמע תפלתינו. עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך. מאן דעני לאמך הוא יענה אתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי.

סגולה זו יכולה לעשות בין היולדת עצמה, בין אחרים שהחפצים להתפלל עליה.

וסוד סגולה זו מבוא בספר מדרש תלפיות (לחסיד שבכהונה מוהר”ר אליהו הכהן מאיזמיר זצוק”ל) בענף יולדת בשם עמק המלך[26], וז”ל: “דע כי היולדת, בין כל חבלי לידה שלה, צועקת ע’ קולות לפחות, כאמור בזוהר פרשת ויצא, שלזה לוחשין באזניה מזמור יענך ה’ ביום צרה שהם ע’ תיבות, ויולדת.” עכ”ל. ואגב משמע דס”ל דאין לקרוא בקול את המזמור כדרכו אלא יש ללחוש באוזן היולדת את המזמור הנ”ל.

ובעוד ספרים (כגון ספר נהגו העם להג”ר דוד עובדיה זצ”ל[27]) כתבו גם בשם ספר ליקוטי מוהר”ן[28] שפרק “יענך ה'” הנ”ל שייך לענין הלידה, שיש בו ע’ תיבות כנגד ע’ קולות שצועקת היולדת בעת הלידה כנ”ל, עיי”ש. וכבר כתב כן גם בספר תולעת יעקב למהר”ם גבאי זלה”ה[29].

ובספר שמחת בנים ח”ב עמ’ רמ”ג כתב בשם ידידינו המקובל הגדול הרה”ג ר’ דוד בצרי שליט”א שטוב שבמהלך החודש התשיעי, גם הבעל וגם האשה יקראו מזמור “יענך” הנ”ל 70 פעמים. וכ”כ “הצדיק מרעננה” זצוק”ל בהקדמת ספרו בן לאשרי.

8. פרקי תהילים – המסוגלים במיוחד ללידה קלה

מלבד מזמור “יענך” שהזכרנו לעיל, מצינו בספרים עוד המלצות לפרקי תהילים מסויימים כסגולה ללידה קלה:

• מובא בשם הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל (לא נתברר אצלי אמיתות השמועה), שללידה קלה וגם להריון תקין, תאמר כל יום במשך ימי ההריון את פרקי התהילים האלו: א’, ד’, ה’, ח’, נ”ז, צ”ג, ק”ח, קמ”ב. [ובדומה לפרקים אלו, כבר הזכרנו במקום אחר שפירסם הצדיק “הסנדלר הקדוש” זצ”ל לכל סוגי הישועות (לאו רק ללידה קלה) לומר פרקים אלו: ד, ה, ח, כ (ז’ פעמים), לז, נז, צג, קח].
• ללידה קלה טוב לקרוא “מזמור לתודה” (פרק ק’ בתהילים) מפני ש”לתודה” אותיות “תולדה”. כ”כ בספר ליקוטי עצות[30].
• בספר טעמי המנהגים[31] ועוד, כתבו כסגולה ללידה קלה (כתוספת לקריאת מזמור יענך 12 פעמים כפי שמובא לעיל) לקרוא גם הפסוקים מפרק קי”ט בתהילים שמתחילים עם האותיות של השם של האשה היולדת (פלונית בת פלונית), וגם את הפסוקים שמתחילים באותיות קר”ע שט”ן מתוך מזמור קי”ט הנ”ל.
• וטוב ללידה גם לקרוא פסוקים מפרק קי”ט בתהילים שמתחילים עם האותיות: אהריא”ל, ברהיא”ל (ולא יוציא שמות אלו מפיו), מפני שהם המלאכים הממונים על היושבת על המשבר כמבואר בזוהר הקדוש[32]. סגולה זו הובאה בספר בני ביתך[33].
• ללידה קלה, תקרא האשה מזמור כ”ב בתהילים (מזמור “אילת השחר”) בכוונה גדולה (נפש היפה למוהר”י פלאגי’ זלה”ה[34]). ויש אומרים לקרוא שבע פעמים (ספר רפאל המלאך).
• תאמר שבע פעמים מזמור צ”א (“יושב בסתר”). כ”כ בספר דרך שיחה בשם הרידב”ז[35].

