חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » שו"ת » שבת ומועדים

שבת ומועדים

הלכות שבת – מבוא כללי

יום השבת נקבע על ידי בורא העולם, עוד טרם למתן תורה, ביום השביעי הראשון לבריאת העולם, לאחר שכילה הבורא לברוא את עולמנו זה, עליו עומדים….

הלכות שבת – מבוא כללי

מהי שבת?

יום השבת נקבע על ידי בורא העולם, עוד טרם למתן תורה, ביום השביעי הראשון לבריאת העולם, לאחר שכילה הבורא לברוא את עולמנו זה, עליו עומדים אנו וקיימים עד היום.

כפי שמתארת התורה בפרשת בראשית, פרק ב’ פסוקים א – ד:

וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־צְבָאָֽם: וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה: וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת.

 

מה מצווה אותנו התורה ביום השבת?

זכר לשבת בראשית זו, בה שבת בורא העולם מששת ימי הבריאה, ציווה אותנו בורא העולם במעמד הר סיני שני ציווים מרכזיים. ציווים אלו נאמרו מפורשות בעשרת הדיברות מפאת חשיבותם.

  • הציווי הראשון הוא:  זכור את יום השבת לקדשו, [שמות פרק כ’ פסוק ח’].
  • הציווי השני הוא:  שמור את יום השבת לקדשו, [דברים פרק ה’ פסוק י”ב].

שני ציווים אלו מהווים את הבסיס לכל מה שאנו בני האדם מצווים לעשות בשבת קודש.

זכור את יום השבת לקדשו: לקדש את יום השבת בדברים, בכניסת השבת וביציאתה. מצווה זו אנו מקיימים על ידי הקידוש שאנו עושים בליל שבת קודש בעת כניסת השבת, על כוס של יין, ועל ידי ההבדלה שאנו עושים בצאת השבת על כוס של יין.

שמור את יום השבת לקדשו: לשבות ממלאכה ביום השבת כפי שאמרה התורה וביום השביעי תשבות, וכפי שאמרה לא תעשה כל מלאכה.  השביתה ממלאכה – היא הדרך בה שומרים אנו על קדושת השבת.

 

טעמי מצוות השבת

לא בכל מצווה מפרשת התורה את טעם רצון בורא העולם בשמירת המצווה. שונה מכך מצוות השבת, אשר בתורה התפרשו שני נימוקים עיקריים למצוות יום השבת.

הראשון: “זיכרון למעשה בראשית” – שעל ידי קיום מצוות השבת והשביתה ממלאכה ביום השבת נזכור את מעשה בראשית, אשר ביום השביעי למעשה בראשית כילה הקב”ה לברוא את העולם ושבת בו מכל מלאכתו אשר עשה. והוא יסוד גדול וחיזוק גדול באמונה.

כפי שאמרה התורה שמות פרק כ, פסוק ח’, זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ: שֵׁ֣֤שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֣֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒: וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֣֖ת לַה’ אֱלֹהֶ֑֔יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה וגו’, כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה’ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י, עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ ה’ אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ:

השני: “זכר ליציאת מצרים” – שעל ידי שנשבות ממלאכה ביום השביעי שהוא דבר לא קל עבור האדם לפסוק ולשבות ממלאכה, נזכור כי עבדים היינו לפרעה במצרים והוציאנו ה’ אלוקינו משם מעבדות לחרות, על כן מצוונו ה’ אלוקינו לשבות ביום השבת.

כפי שאמרה התורה דברים פרק ה, פסוק ט”ו וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֥בֶד הָיִ֣֨יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֬֜ ה’ אֱלֹהֶ֤֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ ה’ אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת.

 

מהם הלכות שבת?

כפי האמור ציוותנו התורה הקדושה לזכור את יום השבת ולשבות ממלאכה ביום השבת, הואיל וכך עלינו לדעת מה מוגדר בתורה כמלאכה שאסור לעשותה בשבת, ומה מוגדר בתורה כפעולה שאינה מלאכה המותרת בעשיה גם בשבת.

שהרי לא נוכל מדעתנו להמציא ולהחליט מהם מלאכות ומה אינן מלאכות, עד שנדע מהו רצון בורא העולם שציוונו לשבות ממלאכה ביום השבת.

לשם כך, בתורה שבעל פה פירשו חכמי המשנה והתלמוד באריכות גדולה את מה שקיבלו רב מפי רב עד משה רבינו שקיבל מסיני, מה נקרא מלאכה ומה לא.

