מקורות ונימוקים:
מרן השולחן ערוך (סימן תקפ”א סעיף א’) כתב, נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול עד יום הכפורים ע”כ. אולם אין זה המנהג בכל המקומות, כי רבינו האי גאון כתב, שהמנהג לקום לסליחות בעשרת ימי תשובה בלבד. וכן כתב רבינו יצחק בן גיאת חלק א’ (עמוד מ”ג) בשם רב כהן צדק. וכן כתב הרמב”ם (בפרק ג’ מהלכות תשובה הלכה ד’), ובהרא”ש (סוף מסכת ראש השנה). וראה עוד בספר המנהיג לרבינו אברהם בר נתן הירחי (הלכות ראש השנה אות כ”ה) שכתב בזו הלשון: המנהג להשכים בעשרת ימי תשובה לומר תחנונים, ויש מקומות בספרד שמקדימים להשכים מראש חודש אלול, וסמך למנהגם לפי שמשה רבינו עלה לקבל תורה בראש חודש אלול ע”כ.
ובני אשכנז נוהגים להתחיל באמירת הסליחות בשבוע שחל בו ראש השנה, אמנם אם ראש השנה יום שני או שלישי, מתחילים מיום הראשון שבוע קודם לכן. והטעם, כתב הא”ר והמ”ב (סי’ תקפא סק”ו) שהוא דומיא דביקור שטעונים ביקור ארבעה ימים קודם הקרבה. ועיי”ש עוד טעם.
ובני ספרד הלומדים אצל בני אשכנז, ינהגו כמנהגם וכמ”ש החיד”א בברכי יוסף (סימן תקפ”א סק”ו) כתב, שבחודש אלול ועשרת ימי תשובה יותר טוב לומר סליחות ותחנונים עם הצבור מללמוד תורה, וכמו שכתב מהר”ח הכהן בטור ברקת. וכן ראיתי שקצת רבנים ותלמידי חכמים, אף על פי שהיו עסוקים תמיד בגופי הלכות וחיבורים, בחודש אלול היו מניחים קצת מסדרם כדי להשתתף עם הצבור בסליחות ובתחנונים ע”כ. גם בספר סדר היום (סוף עמוד נ”ז) כתב: אל יאמר החכם או הדיין למה אבטל לימודי כדי להשתתף עם הצבור בסליחות ותחנונים, יתפללו המה ואני על משמרתי אעמודה עוסק בלימודי, כי תלמוד תורה כנגד כולם, חלילה לבעל נפש לומר כן, כי אף על פי שתלמוד תורה אין ערוך אליו, אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם מאוד בתפלה ותחנונים, וזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואדרבה מוטל על התלמידי חכמים והזקנים שבדור להעתיר ולבקש רחמים מלפני השי”ת על עם ה’ ונחלתו, כי הם המגינים על הדור ותפלתם מתקבלת ברצון ע”כ. וראה עוד להגאון רבי חיים פלאג’י בספר רוח חיים (סימן א’ ס”ק כ”ו). וכן העלה מרן הגרע”י שו”ת יחוה דעת חלק ג’ (סימן מד).