וכמובן שכל ספר התהילים מסוגל לישועות הן בלידה בן בכל צרה וצוקה שלא תבוא.

9. אמירת “הוציאה ממסגר נפשי” – סגולה ללידה קלה מהרב כדורי זצ”ל

סגולה מופלאה ללידה קלה, מביא בספר קדושת יצחק (צילומי כתבי יד של זקן המקובל הרה”ג ר’ יצחק כדורי זצוק”ל)[36]. והגם שבדרך כלל לא הבאנו כאן סגולות עם כוונות, מ”מ הכוונות שבסגולה זו הם יחסית פשוטות ולכן אמרתי להביאם בעהי”ת. והוא כדלהלן:

• יעמוד הבעל מול היולדת.
• ירים הבעל את ידו (יד ימין) עד גובה פניו, באופן שידו תהיה שטוחה כנגד הפנים (כלומר כנגד הפנים של עצמו, ונראה שהכוונה היא שהגב היד מופנה כלפי עצמו ואילו כף היד מופנה כלפי היולדת).
• יכוין שיש בידו 15 “פרקים” (כלומר יש באמצעות 15 חלקים: שני חלקים בבוהן, ושלושה חלקים בכל אחד משאר ארבעת האצבעות), שהם כנגד שם י-ה של שם השם.
• ככה שכידו שטוחה, יאמר 15 פעמים (כנגד שם י-ה) את הפסוק (תהלים סוף פרק קמ”ב): “הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי”. (אם לא יודע את הפסוק בעל פה היטב היטב, אפי’ שמצליח לאמרו, לא יאמר אותו בעל פה, אלא יקרא מתוך הכתב, ויכול להעזר ביד שמאל כדי תפוס את ספר התהילים שהוא פתוח בפרק קמ”ב הנ”ל).
• כשאומר את הפסוק, יכוין שהאות הראשונה של הפסוק היא אות ה’, והאות האחרונה היא אות י’, כך שביחד הם שם י-ה הנזכר.

יש לשים לב, שאם יראה הדבר מוזר בעיני הבריות (כגון האחיות וכדומה) ענין הרמת הידיים וכו’, נראה שעדיף להימנע מסגולה זו, כדי לא לגרום לזלזול ולגלגול בעניינים קדושים אלו.

10. הכנסת אורחים – סגולה ללידה קלה

מצות הכנסת אורחים הינה סגולה ללידה קלה. ורמז לדבר “בעצב תלדי בנים” – עצ”ב ראשי תיבות “ע’יניה צ’רות ב’אורחים”, כלומר שאם בעלת הבית עיניה צרות באורחים ולא מקבלת אורחים בשמחה, אז מתקיים בה קללת חוה “בעצב תלדי בנים”, אך אם מקבל אורחים בשמחה כראוי אז זוכה ללידה קלה בעהי”ת. כ”כ הגר”י זילברשטיין שליט”א[37].

ובשם הרה”ק ר’ פנחס מקוריץ זלה”ה[38] שאפי’ זכות מצות הכנסת אורחים של בני המשפחה יכולה היא להועיל ליולדת שתלד לחיים טובים ולשלום.

11. טבילת הבעל במקוה בזמן הלידה – מועיל לאשתו ללידה קלה

סגולה ללידה קלה מפי הרה”ק רבי ישראל ה”בעל שם טוב” זצוק”ל[39], שהבעל ילך לטבול במקווה כאשר אשתו התחילה תהליך של לידה (צירים).

ובספר בלפיד האש[40] מביא מעשה בחסיד צאנז שזוגתו ישבה על המשבר והרופאים בבית חולים אמרו שהיא בסכנה גדולה וצריכה ניתוח, והתקשר החסיד לאדמו”ר בעל שו”ת דברי יציב זצוק”ל לבקש ממנו לעתר בעדו, והורה לו הרב זצ”ל שילך מיד לטבול במקוה ובזה ימתיק את הדינים. וכשעלה מהמקוה וחזר לבית חולים מיד נתבשר שכבר ילדה למזל טוב והכל עבר בשלום.

ובהקשר דנן, יש אומרים (מפי השמועה) שטוב שהבעל יטבול שבע טבילות ולאחר מכן יאמר שבע פעמים “מזמור לתודה” (דהיינו פרק ק’ שבתהילים).

12. הסרת התכשיטים בזמן הלידה – כסגולה לידה קלה, וחילוקים בזה

סגולה מפורסמת ללידה קלה, שהיולדת תסיר מעליה כל התכשיטים בזמן הלידה. ואולם לפי האמת, הענין הזה נכון רק לגבי תכשיטים שיש בהם יהלום, כפי שכתב במדרש תלפיות ענף יהלום, שאבן זו עלולה להשפיע שלא תלד.

ויש טעם וסברא נכונה להסיר גם תכשיטי זהב, כיון שעפ”י הסוד הם שייכים למידת הדין, ומה גם שבזמן הלידה היולדת נמצאת בסכנה ויש חשש שיתעורר קיטרוג ח”ו, לכן לא ראוי שתלבש אז תכשיטי זהב עפ”י המוזכר בגמ’ בראש השנה[41] (ומ”מ יש לחלק ואכמ”ל, ומה גם בשו”ת שב יעקב[42] כתב דלא שייך הנשים קיטרוג מהזהב שהרי לא חטאו בחטא העגל עיי”ש).

וישנם אבני חן מסוימות שדווקא טוב ומועיל שיהיו על היולדת בשעת הלידה. בספר מדרש תלפיות[43] כתב שבעת הלידה תשים היולדת על הירך את האבן הנקראת “גאלאריצידי” (לכאורה הכוונה היא לאבן חן נופך – garnet), ומועיל לה ללידה. ומביא שם שגם אבן ה”איטיטי” (לכאורה הכוונה היא לאבן חן אמטיסט – amethyst) מועילה ללידה קלה אם קושרים אותה על הירך. ובמקום אחר הבאנו לגבי אבן הרובי, שרבינו בחיי כתב שאם האשה נושאת אבן זו בשעת הלידה, היא מסוגלת ללידה קלה [אך הבאנו שם בשם הגר”מ סולובייציק זצ”ל שכתב דאדרבא אם אבן זו תהיה עליה בשעת הלידה לא תוכל ללדת, וצריכה להסיר מעצמה את אבן הרובי בזמן הלידה].

13. ספרים שיש לקחת לחדר הלידה – אשר נוכחותם היא סגולה ללידה קלה

ישנם כמה ספרי קודש, שעצם נוכחותם בחדר הלידה, נחשבת כסגולה להקל על הלידה (ובפרט אם מנחים מתחת לכרית של היולדת – אם כי ראוי אז לעטוף את הספר במפה או בשקית, שלא יהיה בזיון במה שמניחה את ראשה עליהם). ואלו הן:

• ספר “נועם אלימלך” (כ”כ הרה”ק בעל שו”ת דברי יציב זצוק”ל[44]). ואפריון נמטייה לבית החולים שערי צדק שכבר הניחו מראש ספר נועם אלימלך ליד כל מיטה בחדרי הלידה.
• ספר “רזיאל המלאך“. כ”כ הרב דברי יציב הנ”ל[45].
• ספר “אור החכמה” (מהרה”ק ר’ אורי פייבל מדובענקא זלה”ה – תלמיד הבעל שם טוב זלה”ה). כ”כ בשולחן מלכים על קיצור שלחן ערוך[46].
• ספר “חלב חיטים” (למוהר”י טייב זלה”ה בעל ערך השלחן). כ”כ הרב נאמ”ן בהקדמתו לספר חלב חיטים.
• ספר “קדושת לוי” (לרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע”א). כ”כ בספר סגולה אשר בחרת[47].

14. חלה, נדה, והדלקת הנר – הכרחיים ללידה בשלום ובקלות

ללידה קלה, אין סגולה כמו הזהירות היטב בשלושת מצוות האשה: הפרשת חלה, שמירת טהרת המשפחה כראוי, והדלקת נרות שבת. וכתב הגאון מוהר”ר אהרן ברכיה מודינה זצוק”ל בספרו מעבר יבק[48], שכל אשה בעת הלידה, תהרה בתשובה על שלושת המצוות הנ”ל. ואבאר זאת בס”ד:

הנה סיבת הקושי בלידה הוא מחמת הקללה שנתקללה חוה ע”ה בעבור חטא עץ הדעת: “בעצב תלדי בנים”. ושלושת מצוות האשה באות לתקן עוון זה ממש, כמו שאמרו חז”ל בבראשית רבה[49]: “ומפני מה ניתן לה מצות נדה? על ידי ששפכה דמו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נדה. ומפני מה ניתן לה מצות חלה? על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם, לפיכך ניתן לה מצות חלה. ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת? אמר להן על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת.” ע”כ. ולכן אשה שלא שומרת מצוות אלו כראוי עליהם נאמר במשנה מסכת שבת[50]: “על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן – על שאינן זהירות בנדה, ובחלה, ובהדלקת הנר.” ואם כן זהירות, הרי שהלידה עוברת בשלום. ואם שומרות על שלושת המצוות האלו בהידור רב (כגון שמפרישות חלה בשמחה, ושומרות על כל דיני ההרחקות בהידור, ומדליקות נרות שבת בשמן זית, וכיוצא בזה), הרי שמתקנות חטא עץ הדעת ביתר הידור, וממילא יש להניח שלא רק שיעברו את הלידה בשלום, אלא שגם יזכו ללידה קלה יותר, שהרי כבר תיקנו מצידם את העוון גם ללא הצורך של היסורין של הלידה.

ובכן:

• הפרשת חלה, היא סגולה ללידה קלה – כ”כ בספר סגולות רבותינו[51] בשם ספר באר שבע[52] בשם הרבנים בת שבע קנייבסקי ע”ה. [ומביא שם בשם הגרב”צ מוצפי שליט”א שאין הכוונה בסגולה זו שצריכה להפריש חלה כל ערב שבת, אלא כל הפרשה שעושה נחשבת לה כסגולה ללידה קלה (וכמובן שאם מפרישה כל ערב שבת, עשתה יותר פעמים את הסגולה ומועיל לה עוד יותר)].
• שמירת טהרת המשפחה כראוי הינה סגולה ללידה קלה – כ”כ בספר טהרת המשפחה שעשוע בחלק האגדות.
• הדלקת נרות שבת בהידור מסוגלת ללידה קלה – כ”כ בספר סגולות רבותינו הנ”ל. ובכן כבר מצינו בספר מעבר יבק הנ”ל שכתב שנוהגים שאם האשה מתקשה בלידה, הבעל מביא נר מהבית הכנסת ומשתדלים שהיולדת עצמה תדליק את הנר, כדי לעורר זכות הדלקת נרות שבת עיי”ש – ומכל שכן שסגולה לנפלאה ללידה קלה ההיא ההקפדה וההידור במצוות נרות שבת בזמנה.

15-35. סגולות נוספות ללידה קלה, בקצרה:

