מקורות ונימוקים:
כתב השו”ע או”ח סימן תקנ”א סעיף ט’, יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו, ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי”ז בתמוז.
לעניין מעשה, מנהג הספרדים כיום, שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים, ובראש חודש עצמו נהגו לאכול בשר.
כפי שכתב להוכיח מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק א’ סימן מ”א, זה לשונו שם: ובירושלים נהגו שלא לאכול בשר החל מראש חודש אב, אלא שביום ראש חודש אב עצמו נהגו להתיר, וכמו שכתב בספר שלחן מלכים, והובא בספר פרי האדמה חלק ד’ (דף ח’ ע”ד). וכן כתב מרן החיד”א במורה באצבע (אות רלג) וזו לשונו: בראש חודש אב נהגנו לאכול בשר לכבוד ראש חודש. וכן כתב בשו”ת קול אליהו ח”א (חאו”ח סי’ מ”ה). וכתב הגאון מהר”ח פלאג’י במועד לכל חי (סי’ י’ אות ז’): ומי לנו גדול מיוסף צדיקא (הוא מרן החיד”א ז”ל) שנהג בעצמו לאכול בשר בראש חודש אב ע”כ. וכן כתב הגאון רבי יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת דברים אות ט”ו). וכן נהג הגאון רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו”ר ממונקאטש, ושכן דעת אבותיו ורבותיו. וכמ”ש בספר דרכי חיים ושלום (סי’ תרס”ו) ע”ש.
ואף על פי שהאר”י ז”ל היה נוהג שלא לאכול בשר בראש חודש אב, וכמ”ש מהר”ש ויטל בהגהותיו לספר שער הכוונות (דף פט ע”ב) ע”ש. וכן כתב בספר בני חיי (סי’ תקנ”ז). וכן כתב הרה”ג ר’ יוסף בן סאמון בשו”ת עדות ביהוסף (סי’ מ”א). והרה”ג רבי יצחק בן ואליד בשו”ת ויאמר יצחק בליקוטים (חאו”ח דף ל’ סע”ב). ונראה הטעם לזה על פי מ”ש בירושלמי (פרק ד’ דתענית הלכה ה’), דאיכא מאן דאמר שבתשעה בתמוז הובקעה העיר בחורבן בית א’, ובראש חודש אב חרב בית המקדש ע”ש. ובספר זכרון יהודה (דף ל”ט ע”א) כתב, שכן נהג הגאון מהר”ם א”ש, להמנע מאכילת בשר בראש חודש אב, על פי המבואר בשלחן ערוך או”ח (סי’ תק”פ), שאותו יום הוא תענית צדיקים, שבו נפטר אהרן ע”ש. וכן כתבו המאמר מרדכי (סי’ תקנ”א סק”ט), ובספר נזירות שמשון שם, ובנחל אשכול על ספר האשכול ח”ב (סוף עמוד י”ג). וכן פסק במשנה ברורה (סי’ תקנ”א ס”ק נ”ח) על פי הדרך החיים והחיי אדם ע”ש. מכל מקום המנהג אצלינו בירושלים להקל בראש חודש אב באכילת בשר, ואין אחר המנהג כלום.
אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר ועוף גם בראש חודש, כפי שכתב המשנה ברורה סימן תקנ”א ס”ק נ”ח.
לעניין אכילת בשר ביום עשירי באב, פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ”ח בזה”ל: בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. אולם הרמ”א כתב בהגהתו: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר.
לפיכך למעשה מנהג הספרדים שלא לאכול בשר ולשתות יין עד השקיעה של יום עשירי באב, אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר ביום עשירי עד חצות ותו לא.
ויהי רצון שימים אלו יהפכו מיגון לשמחה, בביאת הגואל, במהרה בימינו אמן.
6 תגובות
מתי מתחילי שלושת השבועות ?
מחר י”ז בתמוז – יום חמישי מתחילים שלושת השבועות.
יום חמישי ה20 ליולי אי אכילת בשר תקף מהשקיעה או כבר מתחילת היום?
למנהג הספרדים מיד לאחר השקיעה של יום ראש חודש נוהגים שלא לאכול בשר ועוף.
לכן כבר מיום רביעי 19/07/2023 בשעה 19:50 אין לאכול בשר ועוף.
לאישה בהריון מותר לאכול השבוע בשר? זה הלכה ? או מנהג ?
שלום וברכה
נמנעים מלאכול בשר ויין בתשעת הימים משום מנהג, ולא משום איסור.
לאישה בהיריון כתב הכף החיים להקל לאכול עוף אם היא חלשה וצריכה דווקא בשרי, ומאכלי חלב ודגים לא מועילים לה להתחזק.
אך מתאריך ז’ אב יש להשתדל יותר שלא לאכול אפי’ עוף,
אלא”כ היא ממש חלשה שאז מותר לה כדין חולה שאין בו סכנה שמותר באכילת בשר ויין.