סגולת אבן רובי – לשמירת הריון ולפוריות

מקורות:

רובי (רובין) – האם זו “אבן תקומה” המוזכרת בש”ס?

בגמ’ בשבת דף ס”ו ע”ב מוזכר שישנה אבן הנקראת “אבן תקומה” שאם האשה נושאת אותה, מועילה אבן זו כדי שהאשה לא תפיל (ועיין שו”ע או”ח סי’ ש”ג סע’ כ”ד). וישנם בראשונים כמה פירושים מהי האבן הזו, דיש אומרים שזה “מגנט” (רבינו תנחום בן יוסף הירושלמי ז”ל בספרו אלמרשד אלכאפי עמ’ ל”ג), ויש אומרים שהיא יהלום (כן מתבאר מחידושים המיוחסים לר”ן בשבת שם ד”ה תנו, שכתב דנקראת אבן תקומה מפני שגם אם מכים אותה בקורנס אינה יכולה להתפצע, והיא הנקראת בלע”ז דיימי”ן, עיי”ש). ויש אומרים שזו אבן חצץ שיש בו חלל ואבן קטן בתוכו כענבל בזוג (מהר”ז שווינברט ז”ל מובא בדברי המעתיק בביאור המהרש”ל על המס”ג לאוין ס”ה, ומובא באליה רבה סי’ ש”ג סקל”ח, ועיין ספר הברית ח”א מאמר י”ב פ”ג), ויש אומרים שהוא אבן הקרניליון (שלטי הגבורים לרבי אברהם הרופא ז”ל פמ”ד ופמ”ט), אך יש אומרים שזו אבן הרובי (כדלהלן).

דברי רבינו בחיי אודות הכח הסגולי של אבן הרובין

ועכ”פ גם אי נימא שאבן הרובי (רובין) איננה אבן תקומה שהוזכרה בחז”ל, עכ”פ היא סגולה מקובלת מדורי דורות, וז”ל רבינו בחיי פרשת תצוה פרק כ”ח אודות אבן “אודם” שבחושן (כנגד שבט ראובן): “והאבן הזאת נקרא רובי”ן והוא גדל במקומות ידועים בים, והוא סלע גדול, ומוצאו כמוצא הכסף וכמוצא הזהב, והסלע והמוצא ההוא קורין אותו בלאש”ו, ורובינו ובלאש”ו הכל מין אחד וחתיכה אחת, אלא שהרובי”ן הוא אדום בתכלית, וכן תרגומו: סמקן, והוא מבחר האבן כמין ענפים שבולטים ממנו ונמשכים ממנו, והבלאש”ו הוא למטה ממנו מאד במעלת האדמומית, ומפני זה נקרא מבחר האבן הזאת בלשוננו “אודם” כי מראהו אדום כדם, וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת לעולם נפלים, ואמרו שהוא טוב לאשה המקשה לילד, ואם היו שוחקים אותו ומערבים אותו באכילה ובשתיה מועיל הרבה להריון כדודאים שמצא ראובן ששם דמות אדם, ועל כן נכתב “אדם” חסר וי”ו להורות על אדם, כי המקרא יורה עצמותו של אבן, והמכתב בחסרון וי”ו יורה על פעולתו, ומפני זה היה ראובן מפותח על אבן אודם.” עכ”ל [ובסוף דבריו שם כתב שסגולת האבנים הם כאשר הם בטהרה, ולפ”ז מה שכתב לפזר באוכל היינו דווקא כאשר האשה בימי טהרתה, וי”ל]. והובאו דבריו גם בספר תולדות יצחק (לבנו של מרן הב”י) שמות כ”ח י”ז.

יצויין שהשם “ראובן” (אשר אליו שייכת אבן הרובי, הנקרא בלשון המקראי “אודם”), נשמע כמו “רובין”, ויתכן שבאמת שם האבן “רובין” הגיע מתוך השם “ראובן”.