פרטי כל המלאכות האסורות לעשות בשבת והפעולות המותרות לעשות בשבת, אלו הן – הלכות שבת.

ל”ט מלאכות

כבסיס ויסוד להגדרת מה נקרא מלאכות האסורות בשבת, אמרו חכמים במשנה בשבת כי שלושים ותשע מלאכות אסור לעשותן מהתורה בשבת קודש. כאשר כולן נלמדות משלושים ותשע המלאכות שבהם השתמשו עם ישראל במלאכת בניין המשכן במדבר.

למרות שבתורה לא התפרש שמלאכות שבת הן אלו אשר השתמשו בהם במשכן, למדו חז”ל זאת, מהזהרת הקב”ה את משה רבינו מיד לאחר שנצטווה להקים את המשכן “אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם”, ופירשו חז”ל כפי שהביא רש”י במקום: “אף על פי שהפקדתיך על מלאכת המשכן, אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה!”.

גם צורת המלאכה ואופן עשייתה נלמד ממלאכת המשכן, שהרי בנוגע למלאכת המשכן, אמרה התורה כי היא “מלאכת מחשבת”. מכאן דרשו חז”ל כי רק עשיית מלאכה ממלאכות המשכן המוגדרת כמעשה אומן ונעשית כמלאכת מחשבת אסורה היא, למעט אפשרויות אחרות לעשיית המלאכה, כגון בגרמא או כמתעסק ועוד…

יתר על כן, לכל אב מלאכה תולדות רבות האסורות גם הן מן התורה. עליהם עוד הוסיפו חז”ל מעצמם איסורים נוספים מדרבנן להרחיק את האדם מן העבירה, כגון איסורי מוקצה לסוגיהן ועוד פרטים רבים כפי אשר מבחין כל אשר נשאה נפשו אותו ליכנס אל מלאכת לימוד הלכות השבת.

שאל את הרב !

מדברי חז”ל והפוסקים הרבים בהלכות שבת, למדים אנו, כי המלאכות האסורות בשבת, אינן תלויות כלל בקושי עשיית המלאכה או בגודל הטרחה בה.

  • שהרי הצתת אש במצית פשוטה אסורה היא מן התורה, כמו כן הוצאת מחט מהבית לרשות הרבים אסורה היא מן התורה. בעוד נשיאת משא כבד ברשות היחיד או הכנת מאכלים שונים ללא בישול וכדומה מותרים הן בהחלט בשבת.
  • נוסף לכך, חשוב לדעת שגם לאחר לימוד כל כללי הלכות שבת, תמיד יהיו מקרים בהם נסתפק האם פעולה זאת מלאכה היא האסורה לעשותה בשבת, או שמא פעולה זו איננה מלאכה ומותרת לעשיה בשבת.
  • בפרט בעידן בו אנו נמצאים, אשר כמעט כל יום באה לעולם ווריאציה חדשה של פעולה ומלאכה שלא הכרנו, וחדשים לבקרים באים לעולם אמצעים טכנולוגים חדשים, אשר על מנת להחליט אם השימוש בהם מותר או אסור בשבת, יש צורך להיות בקיא גדול בפרטי ודקדוקי הלכות שבת.

על כגון זה אמרו חז”ל עשה לך רב והסתלק מן הספק, לשם כך בכל מקרה חדש או ישן שאיננו יודעים האם מותר לעשותו בשבת, עלינו לפנות ולשאול רב הבקיא בהלכות שבת, אשר יתן מענה ותשובה ברורה האם פעולה זו מותרת היא בשבת או אסורה.

לנגד עיני הרב יעמדו מכלול השיקולים השונים אשר אינם פרוסים לפני כל אדם, כגון חישוב שיטות הפוסקים שונים, בחינת הצורך בעשיית הפעולה, השיקול אם יסוד הדבר הוא איסור תורה או איסור דרבנן וכן הלאה.

זוהי אחת מהסיבות והמטרות, לשמה הוקם אתר “משיב כהלכה”, במסגרתו משיבים רבנים ודיינים חשובים בשמחה ובחפץ לב לכל שאלה הלכתית שכזו, מכל פונה בכל עת ובכל שעה.   

לכם לא נותר אלא לכתוב לנו את שאלתכם

נשמח לשמוע מכם

מערכת אתר “משיב כהלכה”

צור קשר

מזכירות: