מקורות ונימוקים:
יום הקרבת קרבן העומר – ממחרת הפסח
ויקרא פרק כ”ג פסוק ט’: וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־ קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן: וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמָּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן:
בפסוקים אלו מבארת התורה את מצוות קרבן העומר, שהוא ממחרת השבת. ודרשו חז”ל בספרא מהו ממחרת השבת, אין זו ממחרת יום השבת אלא ממחרת יום טוב של פסח.
בביאור הדבר מדוע דרשו חז”ל ממחרת השבת למחרת יום טוב ולא ממחרת שבת קודש, אמרו התנאים שלשה ביאורים. זה לשון הספרא פרשה י’ פרק י”ב:
וספרתם לכם ממחרת השבת, ממחרת יום טוב. יכול ממחרת שבת בראשית, א”ר יוסי ברבי יהודה כשהוא אומר עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום כל ספירתם לא יהיה אלא חמשים יום. אם אומר את ממחרת שבת בראשית פעמים שאתה מונה חמשים ואחד חמשים ושתי’ חמשים ושלש חמשים וארבעה חמשים וחמשה חמשים וששה, הא מה אני מקיים ממחרת השבת ממחרת יום טוב.
ר’ יהודה בן בתירה אומר ממחרת השבת, ממחרת יום טוב, יכול ממחרת שבת בראשית כשהוא אומר שבעה שבועות תספור לך ספירה שהיא תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שאינה תלויה בבית דין שספירתה בכל אדם.
רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב, יכול ממחרת שבת בראשית וכי נאמר ממחרת שבת בפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת שבת, והלא כל השנה מליאה שבתות צא וחשוב מאי זו שבת, נאמר כאן ממחרת שבת, ונאמר למטה ממחרת שבת, מה מחרת שבת האמור למטן רגל ותחילת רגל, אף ממחרת שבת אמור כאן רגל ותחילת רגל.
כן פירש רש”י על הפסוק ממחרת השבת – שהוא ממחרת יום טוב הראשון של פסח, שאם אתה אומר שבת בראשית, אי אתה יודע איזהו.
והיא גמרא ערוכה במסכת מנחות דף ס”ו. רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב, אתה אומר ממחרת יום טוב או אינו אלא ממחרת שבת בראשית אמרת וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת דכל השנה כולה מלאה שבתות צא ובדוק איזו שבת ועוד נאמרה שבת למטה ונאמרה שבת למעלה מה להלן רגל ותחילת רגל אף כאן רגל ותחילת רגל, ע”כ.
מן האמור עולה בידינו, כי לכל הדעות ממחרת השבת האמור בקרבן העומר הוא ממחרת יום טוב, ולא ממחרת השבת.
תאריך חג הביכורים – חמישים יום מיום הקרבת העומר
בנוגע לתאריך חג הביכורים שהוא חג השבועות, אמרה התורה ויקרא כ”ג פסוק ט”ו: וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמָּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיקֹוָֽק:
גם בנוגע לתאריך חג הביכורים אמרה התורה ממחרת השבת, ודרשו חז”ל שהוא ממחרת חג הפסח, כפי המבואר לעיל, ולפיכך חמישים יום לאחר יום ט”ז בניסן יוצא חג השבועות, והוא יוצא תמיד בתאריך ו’ סיון.