סגולה להיפוך עובר (מצג עכוז) – כל הסגולות!

סגולת מי הסטף (או כל מעיין אחר) להיפוך עובר עכוז

אחת הסגולות הידועות והחשובות ביותר להיפוך העובר, היא כדלהלן:

ילך הבעל עם אשתו למעיין, במקום תחילת נביעת המעיין ששם המים בוקעים מתוך הסלע (לירושלמים המקום הקרוב ביותר הוא ב”עין ביכורה” שב”סטף”), הבעל ממלא את פיו מים ממקום ביקועם (בלא לשתותם), ומעביר לפי האשה, והיא תבלע. וכך יעשו ג’ פעמים. ובפעם הרביעית ימלא הבעל כוס עד הסוף, ויתן לאשה לשתות. ואין לדבר מהתחלת מלוי הפה עד הסוף התהליך. ע”כ הסגולה בדקדוק[1].

כמובן יש להקפיד שאדם לא יראה אותם בעת שמעביר מפיו לפי האשה, משום צניעות. וכמו כן אפשר לבצע סגולה זו רק באופן שעדיין לא התחיל תהליך הלידה כאשר בני הזוג עדיין מותרים.

סגולה זו, אם נעשית בדקדוק כנ”ל, מועילה בתשעים אחוז מהמקרים[2].

כהמלצה הלכתית, לפני שתיית המים יש לברך בתחילה ברכת “שהכל נהיה בדברו” על סוכריה או דבר אחר, עם כוונה לפטור את המים. ובסוף התהליך נפשות.

ושוב, יש לשים לב לפרטים שיש בסגולה זו:

• אין לדבר בכלל מתחילת התהליך עד סופו[3].
• צריך שהבעל “ימלא” את פיו במים, ולא מספיק שהבעל יקח מעט מים בפיו[4].
• הבעל צריך לקחת בפיו את המים הישר מתחילת מקור הנביעה של המעיין.

וכהמלצות טכניות, יש לשים לב לפריטים אלו:

• להצטייד בסוכריה או דבר אחר שברכתו שהכל.
• להצטייד בכוס (אפשר גם כוס פלסטיק, אבל עדיף רב-פעמי), כדי למלאות מים בפעם הרביעית.
• אם הולכים לסטף, יש לקחת פנס כיון שמקום בקיעת המים הוא בתוך מערה.
• הירידה עד לסטף איננה קלה כל כך ובפרט לאשה בחודש התשיעי להריונה, לכן יש להגיע ע”י רכב פרטי או מונית עד למקום הכי סמוך למעיין, ומשם יורדים רגילת עד למי הסטף, ומשם פונים שמאלה ל”עין ביכורא” (עפ”י השילוט).
• עדיף לעשות כן בבוקר מוקדם, כדי שיתאפשר לעשות כן בצניעות.

וההמלצה היא לעשות את הסגולה יחסית סמוך לזמן המשוער של הלידה, כי אם עושים בשלב מוקדם מדי, לפעמים הוולד יכול לחזור לסורו ולהתהפך שנית. ובספר אורייתא דשמואל[5] מובא מעשה שהג”ר יעקב ישראל פישר זצ”ל יעץ לאדם על הסגולה הנ”ל, וכשלא הועילה שב השואל לגאון הנז’ לספר לו על כך, והשיבו הגרי”י זצ”ל שבוודאי שהסגולה הועיל והוולד נהפך, אלא שכבר נהפך שנית.

סגולה נוספת להיפוך העובר – ללכת על ארבע

מקובל בשם הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי (ה”סטייפלר”) זצוק”ל שאם העובר נמצא במצג עכוז, שתלך האשה ארבע אמות (שתי מטר) “על ארבע” (כדוגמת זחילת תינוק גדול).

(כמובן שההליכה על ארבע תוכל לעשות רק בביתה כדי שלא יראו אותה זרים, משום צניעות).

ויש שכתבו שכל יום תלך מעט על ארבע[6].

ובשם רבי חיים אבישלום הכהן פרחיה (ה”חלבן”) זצ”ל מוסרים, שתעשה שבעה הקפות “על ארבע” סביב לשלחן שבת, ותאמר שעושה כן “על דעת” רבי חיים אבישלום בן בלנקה.

אם הוולד במצג עכוז: לבדוק אם יש בבית ספר הפוך

סגולה מפורסמת וחשובה, ג”כ מפי הסטייפלר זצ”ל[7], למקרים שבהם העובר במצג עכוז, לחפש בבית אם יש ספר תורני שהוא “הפוך” (כלומר הצד העליון של הספר הינו כלפי מטה – דדבר זה נחשב כבזיון לספרי הקדושים), וכמובן במידה ונמצא, להעמיד את הספר בצורה הנכונה.

דבר זה מצוי במיוחד בחו”ל, שכיון שהמשרתות הנכריות אינם יודעות לקרוא עברית, כאשר מנקות את הספריות מחזירים את הספרים הפוכים. אך גם בארץ לא ימנע מציאות כזו בטעות.

ומובא בשם הג”ר יעקב שיכנזי שליט”א דיש לבדוק אפי’ במקום שמאחסן את ה”הגדה של פסח” (שעפ”י רוב לא עומדת בספריה מחמת החשש לחמץ) שמא היא הפוכה שם[8].

ובשם הרה”צ רבי משה בן טוב זצ”ל (הנודע בכינוי “צדיק המזוזות”) מוסרים שנכון לבדוק גם אם ישנה מזוזה הפוכה בבית[9].

והיה מעשה באשה אחת שביקשה עצה ותושיה והרבנית בת שבע קנייבסקי זצ”ל מה לעשות לעובר הפוך, ואמרה לה לבדוק שאין בבית ספרים הפוכים, והאשה שמעה “סירים” במקום “ספרים”, וכן עשתה שהפכה את הסירים, ומכח גודל אמנות חכמים זכתה שהדבר הועיל לה ונהפך העובר[10].

עוד סגולות להיפוך הוולד ממצג עכוז למצג ראש בע”ה, בקצרה:

1. קריאת מגילת אסתר (מפני שנאמר בה “ונהפוך הוא”)[11].
2. לתת כסף לצדקה ולקרוא מזמור צ”א בתהילים[12]: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיהֹוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:
3. אם הזוג קיימו מצות העונה בדרך של עזות (בהיפוך מקומות[13]), יתכן שהמצג עכוז הוא כעין עונש לענין זה, וממילא עליהם לחזור בתשובה[14].
4. להדליק נר (או פנס – מבחינה בטיחותית) באופן שמאיר לכיוון הבטן התחתון למשך זמן רב (לדוגמא כאשר הולכים לישון, להדליק פנס מתחת לרגליים באופן שמאיר לכיוון הבטן)[15].
5. שהאשה תשא על גופה את עשב ה”רודא” (Ruta graveolens) [אלא שלא תעשה כן לפני החודש התשיעי מפני שזו גם סגולה שתלד מיד, כפי שמביא בספר רפואה וחיים פלאג’י[16], ויש להסיר את הרודא לאחר הלידה].
6. קריאת ספר יונה[17].

ומלבד כל הנ”ל, כמובן שמסתבר שכל הסגולות ללידה קלה (שהבאנום בס”ד במקום אחר) הינם גם סגולות להיפוך העובר מפני שלידה במצג עכוז אינה לידה “קלה” כלל וכלל.

רפואה שלמה ולידה קלה וכל מילי דמיטב.