• ילחש באוזן הימנית של היולדת: “זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.” ג’ פעמים. כ”כ בספר קדושת יצחק (צילומי כתבי יד של הגר”י כדורי זצוק”ל)[53], עפ”י “קבלה מפי גדולים”.
• אשה המקשה בלידתה, תתלה מרור שנשאר מליל הסדר על צווארה, ובע”ה יועיל לה להקל על הלידה. (כן מביא אבן יקרה בבית מדרשנו “ברכת אברהם” הגרי”ח אוהב ציון נר”ו בספרו “החודש אשר בו ישועות מקיפות”[54] בשם ספר המידות ערך קידושי לילד).
• שתטבול האשה בחודש התשיעי להריונה (אע”פ שהיא טהורה). ואם כי בספרים הקדמונים (ספר הזכירה ועוד) מובא עצה זו לענין סגולה אחרת (לא פחות חשובה) והיינו כדי שהוולד יהיה קדוש וטהור ויתבטל ממנו כל כל מיני רעות שראתה היולדת בימי הריונה, מ”מ בספרי זמנינו[55] הביאו סגולה זו לענין “לידה קלה”. (ויתכן באמת שהשתרבב ענין טיב הלידה מחמת טעות, והעיקר כמו שכתב בספר הזכירה ודעימיה).
• תאחז האישה בין שיניה בזמן הלידה חתיכה מהאפיקומן, ולאחר הלידה תוציאנה מיד (סגולת הזהב. ובדומה לזה הביא ידידינו הגר”פ זביחי שליט”א שו״ת עטרת פז[56] מדברי הרב כתר שם טוב עיי”ש). אבל זאת בתנאי שלא יהיה חשש שתבלע את החתיכה ותסתכן ח”ו.
• על היולדת להרבות בצדקה וחסד (ליקוטי עצות[57])
• כשהיולדת נמצאת בחבליה ומתפללת לה’ לישועה, טוב לברך אותה ולומר לה: “מי שענה את אימך, הוא יענה אותך” (עיין מדרש רבה[58]. והוא מה שמובא לעיל בנוסח התפילה של מרן החיד”א).
• ויש אומרים להדליק שבע נרות לכבוד אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן יוסף ודוד, וכשמדליק הנר הראשון יאמר “לכבוד אברהם אבינו ע”ה, כדי שהקב”ה בזכות אברהם אבינו ע”ה יתן לידה קלה לאשתי פלונית פת פלונית”, וכן בנר השני יאמר “לכבוד יצחק אבינו ע”ה כדי ….” וכן על זה הדרך[59].
• ובזמן שהאשה נמצאת בחדר לידה, הבעל יקרא “ספר יונה” מתחילתו ועד סופו, דזו סגולה ללידה (ספר ישועות מרדכי להג”ר מרדכי אליהו זצ”ל[60]).
• שתיית מים עם מעט עפר, מהעפר הלקוח מתחת לאבנים שבקבר שמאי הזקן ע”ה (בסמוך לעיר מירון), שזו סגולה ללדת “מיד” (שפתי צדיקים למוהר”ר סאלמן מוצפי זצוק”ל[61] בשם ספר מסע מירון שכן מקובל בפי יושבי ארץ ישראל וכי הוא בדוק ומנוסה). ואולם ראה הבהרה להלן, שאם אין סיבה לזרז את הלידה, אין לעשות כן.
• אשה שלידתה מתעכבת (באופן שיש בו חשש סכנה), תקח “מגנט” ביד שמאל (דווקא יש שמאל), ויועיל לה שתלד מיד (מוהר”א חמוי זלה”ה בספרו דבק מא”ח[62])
• תקח מעט עפר מפתן ביתה ותשים אותו בתוך בגדר (או חתיכת בד) העשוי מצמר, ובעת הלידה תניח את הבגד הזה על טבורה (באופן שלא יהיה חשש לפגיעה בהיגיינה, שהיא הכרחית ללידה – ולשם כך לענ”ד נראה שמומלץ להניח את הבגד בתוך שקית אע”פ שעי”ז עלולים להפחית מיעילות הסגולה), ויועיל שתלד מהר בע”ה (ספר אמתחת בנימין כ”ץ[63]). וע”ע הבהרה בהמשך דברינו לגבי המושג של “זירוז”. אבל אחר יציאת הוולד, יש להוציא מיד את בגד הצמר הנ”ל.
