מקורות ונימוקים:
גר שהתגייר כדת וכדין מותר להתחתן עם יהודייה
פסק השולחן ערוך יו”ד סימן רס”ח סעיפים א’ – ב’: גר שנכנס לקהל ישראל, חייב מילה, טבילה, וקבלת עול המצוות. זה לשון השולחן ערוך שם סעיף ב’:
אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים ומטורפים, ויסורים באים עליהם. אם אמר: יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם, מקבלין אותו מיד ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה’ ואיסור עבודת כוכבים, ומאריכין עמו בדבר זה. ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות, ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות, שאומרים לו, קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת, חללת שבת אי אתה חייב סקילה, ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת, חללת שבת אתה חייב סקילה. ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו. וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות, ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה”ב, ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם. ואומרים לו: הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים, והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה, טובה היא צפונה להם שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעוה”ז כעובדי כוכבים, שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא, ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו, אלא כל העובדי כוכבים כלים והם עומדים. ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן.
אם קבל, מלין אותו מיד וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה ואח”כ מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה. עומדים על גביו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שנייה, והוא עומד במים.
וכיון שטבל הרי הוא כישראל, שאם חזר לסורו הרי הוא כישראל מומר, ואם קידש קידושיו קידושין.
מבואר בדברי השולחן ערוך שגר שהתגייר כדת וכדין, הרי הוא כישראל לכל דבר שאם קידש קידושיו קידושין.
כן כתב השולחן ערוך גם באבן העזר סימן ד’ סעיף ד’, שגרים לאחר שהתגיירו, הרי אלו כישראל, מיד, ומותרים לשאת אישה יהודייה.
גר שהתגייר רשאי לישא גם כהנת
יתר על כן גר שהתגייר כדת וכדין רשאי לישא גם כהנת, וזאת למרות שכהן אסור בגיורת. טעם הדבר הוא הואיל ולא הוזהרו כשרות להינשא לפסולין.
כפי שמבואר בדברי הגמרא בקידושין ע”ג. “אחד גר ואחד עבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת, מסייעא ליה לרב דאמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים, ע”כ.
כן פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ז’ סעיף כ”ב בזה”ל:
הכהנת מותרת לינשא לחלל ולגר ולמשוחרר, שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולי כהונה, שנאמר בני אהרן (ויקרא כא, א) ולא בנות אהרן.
דין גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי – בזמן הזה
למרות האמור לעיל שגר שהתגייר מותר להתחתן עם יהודייה, גר עמוני או מואבי אסור אינו מותר לבוא בקהל ואסור לישא ישראלית עד סוף הדורות, וגר מצרי ואדומי אסור לבוא בקהל עד ג’ דורות.
כפי שאמרה התורה דברים פרק כג, פסוקים ד’ – י’:
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל ה’ גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל ה’ עַד־עוֹלָֽם: עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ: וְלֹֽא־אָבָ֞ה ה’ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ ה’ אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ ה’ אֱלֹהֶֽיךָ: לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם:
לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ: בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל ה’:
כן פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ד’ בזה”ל:
עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם; אבל נקבותיהם מותרות מיד.
מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות, שאחר שנתגייר הוא ובנו שנולד לו אחר שנתגייר, אסורים, ובן בנו מותר.
אולם כיום לאחר שהתבלבלו כל האומות ואין לנו מידע מיהו העם העמוני והמואבי המצרי והאדומי, פסק הרמב”ם שהולכים לפי הרוב, לפיכך כל הגרים מותרים להתחתן עם בנות ישראל מיד, ואין צריכים להמתין כמה דורות.
כן פסק השו”ע אבן העזר סימן ד’ סעיף י’ בזה”ל: האידנא נתבלבלו כל האומות. לפיכך עמוני ומואבי ואדומי שנתגיירו, מותרין לבא בקהל מיד, דכל דפריש מרובא פריש ואנו תולים שהוא מרוב אומות שהם מותרים מיד. להרמב”ם הוא הדין למצרי, ולהרא”ש מצרי באיסורו עומד.