מקורות:

[1] מקור הסגולה הוא מספר רפואה וחיים מירושלים (למוהר”י בכ”ר אליעזר זלה”ה מע’ ה’ עמ’ ב’), אלא ששם מוזכר לעשות כן פעם אחת ולא מוזכר ג’ פעמים (וכמו כן לפי המבואר שם, אין צורך שאשתו תבוא ג”כ למעיין אלא יכול הבעל לקחת בפיו את המים וללכת עם המים בתוך פיו עד לביתו ושם להביא לאשתו, אך כיון שמבחינה טכנית הדבר כמעט בלתי אפשרי, ובפרט אם עושים ג’ פעמים, העצה היועצה היא שגם האשה תלך עם הבעל למקור המעיין. וכן הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצוק”ל (בעל שו”ת אבן ישראל) היה ממליץ מאוד על סגולה זו, ובפרטי הסגולה כפי שנתבארו בפנים נאמרו מפי בנו של הגרי”י פישר זצ”ל מני”ר הג”ר יהודה פישר שליט”א, והביאו אחד מבחירי בית מדרשנו הרה”ג ר’ שמואל כהן שליט”א בספרו אורייתא דשמואל פרשת בראשית. וכן הובאה סגולה זו (בקיצור נמרץ ובהשמטת פרטים) בספר הכל יודוך (להגר”מ גרוס שליט”א) הלכות והליכות עמ’ מ”ז, ובספר שימוש תהילים כהן עמ’ ל”ז, ובספר שמחת בנים ח”ב עמ’ רמ”א (בשם במקובל הרב עזריאל מנצור שליט”א, וכתב כי הדבר הוא “בדוק ומנוסה”), ובקו’ עת ללדת עמ’ א’, ועוד.

ואגב הגר”ש כהן בספרו הנ”ל הקשה על סגולה זו, דהרי נאמר במסכת עבודה זרה דף י”ב ע”ב: ת”ר: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים, לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה – דמו בראשו, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת עלוקה. ע”כ. וכן נפסק בשו”ע חו”מ סי’ תכ”ז סע’ ט’: “הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכו’, ואלו הם: לא יניח פיו על הסילון המקלח וישתה, ולא ישתה בלילה מהבארות ומהאגמים, שמא יבלע עלוקה והוא אינו רואה”. עכ”ל. ולפקצ”ד לא קשיא מידי (והרגיש בזה קצת בהמשך דבריו אך משום מה רפיא בידיה), דכיון שהסגולה היא לבלוע את המים מיד מהמקום שהן נובעות מהסלע, אין חשש לעלוקה, שכן חשש זה קיים רק לאחר שהמים עברו קברת דרך במקום פתוח שאז נכנסים עלוקות לתוך המים. וישוב זה הוא מוכרח דהרי אין העלוקה יכולה לחיות בתוך עומק הסלע ובעל כרחין שמגיעה מבחוץ. ואע”פ שאין צורך לישוב אחר, עוי”ל בזה, דמצב עכוז היא סכנה ממשית יותר מחשש עלוקה, ונדחתה סכנתא פורתא מפני סכנתא רבא. ועכ”פ עוד הביא שם באורייתא דשמואל, משם אבן יקרה בבית מדרשנו “ברכת אברהם” הרה”ג ר’ נתנאל ישראל אוחנה שליט”א, שהביא צספר לבנימין אמר גרינגרס עמ’ קכ”ח שכבר הקשו על זאת קמיה דהגר”ח קנייבסקי זצ”ל, וז”ל: יש סגולה מפורסמת מרי”י פישר ז”ל לאשה מעוברת שהעובר עכוז, לילך למעיין והבעל שותה ישר מזרימת המים בפיו וכו’. וצ”ע איך מותר לעשות כן ע”פ ע”ז יב: ‘דלא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו’ וכו’. ואולי יש הבדל בין נהר ואגם לבין מעיין? תשובה: נכון. ע”כ (והגר”ש כהן כתב לפקפק על תירצו של הגר”ח כיון שמצינו בשו”ע ובאחרונים שנקטו דלשון “נהרות ואגמים” לאו דוקא עיי”ש, ולפקצ”ד באמת אין צורך לזה וכנ”ל.

[2] כך העיד הגר”ש כהן שליט”א בספרו אורייתא דשמואל הנ”ל בשם הגאון הגדול רבי יהודה פישר שליט”א בנו של הגרי”י זצוק”ל. ומכאן תשובה מוצאת לדברי בעל הספר נר באשון לילה עמ’ רמ”ח. ויש לדעת שחיסרון באמונת חכמים פוגעת בכח הסגולות.

[3] מדברי הגר”י פישר, וכן מבואר בספר רפואה וחיים מירושלים הנ”ל. והדבר מצוי בספרי קבלה מעשית בהרבה סגולות שיש בהם שימוש במי מעיין, שצריך שיהיה “מים שתוקים” והיינו מים שלא מדברים מאז שאיבת המים ועד השימוש בה.

[4] כן יש לדייק מלשון ספר קפואה וחיים מירושלים הנ”ל.

[5] הנ”ל, להגר”ש כהן שליט”א.

[6] אוסרי לגפן ח”י עמ’ שכ”ח אות רמ”א. וכ”כ המקובל רבי יאשיהו פינטו שליט”א בספר הזמירות שיצא לאור מטעמו עמ’ ק”ג.

[7] טובך יביעו ח”א דף שפ”ט בשם הסטייפלר. וכ”כ בספר האשכולות שוב עמ’ צ”ח. וכ”כ בספר אורות אליהו ח”ד עמ’ ר”ב. ועוד. וכן היה מייעץ הגרח”ק כמובא בספר רבי חיים עמ’ קמ”ח. ועיין ספר לשכנו תדרשו (להגר”י קולודצקי שליט”א) ח”א עמ’ רל”ד וח”ב עמ’ כ”ו.

[8] ספר אורייתא דשמואל להגר”ש כהן שליט”א הנ”ל, עמ’ פ”ו.

[9] ספר אורייתא דשמואל הנ”ל. ובספר עת ללדת עמ’ ב’ כתב כן בשם “כמה גדולים”, והוסיף על זה וז”ל: “ואמרתי זאת לאחד מידידי שהתייעץ עימי בעת שהודיעו לאשתו שהעובר שבמעיה במצב עכוז, ואכן כשבדק את המזוזה בחדר השינה שלו ושל אשתו ראה שהמזוזה הפוכה ותיכף שהניחנה ישרה הרגישה אשתו שהעובר החליף תנוחה והניח ראשו כלפי מטה ושוב היה מעשה עם אחד שבני ביתו תמיד היו נופלים כשהיו נכנסים לאחד מחדרי הבית וכשבדק מדוע הם נופלים לא מצא כל סיבה מיוחדת לכך וכשח לי על הענין הזה אמרתי לו שיבדוק את המזוזה של אותו חדר

[10] הכי מייתי הרה”ג ר’ יצחק אוהב ציון שליט”א בספר תורתו מגן לנו עמ’ ע’, ובספרו קו’ הזכרונות ממרן החזו”א עמ’ ל”ב, עיי”ש. וכ”כ בספר מצווה ועושה ח”ב עמ’ תרס”ד. וכ”כ בספר אוצר השמחות עמ’ רס”ז.

[11] מנחת תודה עמ’ ע”ח בשם הגר”ח קנייבסקי זצוק”ל. וכן מובא ג”כ בספר “להדבק” עמ’ קצ”ד.

[12] הגר”מ מאזוז שליט”א בקובץ פניני הפרשה יתרו תשע”ג.

[13] עיין שו”ע או”ח סימן ר”מ סע’ ה’.

[14] ספר אורייתא דשמואל פרשת בראשית.

[15] כך אמרי אינשי. ולכאו’ אין הענין “סגולי” אלא טבעי, שהוולד רוצה לתקרב למקום המואר. ועל זה הדרך אומרים שגם מנגינות מאותו כיוון גורמים לתינוק להסתובב לשם.

[16] סי’ ט’ אות י’

[17] ספר ומרדכי יושב בשער המלך עמ’ נ”ה בשם הגר”מ אליהו זצ”ל, וכן בספר אביהם של ישראל ח”א עמ’ קצ”ט. ובאמת שסגולה זו מועילה באופן כללי ללידה קלה, כפי שהבאנו במקומו, אלא שהביאו בזה דמועיל להדיא גם לענין היפוך מצג עכוז.