• שבעת הלידה הבעל יקרא את ההפטרה של פרשת שופטים (“אנכי אנכי הוא מנחמכם”) מההתחלה עד הסוף. כ”כ בספר אמתחת בנימין[64], וכ”כ בספר קדושת יצחק[65], ועוד ספרים (ובספר זכרון יעקב יוסף[66] כתב לקרוא את ההפטרה הנ”ל ליד מזוזה, ונראה שאפשר לעשות כן ליד המזוזה של חדר הלידה). ואמת אגיד שיש לסגולה זו גם המשך, אלא שההמשך כבר גובל ב”קבלה מעשית” ומצריך כוונות ושמות הקודש, כך שהוספות אלו נאמרו רק כשיש סכנה בלידה, ולא כל אחד יכול לעשותם, ולכן הבאנו כאן רק ענין קריאת ההפטרה שזה בוודאי לא יזיק ורק יועיל שהרי הם דברי תורה.
• הבעל או איש אחר יגש להיכל עם כוס מים, ובלי להוציא את ספר התורה מההיכל (רק יכול להרים אותו מעט) ירחץ מעט את הבסיס של קופסת ספר תורה (יכיון לעשות כן לכבוד התורה), והמים של הרחיצה הזו יתן ליולדת לשתות. כ”כ בספר רפואה וחיים פלאג’י[67].
• וסגולה בשם החזון איש זצ”ל[68] ללידה קלה, שתאמר את הפסוק[69]: “וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים” – שלוש פעמים, ובעת האמירה תניח את ידה השמאלית על הטבור, ואת ידה הימנית על ידה השמאלית.
• ילחש באוזניה אותיות המילה “פועה” (דהיינו שיאמר: פ”ה, וא”ו, עי”ן, ה”א). כ”כ ברפואה וחיים פאלג’י[70] ועוד ספרים.
• אם תתן בבטנה את עשב ה”רודא” (Ruta graveolens), זו סגולה שתלד מיד (אך להלן יבואר שאין לזרז את הלידה ללא הכרח רפואי). אך מיד לאחר הלידה יש להוציא את העשב, מחשש לנזק במעיים ח”ו. כ”כ בספר רפואה וחיים פלאג’י[71].
• אשה אחת תשים את ידה על בטן היולדת, ויקראו ביחד (היא והיולדת) את הפסוק[72]: “וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח” שבע פעמים. כ”כ בספר רפואה וחיים פלאגי’[73], ועוד ספרים.
• יקח עלה מתוך הערבות שנשארו מהושענא רבה, ויניח מתחת לכרית של היולדת בחדר הלידה (ספר סגולות אשר בחרת[74] בשם ספר הכל יודוך).
• תאמר הפסוק[75]: “מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ”. כ”כ הנ”ל בשם הרה”ק רבי אהרן מבעלז זצוק”ל.
• תאמר היולדת נוסח “יזכור” על קרוביה הנפטרים (כ”כ הנ”ל בשם הרה”ק רבי ישעיה בן רבי משה מקערסטיר זצוק”ל, והטעם מפני שהילדים צריכים לצאת בעת אמירת היזכור, ולכן יתעורר העובר לצאת, עיי”ש). ואולם סגולה זו אפשר לעשות רק בראש חודש או בימים טובים או בשבת, כי עפ”י רבינו האריז”ל אינו טובה לשמת הנפטר להזכירו בימות החול (אם לא שהוא בתוך שנה לפטירה).
• סגולה ללידה קלה, שבעת הלידה הבעל ילמד את המשנה הראשונה במסכת בבא קמא: “ארבעה אבות נזיקים: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור, ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים, ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן: שדרכן להזיק ושמירתן עליך, וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ.” ע”כ. ויחזור על זה עוד פעם ועוד פעם עד הלידה. (ספר זכרון יעקב יוסף[76] בשם הגה”צ רבי זלמן סנדר שפירא זצוק”ל).

