חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

 

דינים והנהגות לימי בין המצרים – תשפ”ב

 

י”ז בתמוז – ראש חודש אב

  • זמן התחלת ימי “בין המצרים” הוא מליל י”ז בתמוז (חיים שאל ח”א כד, מחז”ב תקנח, ג’, כה”ח סקר”ח).

  • נהגו להימנע בימים אלו מלברך ברכת שהחיינו בין על פירות חדשים ובין על בגדים חדשים. (שו”ע תקנא יז).

  • בשבתות שבימים אלו נחלקו הפוסקים האם מותר לברך על בגד ופרי חדש, ובמקום הצורך, יש להתיר לברך. (עי’ מג”א סי’ תקנא ס”ק מב, מ”ב ס”ק צח, כה”ח ס”ק רה, חזו”ע – בין המצרים עמ’ קכט, אולם לפי הקבלה והאריז”ל יש להימנע גם בשבתות, ברכ”י שם או’ י’, אול”צ ח”ג עמ’ רלו).

  • מותר לקנות בגדים חדשים מכל הסוגים אף לאחר י”ז בתמוז עד ר”ח אב, ובלבד שלא יחדשם, ובגדים פשוטים שאין מברך עליהם שהחיינו, וכן נעליים מותר אף לחדש עד ר”ח אב. (שו”ע סי’ תקנא ס”ו וס”ז, מ”ב ס”ק מה). וכן רהיטים וכלים חדשים, רכב, ספרייה וכד’, מותר לכתחילה לקנות ולהשתמש כיון שלא נהגו בזה”ז לברך עליהם שהחיינו, ויש שנהגו סלסול וחומרא גם בדברים אלו. (דעצם ההנאה מותרת עד ר”ח אב, ורק מר”ח אב נהגו למעט כמ”ש בשו”ע ס”ב, והחשש הוא רק משום ברכת שהחיינו, שו”ת אגרו”מ חאו”ח ח”ג סו”ס פ, ובשע”ת ס”ז, הליכו”ש – מועדים עמ’ תיא).

  • מנהג העולם לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו עד ר”ח אפילו בימות החול. (החיד”א במורה באצבע ח’, רלג, בא”ח דברים טו, מ”ב ס”ק נח).

  • בני אשכנז נהגו שלא להסתפר ולהתגלח מליל י”ז בתמוז ואף לא ביום שישי לכבוד שבת, וגם הנשים בכלל איסור זה. (רמ”א תקנא סי’ ד’ וי”ב, מ”ב ס”ק עט), ובני ספרד מקילין בזה בימים הללו עד שבוע שחל בו. (שו”ע שם). ובחורים ואברכים מבני ספרד הלומדים אצל בני אשכנז, מעיקר הדין מותרים בתספורת ובגילוח בימים אלו. (יחו”ד ח”ד, לו. הליכות שלמה עמ’ תיג, ובספרי תורת הישיבה עמ’ שכח הארכתי).

  • אין לילך לריקודין של רשות, וכן נהגו שלא לשמוע שירים וניגונים מכל אמצעי נגינה וכד’. (מ”ב סי’ תקנט, טז, אגרו”מ חאו”ח ח”ה פז, וח”ו כא, ד’. אול”צ עמ’ רלה, חזו”ע עמ’ קנא). וגם לקטנים שהגיעו לחינוך, אין להקל לשמוע כלי נגינה. (אגרו”מ או”ח ח”ד כא, ועי’ בחזו”ע עמ’ קנח, שהיקל במסגרת קייטנה לילדים באופן שקשה אחרת), ובסעודות מצווה, כברית, סיום מסכת ובר מצווה, בני ספרד נהגו להקל, (שיירי כנה”ג תקנא, לג, חיים שאל ח”א כא, חזו”ע עמ’ קנג), ובני אשכנז מחמירים. (אליה רבה תקנא, כו, שבט הלוי ח”ג, קנז, הגריש”א זצ”ל הב”ד ב’דרשו’ סי’ תקנא הע’ 29).

  • יש מי שכתב, דשירה שאינה מעוררת לריקוד, וכגון שירים שקטים, קטעי חזנות, ושירי ‘רגש’, מותרת מעיקר בימי בין המצרים, ובמקום צורך יש לסמוך על היתר זה. (הגרש”ז הובא בהליכו”ש עמ’ תיב, וע”ע בחוט השני להגרנ”ק שבת ח”ב עמ’ שכה).

