מקורות ונימוקים:
הנה לא מבעיא לשיטת המג”א והא”ר בדעת החינוך, דס”ל דרוח רעה שורה דווקא על גבי קרקע ממש ולא על גבי הפסק מהקרקע אפילו כשיש רצפה וריצוף, וכן כתב רבנו זלמן (או’ ב’), והרב בן איש (ש”א פרשת שלח או’ י’), א”כ בנד”ד אין לחוש למידי. אלא גם לחולקים ראה במשנה ברורה (קפא ס”ק ו’), וגם הרב בן איש חי החמיר בזה לכתחילה, מ”מ בנד”ד שמים אחרונים נוטלים מהן מעט ואין להרבות בהם לפי שהמה חלק מהסטרא אחרא, וכמ”ש הבא”ח (שם) והכה”ח (סק”ו), א”כ יש לומר, דהמיעוט מתנדף ומתייבש בחום ואין מגיע לרצפה, ואם מעט מן המעט מים מגיע לקרקע, מ”מ מכיון שקיבוץ מים לא מגיע לארץ, אין לחוש בזה לרוח רעה, עי’ במ”ב (סק”ו).