מעשה המבוא בספר והאיש משה

ובספר והאיש משה (חידושים והנהגות מאת הג”ר משה הלוי סולובייצ’יק זצ”ל) ח”א עמ’ ר”ב כתב וז”ל: “אשה אחת שאלה את רבינו אם הסגולה לשאת אבן רובין לשמירה בהריון היא סגולה מקובלת וראויה? והשיב לה שהיא סגולה מקובלת וראויה, והיא אבן תקומה שהוזכרה בחז”ל לסגולה שלא תפיל עוברה, והיא היתה אבנו של ראובן באבני החשן. ואף השיג עבורה את האבן והתקינתו כמנעול בשרשרת פנינים. אותה אשה הקפידה לשאת תמיד את האבן ואכן היתה זו לה הפעם הראשון שההריון חלף ללא כל תקלה. אך כשהגיע זמנה ללדת לא ילדה עד לאחר כמה שבועות. היא נמנעה מלעשות זירוז לידה משום שדעת רבינו היתה כידוע להמנע במדת האפשר מכך. עד שהגיע מצב בו הרופאים אמרו שיתכן סיכון רב לאם ולולד אם לא יזרזו את הלידה, ונתנו לה עשר גלולות שהוא הכמות המרבית לזירוז הלידה, אך ללא הועיל. כשהתקשר בעלה לרבינו, שאל אותו רבינו מיד האם הסירה ממנה את האבן, ונתברר שאכן שכחה להסיר אותו, ומיד לאחר שהסירה את האבן ילדה בנקל.” עכ”ל. [ובעיקר מה שכתב להוציא את האבן לפני הלידה, בדברי רבינו בחיי הנ”ל מבואר לכאו’ דהאבן מועילה גם למקשה לילד, ואולי יש לחלק דאם כבר התחיל תהליך הלידה ואז נתקשתה בלידה אזי תועיל האבן לזרז את הלידה וצע”ק].

דברי האחרונים אודות סגולת אבן רובי (רובין)

וכן מובא גם בספרי סגולה העתיקים, כגון בספר זכירה דף נ”ד ע”ב: “מצאתי כתוב לאשה המפלת נפלים וכו’. וגם תקשור אבן רובין על צוארה.” עכ”ל (ומלשונו יש ללמוד לכאו’ לתת עדיפות לשרשרת עם רובין, על פני טבעת עם רובין, אך אפשר דאינו מוכרח). וכ”כ מוהר”ר אברהם קמחי זלה”ה בספר עבודת ישראל דף רי”ד. וכ”כ בספר ויוסף שאול מע’ נ’ אות א’. וכ”כ בזכון יעקב יוסף מע’ א’ דף ט”ז ע”ב. וכ”כ באמרות שלמה ענף י”ט אות ב’. וגם הרה”ק ר’ הלל מקולומיה זלה”ה (בעל הספר עת לעשות) במכתב שהנדפס בספר פרי קודש הלולים פרק י”ג כתב להמליץ על סגולה זו של אבן הרובין נגד הפלות.

וראה גם לחסיד שבכהונה מוהר”ר אליהו הכהן איתמרתי מאיזמיר זלה”ה (בעל שבט מוסר) בספרו מדרש תלפיות ענף אבנים, בתחילת הדברים, שבין יתר הסגולות של אבן הרובין (לעצור את הדם וכו’) מביא ג”כ דבריו של רבינו בחיי הנ”ל שמועיל שלא תפיל לעולם. וע”ע בספרו שבט מוסר פ”ו אות י’ שכתב בשם חכמי הטבע, שאבן הרובין “מועיל להריון” – כלומר להיכנס להריון. והמקובל מוהר”ר רפאל אוחנא זצ”ל בספר מראה הילדים מע’ ע’ אות י”ג כתב דאבן הרובין מועיל לעקרה ולמקשה ללדת (ולא הזכיר שמירת הריון). וכ”כ מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספר רפואה וחיים פרק י”ב אות ח”י, שאבן הרובין מועילה לעקרה ע”י ששוחקים עד אשר דק ונותנים במאכל (עפ”י רבינו בחיי הנ”ל).

ובשו”ת שאלת רב (תשובות הגר”ח קנייבסקי זצ”ל) ח”א פי”ב סי’ ו’ משמע לכאו’ שרוצה לייחס את אבן הרובין לאבן התקומה שהוזכרה בחז”ל (ויש לדחות).

עדיפות שהאבן תהיה ישירות על הבשר

והנה לענין סגולת אבן הרובין נגד מגיפה (דגם זה מובא בספרים רבים), כתב מוהרח”ו זלה”ה בספר הפעולות דף נ”ג ע”א דצריך שתהיה האבן נוגעת בבשרו ממש. וי”ל דגם לענין הסגולה נגד הפלה כך הוא, שצריך שהאבן תגע בבשר האשה, וכך קבלה מפי יודעי ח”ן.

ועיין ספר קדושת יצחק (צילומי כת”י מוהר”י כדורי זלה”ה) ח”ג עמ’ תי”ב.