האם קשיו צריך בדיקה מתולעים

מקורות ונימוקים:

איסור אכילת תולעים

התורה הזהירה בכמה לאווים על איסור אכילת תולעים, ויקרא פרק י”א פסוקים מ”א – מ”ד:

“וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל, כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד מרבה רגלים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלם כי שקץ הם, אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם כי אני ה’ אלהיכם, והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ”.

האוכל את שרץ המים עובר על ארבעה לאווין, האוכל את שרץ הארץ עובר על חמשה לאווין, האוכל את שרץ העוף עובר על ששה לאווין.

בלי ספק האוכל פירות נגועים ללא בדיקה עלול לעבור על איסורים רבים יותר מאשר איסורי נבילות וטריפות באוכל בשר ללא כשרות, הואיל וכשאדם יושב לאכול פירות יבשים אם הינם חלילה נגועים הוא עלול להגיע לכמויות רבות של תולעים רח”ל.

מדוע תולעים אינם בטלים ברוב

אמנם איסורי התורה נאמרו על אכילת תולעים בפני עצמן, אך כאשר אדם אוכלן בתוך תערובת מדין תורה לכאורה הינם צריכים להתבטל ברוב. הסיבה שאינם מתבטלים היא הואיל ותולעת היא בריה ואין בריה מתבטלת ברוב משום חשיבותה שהיא בריה בפני עצמה.

כפי שפסק השולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן ק’ סעיף א’:

בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל.

אכן אין הדברים אמורים אלא כאשר הם שלמים, אולם במידה והם טחונים אין עליהם שם בריה ובטלים ברוב.

האם צריך לבדוק כל פרי וכל מאכל מחשש תולעים

כתב הר”ן במסכת חולין דף י”ט: לבאר דאין צריך לבדוק אלא פירות אשר יש בהם מיעוט המצוי הנגוע בתולעים, והוכיח כן גם מדברי הרמב”ם.

זה לשון הרן על הרי”ף חולין י”ט:

מה שכתב תמרי דכדא שהתליעו לא נהירא, דאי בשהתליעו ודאי עסקינן מאי שנא תמרי דנקט ולא נקט פירי סתמא, אלא משמע דמש”ה נקט תמרי לפי שההתלעה מצויה בהן ולומר דכיון שהדבר מצוי אף על פי שהוא מיעוט למיעוט המצוי חששו כענין שחששו לסירכות הריאה וכדאמרינן לקמן בשילהי פירקין [דף סז א] לא לישפי איניש שכרא בליליא על גבי צבתא דילמא פריש לצבתא והא התם שאינו ידוע שהיו יבחושין בשכר ואפילו היו שם יבחושין אינו נודע אם פירשו ואפ”ה כיון שהוא דבר המצוי חששו הכא נמי לא שנא. וכ”כ הרמב”ם ז”ל בפ”ג מהל’ מאכלות אסורות לפיכך כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהן מחוברין לא יאכל עד שיבדוק, עכ”ל.

מן האמור למדים אנו שכל דבר שיש בו אחוז נגיעות בתולעים אף אם הוא במיעוטו יש צורך לבדוק את כולו מתולעים, אמנם אם אין בו נגיעות אפילו במיעוט המצוי אין צריך לבודקו.

כן פסק השולחן ערוך להלכה יו”ד סימן פ”ד סעיף ח’ בזה”ל:

כל מיני פירות שדרכן להתליע כשהם מחוברים, לא יאכל עד שיבדוק הפרי מתוכו שמא יש בו תולעת.

מה נחשב למיעוט המצוי

בנוגע לשאלה מה נחשב למיעוט המצוי, מצאנו כמה דעות בפוסקים

דעת הריב”ש בתשובה סימן קצ”א, לענין עוף טמא, ולענין בדיקת סירכא, דשיעור מיעוט המצוי הוא קרוב למחצה. כלומר בין 0% ל50% הוא קרוב יותר לחצי, והיינו יותר מ-25%.

אולם דעת המשכנות יעקב סימן י”ז, דשיעור מיעוט המצוי הוא אף בפחות מכך והיינו עשרה אחוז. וכתב הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל, שטוב להחמיר לשיעור זה של מיעוט המצוי שכתב המשכנות יעקב, הובאו דבריו בספר בדיקת המזון כהלכה (עמוד 181).

יתר על כן כתב בשו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ פ”א, במכתבו לגאון הרב משה שאול קליין שליט”א, שיש להחמיר אף בפחות מעשרה אחוז שהוא נחשב למיעוט המצוי, וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל, דאפי’ פחות מ – 10 אחוז יש להחשיבו כמיעוט המצוי, והיינו בין 5%-7%.

למעשה נהגו להקל שאם הוא פחות מעשרה אחוז אין להחשיבו כמיעוט המצוי, ואין צורך לבודקו.

פירות המוחזקים שמיעוט המצוי בהם נגוע – וחייבים בדיקה

חרובים, פטל, תאנים לחים או יבשים, תות שדה, צימוקים, פטל, תות עץ, תאנים, לדר ללא אריזה, ועוד כיוצ”ב, הינם פירות המוחזקים כנגועים לפחות בשיעור מיעוט המצוי, ועל כן יש צורך לבודקם בדיקה מדגמית כדי לוודא שהסוג הזה מהשק הזה שהגיע לפנינו איננו נגוע.

פירות המוחזקים כנקיים שאין בהם מיעוט מצוי נגוע בתולעים – ואינם חייבים בדיקה

אגסים טריים, ללא סימני חדירה, אננס, תפוז, בננה, בוטנים בקליפתם, או בוטנים שאינם מאוחסנים זמן רב. פקאן מסוכר, ערמונים שאינם מאוחסנים זמן רב, ענבים, פפאיה, לדר הנארז בצורה אטומה בשקית לאחר הייצור, תמרים לחים, תפוחים ללא סימני חדירה.

אגוז קשיו – האם צריך לפתוח אותו אחד אחד לבדוק שאין בו תולעים

בנוגע לנידון השאלה האם אגוז קשיו צריך בדיקה, מן הידוע לנו יש מיעוט מצוי של קשיו הנגוע בתולעים, בפרט בקשיו באיכות ירודה.

על כן יש צורך לבדוק בדיקה מדגמית לוודא שהזן שהגיע לפנינו אין בו תולעים, ככל שלא נמצא בו תולעים לאחר בדיקה של כעשרה אחוז ממנו, ניתן לאכול את השאר ללא בדיקה.

כמובן אם יש סימני חדירה או כרסום יש צורך לפתוח את הקשיו המסומן כדי לבדוק שאין בתוכו תולעת או חרק.  חשוב לציין שסימני פירורים בתוך הקשיו אינם מעידים על נגיעות אלא הם פירורי הקליפה.

במידה ואכן נמצא אחוזי נגיעות מעל עשרה אחוז בתוך הבדיקה המדגמית שערכנו, יש צורך לפתוח את כולם אחד אחד ולוודא שאין בהם תולעים.