גמר המונדיאל בזמן הדלקת נרות חנוכה, מה עושים?

מקורות:

חיוב הדלקת נרות חנוכה בזמנה

לגבי חיוב ההדלקה בזמן, היא הלכה פסוקה בשו”ע או”ח סי’ תרע”ב סע’ א’ דיש להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים (סוף השקיעה) ו”לא מאחרים ולא מקדימים” עכ”ל. ומה שכתב מרן שם לענין שעת הדחק, להדליק מפלג המנחה ומעלה, הרי פשוט הדבר דהנידון דנן לא מקרי שעת הדחק.

צפייה דרך מכשיר אסור

יצויין נמי דמובן ביני שיטי מדבר השאלה, שהכוונת השואל היא לצפות במשחק באמצעות מכשיר הטלוויזיה וכיוצא בו. ודעת גדולי ישראל בענין המכשיר הנ”ל ידועה, ונסתפק בזה לציין למה שכתב מרן מלכא מוהר”ר עובדיה יוסף זצוק”ל בשו”ת יביע אומר שו”ת יביע אומר ח”ו חאו”ח סי’ י”ב וז”ל: “עצם הכנסת טלויזיא בבית, הוא איסור גמור לכל מי שמודה על האמת, שמלבד שיש בה משום מושב לצים, וביטול תורה, עוד בה שהיא שורש פורה ראש ולענה, שמגרה יצה”ר בעצמו, על ידי מראות נגעים במחזות שוא ומדוחים, בכל דרכי הפריצות והתועבות הרעות אשר שנא ה’, משחית נפשו הוא יעשנה, ועתיד הוא ליתן את הדין. וכבר כתב מרן הקדוש בש”ע סי’ שז סט”ז, דברי חשק כגון ספר עמנואל אסור לקרות בו בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים, ועובר משום אל תפנו אל האלילים, לא תפנו אל מדעתיכם (שבת קמ”ט ע”א), ואיכא נמי משום מגרה יצר הרע בעצמו, ומי שחיברו ומי שהעתיקו ואין צריך לומר מי שהדפיסו מחטיאים את הרבים. עכ”ל. וכל שכן במראות הטלויזיא שמלאות תועבות רעות, ויצה”ר שולט במה שעיניו רואות (סוטה ח’). וכן פסקו כל גדולי דורנו, ומהם הגאון רמ”ד אסטרייכר ז”ל בעל שו”ת תפארת אדם, בתשובה שנדפסה בס’ טהרת יום טוב (חלק ו’ עמוד ס”ה), וכ”כ הגאון ר’ יונה שטייף ז”ל בתשובה שהובאה שם (עמוד ס”ו). ועוד גאונים רבים שהובאו שם. וקראו על המביאה לתוך ביתו, לא תביא תועבה אל ביתך, וכ”ש מי שיש לו ילדים בבית, שמכשילם ומוציאם לרשות הסטרא אחרא, ועובר משום אל תשכן באהלך עולה. והשי”ת יגדור פרצותינו ופרצות עמו בית ישראל ונחזור בתשובה שלמה אמן. עכ”ל. ואין צורך להרחיב עוד בזה.

צפייה במשחקי כדור-רגל

ולגבי גנאי הצפיה במשחק הכדור רגל, כבר הארכנו בדלותינו בספרי הקטן ללקוט שושנים ח”ג נספח ב’, ראה נא שם כל הצוג”ה בשושנים. ועכ”פ לצורך הענין, אעתיק כאן מה שהבאנו שם בענף ד’ (עמ’ ק”ב) את הכרוזים שכתבו חכמים הדורות האחרונים בענין זה (והגם שחלק מהדברים נאמרו לענין ארץ הקודש ולענין שבת קודש, כרוזים אלו מבטאים היטב שאין רוח חכמים נוחה בעצם הצפיה במשחקי כדור רגל), והנה הינם:

כרוז משנת תר”ץ:

 אזהרה חמורה מאת רבותינו הגאונים שליט”א ראשי אלופי ישראל בעה”ק תוב”א.

חשכו עינינו ודאבה נפשנו לראות תעלולי פריצה עמנו בשחוק של הולות ופריצות במשחק כדור רגל ורבים מבני הנעורים כשלו ונלכדו בפח יוקשים לבקר גם הם את המשחקים האלה, לראות במחזה הזועות בהעלות על המוקד צניעות ומוסר עם ישראל וקדושתו.