  • מותר להשתדך (הנקראים בימינו, ‘תנאים’, ‘ווארט’, ‘אירוסין’) בימים אלו ורשאים להגיש מיני מתיקה כנהוג, אך אין לעשות סעודה וריקודין. (מ”ב ס”ק טז, הליכו”ש שם).

  • מותר ללכת לים או לבריכה בימים אלו גם אם לא הלך קודם לכן, (תרוה”ד סי’ קנ, אול”צ כה, ה, הליכו”ש שם), ומיהו יש להיזהר ביותר שלא להיכנס למקומות סכנה (ומפני כך יש הנמנעים מלילך לים), וכן לטייל במקומות סכנה, וכן לדחות טיפולים שאין בהם דחיפות יתירה. (שו”ע סעי’ יח, מקור חיים תקנא, ד’, שדי חמד מע’ בין המצרים סי’ א’, י’).

  • אנשי מעשה נוהגים אחר חצות היום (12:40-45) שבימי בין המצרים לומר ‘תיקון רחל’. (שעה”כ דף פט ע”ג, שו”ת יוסף אומץ סי’ כא, מ”ב ס”ק קג). ולכל הפחות ישתדל כל אדם לומר ‘מזמור לאסף’, ומזמור ‘על נהרות’ דזהו עיקר התיקון. (סידור יעב”ץ תקנ”ח או’ ח’, שו”ת שלמת חיים – זוננפלד סי’ א’, תורת הישיבה עמ’ קיח).

דינים הנוהגים מראש חודש עד שבוע שחל בו

  • בני ספרד נהגו לאכול בשר בראש חודש (יום שני), ורק החל מיום שאחר ר”ח (יום שלישי) ואילך, נהגו איסור בין בבשר בקר ובין בבשר עוף, ובין בתבשיל של בשר, אבל דגים מותר, (החיד”א בס’ מורה באצבע סי’ ח’, רלג, בא”ח פ’ דברים או’ טו, חזו”ע עמ’ קסט), ובני אשכנז נהגו לאסור גם בר”ח עצמו והחל מצאת הכוכבים של ליל ר”ח, נהגו איסור. (מג”א ס”ק כו, חיי”א ומ”ב שם ס”ק נח).

  • איסור אכילת בשר נוהג גם בערב שבת בכל שעות היום. אבל בליל שבת ובשבת, מותר ואין להחמיר. (וטעימה לבדוק את טיב המאכל, י”א שמותר, חזו”ע עמ’ קעה, ויש אוסרים אשרי האיש עמ’ תסח בשם הגריש”א).

  • יין של הבדלה, לבני ספרד ישתה המבדיל, ויש שהתירו אפילו ביין שאינו של הבדלה. (פרי אדמה חזו”ע עמ’ קעד? והאידנא נהגו רבים מבני ספרד לאסור ע”ע גם יין), ובני אשכנז נהגו ליתן לשתות לקטן שהגיע לחינוך ולא הגיע עדיין לגיל שמבין אבילות על ירושלים. והיינו כבן שש עד תשע. (שו”ע ורמ”א סעי’ י’, ומ”ב ס”ק ע), ואם אין לפניו קטן כזה, מותר למבדיל לשתות בעצמו. (רמ”א שם, ועי’ הליכו”ש עמ’ תכח).

  • בשר שנשאר משבת, רשאי לכתחילה להאכילו לקטנים. (הרבה פוסקים הקלו בבשר שנשתייר גם לגדולים, וכדעת הברכ”י תקנא, ו, והשד”ח שם, ויש שהיקלו לקטנים גם אם לא נשתייר משבת, מג”א תקנא לא, דברי יציב ח”ב רלו, אול”צ ח”א סי’ לח, ח”ג עמ’ רמה, חזו”ע עמ’ קצ, וראה להלן).