וראוי להדגיש, שכל נושא הסגולות ללידה קלה, הם כדי להקל על צער הלידה, אך אינו ראוי לכוין שיהיו הסגולות כדי לזרז את תהליך הלידה כל עוד שלא נשקפת כל סכנה ליולדת או לוולד, כיון שכל תינוק יש לו את הזמן הראוי לצאת לעולם כדי שיהיה בשעה טובה ובמזל טוב. וכמו שהאריך בזה מוהר”א הכהן מאיזמיר זלה”ה (בעל שבט מוסר) בספרו מדרש תלפיות[77], קחנו משם (ומ”מ כשיש צורך רפואי לזרז את הלידה, בזה בוודאי אין כל הגבלה לזרז את הלידה). והבט וראה לעט”ר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל בספרו טהרת הבית[78], עיי”ש.

במקום אחר כתבנו בס”ד סגולות למקרה שהוולד (העובר) במצג עכוז וזקוק היפוך.

מקורות:

[1] בספרו מקור חיים סיק תרס”ד

[2] סי’ כ”ד אות כ”ה

[3] סוכות עמ’ תמ”ט ושבת ג’ עמק ק”ס

[4] בספרו ילקוט יוסף הל’ שביעית (מהדורת תש”ס) עמ’ ת”ק

[5] סי’ ח”ב או”ח סי’ רכ”ה וסי’ תרס”ד סקט”ו

[6] סי’ תרס”ד אות ס’

[7] עמ’ תמ”ט

[8] סי’ תרס”ד

[9] סי’ ש’ ס”ק ד’

[10] ח”י חאו”ח סי’ ל”ג מול סו”ף, והניף ידו שנית בספרו חזון עובדיה שבת ח”ב עמ’ עמ’ תמ”ה

[11] בספר שפע טהרה עמ’ תכ”ז

[12] בספר טובך יביעו ח”א עמ’ נ”א

[13] במורה באצבע סי’ ג’ אות צ’

[14] או”ח סי’ קל”ג סקי”ב

[15] סי’ א’ אות ח’

[16] ח”ה או”ח סי’ ס”ה אות א’

[17] ענייני מילה עמ’ שנ”ז אות ק”ב

[18] והביאו הגר”י זילברשטיין שליט”א בספרו “תורת היולדת” הנדמ”ח עמ’ ק”מ

[19] מהרבי ר’ העשיל רבו של הש”ך בקונטרס אחרון

[20] שמות פרק י”א ח’

[21] סי’ ט’

[22] ענייני סגולות דף מ”ב

[23] בפרק “מנהגי הריון ולידה” אות ט’

[24] ח”ג עמ’ רח”צ

[25] עמ’ ר”א במהדורת ירושלים תשמ”ז, וע”ע שם בעמ’ לענין פתיחת ההיכל

[26] דף קע”ה ע”ב

[27] עמ’ רפ”ו

[28] פרק ל”ו אות א’

[29] דף כ”ב ע”א

[30] מע’ “בנים” אות י”א

[31] בענייני הסגולות דף מ”ב ע”ב, וכן בספר זכרון יעקב יוסף מע’ מ’ דף פ”ה ע”א בשם ספר סגולת הזהב

[32] ח”ב דף רנ”ב ע”ב

[33] עמ’ שצ”ז

[34] ומבוא בספר סגולות ישראל מע’ מ’ אות פ”א

[35] ומובא בספר סגולה אשר בחרת עמ’ פ”ט

[36] ח”ה עמ’ ת”ב

[37] בספרו תורת היולדת עמ’ קפ”ז בנדמ”ח בשם רבי גרשון קליבלסקי

[38] מובא ספר זיכוי הרבים חלק ו’ דרשה ב’

[39] ספר בעל שם טוב עה”ת פרשת יתרו הערה כ”ה

[40] ח”ב עמי תס”ב

[41] דף כ”ו ע”א

[42] ח”א חיו”ד סי’ ס”ד

[43] ענף סגולת אבנים

[44] בספר שפע טהרה עמ’ תכ”ז

[45] בשפע טהרה שם.

[46] דיני יולדות סעיף ו’

[47] עמ’ פ”ט

[48] בשפתי צדק פרק ה’

[49] פרשת בראשית פרשה י”ז

[50] פ”ב מ”ו

[51] מע’ ל’ אות י’

[52] פי”ט עמ’ קי”ח

[53] ח”ג עמ’ רצ”ז

[54] חלק הסגולות פרק כ”א

[55] כגון ספר ואין למו מכשול ח”ב פ”ב סק”ה ובספר סגולות רבותינו מערכת ל’ הערה קל”ב ועוד

[56] ח״א ב’ סי’ ב’

[57] ערך בנים אות י”ב

[58] פרשת ואתחנן פרשה ב’ י”א

[59] מפי השמועה

[60] עמ’ ס’

[61] מהדו”ק עמ’ רל”ו

[62] עמ’ מ’ אות י”ג

[63] ומובא בליקוטי חבר, ובספר סגולות ישראל מע’ מ’ אות פ”ח

[64] ומובא בליקוטי חבר

[65] ח”ה עמ’ ת”ב

[66] מע’ מ’ דף פ” ע”א

[67] סי’ ט’

[68] ספר ותפקדנו עמ’ ו’

[69] שמות א’, י”ז

[70] סי’ ט’ אות ז’

[71] סי’ ט’ אות י’

[72] תהלים י”ט ו’

[73] סי’ ט’ אות י’

[74] עמ’ פ”ט

[75] תהלים פרק קי”ח

[76] ריש מע’ מ’

[77] ענף חוקים (ד”ה שם דף י”ג)

[78] ח”ב עמ’ ד”ן במקורות