מקורות ונימוקים:
הנשים האסורות לכהן
ויקרא כ”א: אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו:
בפסוק זה ציוותה התורה את הכהן, שלא ישא כל אישה הכשרה לכלל עם ישראל, אלא ישא רק נשים שלא נפסלו לכהונה. דהיינו אשה שאיננה גרושה, או זונה, או חללה.
כן פסק השולחן ערוך באבן העזר סימן ו’ סעיף א’: כהן אסור מן התורה בגרושה, זונה וחללה, ואסור בחלוצה מדרבנן. לפיכך אם עבר ונשא ספק חלוצה, אין צריך להוציא. אבל גרושה, אפילו אינה אלא ספק גרושה, צריך להוציא בין שנתגרשה מן האירוסין בין שנתגרשה מן הנשואין. ואפילו ריח גט פוסל בכהונה וכופין אותו להוציא.
איסור נוסף המיוחד לכהן גדול בלבד אמרה התורה שם ויקרא כ”א, שהכהן הגדול לא ישא גם אלמנה, אלא רק בתולה. כמאמר הכתוב: וְה֕וּא אִשָּׁ֥ה בִבְתוּלֶ֖יהָ יִקָּֽח: (יד) אַלְמָנָ֤ה וּגְרוּשָׁה֙ וַחֲלָלָ֣ה זֹנָ֔ה אֶת־אֵ֖לֶּה לֹ֣א יִקָּ֑ח כִּ֛י אִם־בְּתוּלָ֥ה מֵעַמָּ֖יו יִקַּ֥ח אִשָּֽׁה:
ובגמרא בקידושין דף ע”ז. איתא, לעניין כהן גדול שאם נשא אלמנה שלאחר מכן נעשתה גרושה ולאחר מכן חללה ולאחר מכן זונה חייב ארבעה מלקויות.
מי נחשבת לזונה האסורה לכהונה
הנה אישה גרושה דינה ברור, שכל אשה שנתגרשה בעברה, אסורה לכהן, וכפי שהתבאר בדברי השו”ע גם ריח הגט פוסל בכהונה. אולם בנידון אשה זונה נחלקו בגמרא מיהי זונה האסורה לכהונה.
ובמשנה ביבמות ס”א. נתבאר כי לדעת חכמים, אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
בגדר מהי בעילת זנות, הסכימו הראשונים שכל ביאת פסול שאין בו תפיסת קידושין, עושה את האישה זונה.
כן פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ו’ סעיף ח’, שכתב בזה”ל: אי זו היא זונה, כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו איסור השווה לכל, וכו’.
לאור האמור, עולה בידינו שאישה שנבעלה לגוי, או לקרוב משפחתה שאין לה בו תפיסת קידושין נפסלה לכהונה, כדין זונה האסורה לכהן.
חשוב להוסיף שבעילה הפוסלת לכהונה היא בין באונס בין ברצון, כפי שפסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ו’ סעיף ט’, כל הנבעלת לאדם שעושה אותה זונה, בין באונס בין ברצון בין בשוגג, בין כדרכה בין שלא כדרכה, משהערה בה נפסלה משום זונה, ובלבד שתהיה בת שלשה שנים ויום אחד, ויהיה הבועל בן תשע שנים ויום אחד ומעלה.