לדאבוננו הגדול ולחרפת עם ישראל הוסיפו להעלות חמה ולנקום נקם בנשמת ישראל בקבעם את משחק התעלולים האלה לשבתות ומועדי ה’, וחלול השבת נורא על כל סביבותיהם, אוי לעינים שכך רואות.

חז”ל אמרו לא חרבה ירושלם אלא על שחללו בה את השבת, ואנו צריכים ח”ו להיות עדים על חרבן עה”ק ע”י בנים כחשים אשר מבטן ישראל יצאו לבשתנו. המתימרים להיות בני הארץ.

בעוה”ר נמצאים תועים החושבים שתעתועים כאלה “נחוצה לנו לבנין האומה וארצה”, אולם המאמין בדברי תוה”ק יודע שלא בחיל ולא בכח אנושי נושע, כ”א ע”י התחזקות והתגברות בתורה בעבודת ה’ תבוא הגאולה המקווה בע”ה, והמחשבה שהגאולה העתידה תהי’ ע”י כח ועוצם יד וגבורה גופנית, היא מחשבת מינות ר”ל, אשר מקורה בדעה משובשת ע”י ספרים חצונים. “מלך חפץ בחיים” אינו חפץ ברשעים שבחייהם קרואים מתים.

בלב פצוע ומורתח הננו פונים אל הבנים הפורצים האלה לבקש מהם לחוס על עיר הקודש ולחדול מעשות בקעים בתורה ודת ולא יוסיפו לחתור במעשיהם תחת קיום פליטה הנשארת. והממרה וממשיך להשתתף בזה הרי הוא מוציא את עצמו מכלל ישראל.

ומאת אחינו בני ישראל החרדים עם אל ועם קדושיו נאמנים. הננו מבקשים שיחוסו על נפשם ועל זרעם ויתרחקו כמטחוי קשת מהפרצות האלה וחלילה לכל אשר בשם ישראל יכונה ואשר רגלי אבותיו עמדו על הר סיני לסייע ח”ו ידי עוברי עבירה בשאט נפש, במרד ובמעל, וכל המשתדל לראות במשחק הזה לא יזכה לראות בשחוק המיועד של המחכים לישועתו.

בכח תוה”ק הננו אוסרים איסור גמור וחמור על כל אדם מישראל ללכת לראות משחק זה של כדור רגל

וחובה קדושה מוטלת על האבות והאמהות להזהיר את בניהם ובנותיהם להשגיח עליהם בעינא פקיחא שלא יראו ולא ימצאו במשחק תעתועים זה ויסורו נא מעל המגרשים האלה לבלתי קרוב אליהם פן יסופו ח”ו בעון פלילי זה.

עלינו לשבח לאדון הכל שלא שם חלקנו כהם ואשר בחר בעם ישראל לסגולת העמים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. ובזכות התשובה יחיש ד’ את תשועתו ונזכה לגאולה שלמה בב”א.

בעה”ח בלב נשבר ונדכא ביום י”א מרחשון פעה”ק ירושלם תובב”א.

אלי’ קלאצקין גאב”ד לובלין

יוסף חיים זאננענפעלד

מרדכי ליב רובין

דוב צבי קרעלנשטיין

יצחק במוהר”א ז”ל פרענקל

ביד”צ לכל מקהלות האשכנזים בעיה”ק תו”ב.

כרוז משנת תרפ”ז:

ידוע מאמר חז”ל שאפי’ למלאות שחוק פיו אסור עכ”פ לדידן שהחורבן לעינינו ואנחנו הרואים בחורבן הי’ ראוי שמעולם אפי’ שחוק לא יראה על שפתינו, ומכ”ש להתעסק בדבר משחק, שכבר נודע מימי הקדמונים שלא לישראל הוא, המשחק הלז ראוי לאומות העולם שיושבים בשלוה המה בחרו להם דברים להתענג לפי רוחם לא כן חלקם של ישראל עם קדוש שעמדו על הר סיני בקבלת התוה”ק בחרדה, ולא תמצא משחק כ”א בשעת חטא העגל כי כל בעל נפש ישראלי לא יעלה על דעתו להוציא הזמן היקר במשחק, והמחזיק בו – דעתו משובשת ע”י ספרים חיצונים, והמלך החפץ בחיים אינו רוצה ברשעים שבחייהם קרואים מתים וחלילה לשום בר ישראל שילך לראות משחק כזה וכל המשתדלים לראותו לא יזכו לראות בשחוק המיועד המחכים לישועתו כמבואר בדברי חז”ל, וראוי לחנך הילדים שאין בהם דעת, שבן ישראל המתעסק בזה לא לעם ישראל יחשב כבן, שכל הכופרים והמומרים הגם שעדיין לענין הדין ישראל שחטא נקרא, אבל לא לנו הם, שכן ראוי להתרחק מהם, ואולי עי”ז יתעוררו לתשובה שלמה להבין כי אין זה חלקם של ישראל, ולאומות העולם להם נאה לבלות הזמן בשחוק, ולא שם חלקנו כהם כי נבחרנו להיות סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש.

כעתירת המחכה לישועה קרובה

יוסף חיים זאנענפעלד

כרוז נוסף משנת תרפ”ז:

מטעם האספה הגדולה רבתי עם שהיתה ביום כא-כב אדר ראשון מגאוני ורבני ונכבדי ערי ארצנו הקדושה והמושבות, הוחלט פה אחד להודיע לכל אחב”י את חומר האיסור של משחק כדור רגל בשבת ויו”ט, אשר חילול השב”ק שיש בזה, הוא נורא מאוד. שהמשחקים בכדור הרגל בשבת יש להם דין מחללי שבת בפרהסיא ושהמסייעם המה מסייעים לעוברי עבירה. וחוב קדוש הוא על כל בן ישראל למחות נגד הפרצה הזאת בכל מה שאפשר, שלא יהיה נתפס בעון כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה, כי חלול דת נורא כזה, חלול שבת של רבים בפרהסיא, לא נשמע בישראל מני אז. והננו מפרסמים ברבים שידעו כל אחינו בני ישראל, כי מלבד האיסור הגדול שחל על המשחקים בעצמם, עוד איסור חל על הבאים לראות במחזה משחק כדור הרגל הנ”ז בשבת ויו”ט, כי בזה הם משתתפים מסייעים ומחזיקים ידי עוברי עבירה ומחללי שבת בפרהסיא^[1]. והננו מזהירים לכל ההורים שחוב קדוש מוטל עליהם להשגיח על ב”ב ולמחות בידם שלא ילכו חלילה למקום זה. ובזכות שמירת השבת אשר הוא יסוד כל תוה”ק, נזכה שישיב ה’ מהרה לב בנים על אבותם וישובו כולם לעבדו שכם אחד, ויראנו בישועתו בגאולה שלמה בקרוב ב”ב, אמן.

[ובין החתומים על כרוז זה: הגרא”ז מלצר זלה”ה (בעמח”ס אבן האזל), הרה”ג ר’ אבא יעקב ברוכוב זצ”ל (מח”ס שו”ת חבל יעקב), הגרצ”פ פראנק זצ”ל (מח”ס שו”ת הר צבי), הגרמ”י הופמן זצ”ל (מח”ס מי באר מים חיים, ראב”ד מפאפא), הגרי”מ חרל”פ זלה”ה (מח”ס בית זבול), ועוד ארבעים וארבעה גדולי תורה זצ”ל].

[1])  ומן הראוי להעתיק בזה מה שכתב הגאון כמוהר”ר מאיר וועקנין זלה”ה רבה של טבריה, בספר זכרון מאיר, בדרוש לימי השובבי”ם עמ’ כה’, וז”ל: “ובעיני יפלא שגם הזקנים הם ונשיהם הולכים להביט מרחוק על המשחק הזה ומשתעשעים וצוחקים, ולפלא בעיני איך יוצא השחוק מפיהם ואיך הם משתעשעים במבט המוזר הזה המעליב ממש את הדת וכו’. מדוע אם נפל ספר תורה בביהכנ”ס כל הרואים חייבים להתענות עבור בזיון התורה, ואיך אלה המשחקים בכדור ביום השבת קדש מחללים אותו בפרהסיא והם כאילו לוקחים הספר תורה שבכתב ושבעל פה ומפילים אותם לארץ ורומסים אותם ברגליהם, וא”כ היה להם לעומדים לקרוע סגור בלבבם ולהוריד מעיניהם דמעות של דם. לזאת אחי ורעי מנעו רגלכם מהדרך הרעה הזאת, אל תשבו בסוד משחקים אפילו בחול וכל שכן בשבת.” עכ”ל.