.
מקורות וביאורים:
אין איסור באמירת מילים אלו, וכן מבואר בפרי חדש (יו”ד סי’ יט) שהיו הגוים מסכימים לקנות את הטרפות מן היהודים רק באם יאמרו סמוך השחיטה “אלהה אכבר”, והפרי חדש דן בדין הפסק. ומוכח שאין בזה בית מיחוש בעצם אמירת המילים הללו. ואע”ג שהפרי מגדים (משב”ז או’ ד’) כתב שזה חוקות הגויים, ועי’ גם כף החיים (סי’ יט ס”ק לח, לט). ומיהו היינו דוקא התם, שכן היה חוקות הגויים לומר מילים אלו קודם השחיטה לפיכך יש לחוש בזה לחוקות הגויים, אבל אם אין זה סמוך למעשה, אלא אמירה בעלמא של מילים אלו שפירושם אלוקים גדול אין בזה איסור. וראה גם בס’ זבחי צדק (או’ כא).
ובפרט שבמקום ספק פיקוח נפש מותר לומר שאין בזה שיתוף של ע”ז וכיוצא בזה. ופשיטא שהיה מותר להם לאומרו.