  • קטנים עד גיל שלש מותר להאכילם בשר לכל הדעות אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, (הגר”ש וואזנר הב”ד בס’ קרא עלי מועד ס”ק יא), ורבים כתבו להקל בזמנינו עד גיל תשע ובפרט בבשר עוף, (מג”א שם, דברי יציב שם, הגרי”ש אלישיב הל’ ומנהגי בין המצרים – קארפ עמ’ עג. ובפרט בזה”ז, ועי’ מ”ב ס”ק ע), ולבני ספרד יש שכתבו להקל עד גיל י”ב, (חזו”ע עמ’ קצ), ויש שהיקלו עד גיל בר מצווה. (אול”צ).

  • חולה, זקן, מניקות ויולדות תוך שלושים יום ללידתן, מותרים באכילת בשר בימים אלו, ואם אפשר להם, יאכלו בשר עוף. (מ”ב ס”ק סא, סד, שבות יעקב א’ כ”ז. מקור חיים סי’ תקנא, אול”צ, חזו”ע עמ’ קצג).

  • איסור שתיית יין נוהג גם במיץ ענבים. (שו”ע סעי’ י’, הליכו”ש – דבר הלכה עמ’ תיז). אבל שאר משקאות חריפים שאין בהם יין, כגון ערק, ויסקי, ובירה מותרים. (רמ”א ס”ט, אול”צ עמ’ רמז).

  • מאכלים שיש בהם תערובת יין, וכן עוגיות שמערבים בהם יין, כל שניכר טעם היין אסור, ואם אין מורגש טעם היין, מותר. (מ”ב ס”ק סג, ובשעה”צ ס”ק סט, וכ”ד הגרי”ש והגרח”ק הוב”ד ב’דרשו’ שם).

  • יש להימנע מלקנות או מלהזמין רהיטים ובגדים חדשים, מר”ח אב עד אחר התענית. (ב”י ושו”ע סי’ תקנא ס”א וס”ב, וסי’ תקנד סכ”ב). אולם במקום שיש מכירה ‘חד פעמית’, או ‘סוף עונה’, וחושש שלא יישאר עד אחר ימים אלו, רשאי לקנות אף חפצי נוי ולהשתמש בהם אחר התענית. (מ”ב ס”ק יב, ושעה”צ ס”ק יב).

  • בני אשכנז נהגו שלא לכבס, ולא לגהץ בגדיהם החל מתחילת ראש חודש, וכן שלא ללבוש בגדים המכובסין, ובני ספרד נהגו להקל בזה עד שבוע שחל בו. (שו”ע ורמ”א ס”ג).

  • בכלל איסור כיבוס הוא אפילו אם מכבס כדי ללבשו לאחר ט”ב. (שו”ע שם).

  • איסור כיבוס כולל גם מגבות בין של רחצה ובין של ניגוב ידיים. (שו”ע שם) וכן אסור להציע סדינים ומצעים מכובסים. (מ”ב סקל”ג).

  • בגדי קטנים הצרכים להם ללבישה מחמת לכלוך תדיר, מותר לכבס ולגהץ בימים אלו, וגיל הקטנים, היינו עד גיל שבע שמונה. (ב”י ורמ”א סי”ד, פמ”ג א”א ס”ק לח, בא”ח שם, הגרי”ש אלישיב הלכות ומנהגי בין המצרים עמ’ מח, אול”צ עמ’ רמט). וקטנים פחותים מגיל תשע, אינם צריכים להכין בגדים עבור שבוע שחל בו. (אשרי האיש עמ’ תעג בשם הגרי”ש אלישיב).

  • מותר לנקות את מקום הכתם, ואין זה בכלל כיבוס ובפרט אם מתבייש לצאת כך. (אגרו”מ משה חאו”ח ח”ה לו, שש”כ פס”ו עב, הגרי”ש אלישיב הל’ בין המצרים עמ’ מו, חזו”ע עמ’ רלג, אול”צ עמ’ רמח).

  • בני אשכנז, נהגו שלא לרחוץ כל גופם אפילו בצונן החל מר”ח אב, (והסובלים מזיעה יתירה בימים חמים במיוחד, ראה להלן סעי’ לט) ובני ספרד נהגו להקל ברחיצה עד שבוע שחל בו. (שו”ע ורמ”א סעיף טז). (ולענין רחיצת קטנים, ראה להלן או’ מ).

  • פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ בצונן אפילו עם סבון, אבל לא בחמין. (מ”ב ס”ק צד).

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש