בחירת שם לתינוק: איזה שם כדאי לקרוא לבן\לבת שלי?

איזה שמות הם טובים לקרוא לתינוק\ת, ואיזה שמות אינם טובים?

שאלה:

אני נוהג לעשות “שאלת רב” לפני כל בחירת שם לתינוק (במקרה הנוכחי: בחירת שם לתינוקת שנולדה לי כעת ברוך ה’), כדי שיהיו שמות טובים. האם השם “מיה” (לבת) הוא שם טוב? כי הגימטריה של השם הזה היא 55 (“חמסה חמסה”).

תשובה: שלום וברכה,

קודם כל מזל טוב על לידת הבת! דבר גדול וחשוב היא הקפדתך לבחור היטב את השמות לבנים שלך, בחירת שם לתינוק הוא נושא חשוב מאוד כי אמרו חז”ל ש”שמא גרים” – לשמו של האדם יש כח אדיר של השפעה על אישיותו, וכל המזל והחיים של האדם תלויים בשמו. וחבל מאוד שבדור שלנו הרבה קוראים לבניהם ובנותיהם לפי מה שנראה להם שם “יפה”, או כדי שאחרים יגידו איזה שם יפה בחרתם, כי כל זה הינו שיקול מחוסר ערך לעומת טובת הילד או הילדה, שכל חייהם תלויה בהשפעות של השם.

והנה נושא קריאת השמות הוא תורה שלמה ואי אפשר לכתוב כאן את כל הכללים כי לדבר כזה צריכים חיבור שלם עפ”י הסוד, כי כל אות משפיע בצורה אחרת. אך אכתוב את הנקודה החשובה ביותר בקריאת שמות לילדים, שאם כך עושים אז רוב הסיכויים שבחרתם שם מצויין:

הכלל העיקרי בבחירת שם לתינוק: לתת שם של אדם צדיק (שם של איש צדיק לבן, ושם של אשה צדקנית לבת), כי עי”ז כלולים כל הברכות ברוחניות ובגשמיות.

לתת שם של אדם צדיק, משפיע מאוד על הילד או על הילדה, השפעה לכל החיים, שיהיה הילד או הילדה צדיקים והולכים בדרך ה’, וגם השפעה לתכונות טובות ולהרבה תחומים בחיים (גם לטובתם בגשמיות). וכפי שיבואר במקורות (ושם יבואר גם, שאם קוראים על שם של איזה צדיק, נשמת הצדיק מתפללת על אותו הילד, ולדוגמא אם קוראים על שם שרה אמנו, שרה אמנו מתפללת על הילדה שתהיה לה חיים טובים ומאושרים בזה ובבא, ולברכה כזו אין מחיר).

וכמובן כל זה לאחר שכבר קראת בשמות של ההורים שלך ושל אשתך, ולמנהגנו מנהג הספרדים היינו אפי’ אם ההורים עדיין בחיים.

ולגבי השם “מיה” שהזכרתם בשאלה, הנה זהו אחד משבעים ושתים שמות הקודש של הקב”ה שיוצאים מהפסוקים בפרשת בשלח (הוא השם המ”ח מתוך הע”ב שמות), אבל אינו שם מתאים לבני אדם. ילדה עם השם הזה, עפ”י סוד האותיות, עלולה להראות מופנמת, וזה יכול ליצור קשיים למציאת זיווג. ולגבי הגימטריא “חמסה חמסה”, אם כוונתך כהגנה נגד עין הרע, ה”חמסה” הראשון (מ”י) אין לו תועלת, כיון שאינו מספר גלוי, אך אות ה”א יש בה תועלת, שבאמת כל שם שיש בו אות ה”א (כגון אברהם, שרה, וכדומה) יש בו כח נגד עין הרע ובעיקר כח לפוריות טובה (כמו שהאריך מרן החיד”א בספר מדבר קדמות מע’ ה’ אות ז’ ובכמה דוכתי ואכמ”ל). גם השם “יוסף” לבן ו”אפרת” לבת הם שמות מצויינים נגד עין הרע, אם זה הענין שחשוב לכם (וכמובן יש לכוין בקריאת שם “יוסף” על שם יוסף הצדיק בנו של יעקב אבינו ע”ה, ובקריאת השם “אפרת” על שם מרים הנביאה ע”ה שהיתה נקראת ג”כ בשם הזה עיין סוטה דף י”א ע”א).

מקורות:

מתוך ספרי הקטן ללקוט שושנים חלק ו’ שורש ו’ ענף א’:

השפעת שמו של האדם על חייו, ובפרט שמות של צדיקים

הנה כבר אמרו רבותינו בתנחומא פרשת האזינו סי’ ז’: “זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע וכו'” ע”כ, וביומא דף פג’ ע”ב מובא דרבי מאיר הוה דייק בשמא וידע להגדיר מצבו הרוחני של האדם עפ”י שמו עיי”ש, ובזוהר הקדוש ח”ג דף עה’ ע”ב מובא מעשה באדם שחזר בתשובה שלימה מכח שמו, דשמא גרים עיי”ש (וע”ע בהערה[1]). וע”ע בהמשך מילתין בשם האגודה ז”ל.

ואי בעית אימא סברא דהרי עפ”י תורת הסוד “כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון” (עץ חיים, היכל א”ק שער א’), כך שהאותיות של שם האדם המה צינורות השפע, תבנית שורשו, וכאשר קוראים על שם אדם מסויים זו ההעתקה ממתכונת כחות נשמת אותו אדם (ראה קונטרס שמא גרים עמ’ כא’, ומשם באר”ה. ועיין כיו”ב למוהרח”ו בשער הגלגולים הקדמה כג’, ושער מאמרי רז”ל דף טו”ב, ועץ הדעת טוב כי תשא דף צ’ ע”ג), וא”כ הרי לך סגולה אלימתא שיהיו בניו יראי אלקים, ע”י שקורא שמותיהם על שם הגדולים אשר בארץ החיים זלה”ה.

והדברים מפורשים היטב במימר קדישין דמרן הב”י זלה”ה במגיד מישרים פרשת שמות שכתב בשם המלאך, וז”ל: “דרזין דשמהן תלי במאי דאמור רבנן^[2] אל תקרי שַמות אלא שֵמות, דמאן דאיתקרי אברהם נוטה לצד עשיית חסד, ומאן דאיתקרי יוסף או הוא גבור בעריות או הוא זן ומפרנס לאחרים, כמו יוסף שזן וכלכל את אביו ואת אחיו, וכן שאר שמות. ואע”ג דאיניש רשיעיא אית ליה שמא דצדיקא, ההוא שמא לאו למגנא הוא, דמכל מקום אית ליה נטייה למדה דרמיז ההיא שמא ליה”. עכ”ל.

ובעשרה מאמרות (לשר בית הזוה”ר הרמ”ע מפאנו זלה”ה) במאמר אם כל חי ח”ב ריש סי’ לג’ כתב וז”ל: “כי יש בשמות הצדיקים הכנה גדול[ה] להשרות עליהם השפע האלקי כמו שכתוב בבצלאל ראה קראתי בשם ואחר כך ואמלא אותו רוח אלקים”. עכ”ל.

ובספר זכר דוד (למוהר”ד זכות מודינה) מאמר א’ ריש פרק פג’ כתב וז”ל: “י’שים ה’משים ו’יקרא ה’קורא שם לבנו כשמות הגדולים הכשרים ותמימים אשר בארץ, כי השם גורם להצליח את הנושאו”. עכ”ל [ושם בסוף פרק פו’ כתב דה”ה לגבי שמות הנשים וז”ל: “שגם בשמות הנשים תלוי ענייני הנושא אותן ושמא גרים כולא, וביותר צריך להזהר בהו לברר שם החסדניות וצדקניות שהצליחו כמו שהוזהרנו באנשים.” עכ”ל].

והרב נועם אלימלך זלה”ה פרשת במדבר כתב בענין בחירת שם התינוק, שכאשר קוראים על שם צדיק מעורר האור מעולם העליון וגורם לאותו ילד שיהיה צדיק, עיי”ש. וכ”כ בבני יששכר חודש כסליו מאמר ד’ אות קכא’.

כשקוראים על שם של צדיק, נשמת הצדיק מתפללת על הילד\הילדה

ובשו”ת מנחת אלעזר ח”ד סי’ ז”ך דף כה’ ע”א כתב דע”י כך שקוראים בשם הצדיק, מזכירים בתמידות את זכותו של הצדיק, וזכות זו עומדת לילד שיהיה מוצלח בתורה ויר”ש ובכל ענייניו, עיי”ש. וזכורני שכעי”ז כתב הגאון רבי חיים פאלאג’י זלה”ה, דמי שקורא לבנו על שם צדיק, אותו צדיק מתפלל על בנו, וכגון אם קורא “דוד” ע”ש דוד המלך ע”ה, נשמת דוד המלך מתפללת על התינוק הלזה שנקרא על שמו.

וראה גם מש”כ בזה בשו”ת משנה הלכות ח”ו סי’ רנו’ אות ה’, ובשו”ת דברי בניהו ח”ד חאה”ע סי’ לא’, ובספר כתר שם טוב טהרני ח”ב סי’ ג’, ובשו”ת מבשרת ציון ח”א בדרוש “שם האדם” שבסוף חיו”ד עמ’ שכא’-שכב’, ובהקדמת הגר”ע מנצור שליט”א לספר ברכת מועדיך לחיים, ובקונטרס תפארת הברית (מבוגדר בית מדרשנו “ברכת אברהם”, מני”ר הרה”ג ר’ משה יוחאי רז שליט”א, מח”ס מצא חן ועוד) פרק י’ סע’ ט’ (ומה שמביא שם בשם הרב אפרקסתא דעניא ועוד מקורות), ובקונטרס מילה בסלע (אף הוא מהאברכים המצויינים בבית מדרשנו הנ”ל, מני”ר הרה”ג ר’ יוסף נהוראי אוחנה שליט”א מח”ס נהורא מעליא ועוד) פרק ח’ סע’ ה’.

לקרוא על שמות ההורים, וכיצד לנהוג כאשר שמות ההורים אינם שמות של צדיקים

ומ”מ כפי שכתבתנו, כל הנושא של בחירת שם לתינוק, הוא לאחר שכבר קרא לילדים הראשונים על שם ההורים, שכן שעפ”י מנהג ישראל[3] יש חיוב לקרוא לילדים הראשונים על שם אביו ואמו וחמיו וחמותו (וכיון שכך נהגו יש בזה חיוב משום כיבוד אב ואם – ולפי מנהגנו מנהג עדות המזרח היינו אף בחיי חיותם), וראה מה שכתב בזה רבינו הגאון מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל בשו”ת יביע אומר ח”ה חיו”ד סי’ כ”א אות ג’. ומ”מ יכול עכ”פ לכוין (בלבו) שיהיה על שם איזה צדיק או צדקנית ששמם כשם ההורים, ולא נגרע מכבוד ההורים מאומה כי סוף סוף מתכבדים בזה (ופוק חזי מש”כ בשו”ת משנה הלכות ח”ו סי’ רנג’, ודון מיניה ואוקי באתרין). ולענין אם לקרוא על שם קרובי משפחה שנפטרו (כאשר אין חיוב מדין “כיבוד אב ואם” לקרוא על שמם), לכו חזו נא בספר פאר הדור (תולדות החזו”א) ח”ד עמ’ ר’ וז”ל: “הוא (החזו”א) היה אומר: אם קוראים לילד על שמו של נפטר, הרי זו טובה לנפטר, ואם בשם (של צדיק) מפרשת השבוע, הרי זו טובה לילד.” עכ”ל. והדברים ברורים^[4]. והגאון מוהר”א פאפו זלה”ה בפלא יועץ ערך “שם טוב” כתב גדולה מזו, וז”ל: “הנה כי כן טוב לגבר שיקרא שם טוב לבניו, ולא יקפיד לקרא להם על שם אבותיו, כי מה יתן ומה יוסיף. וכו’. ואם השם יהיה גורם להם מעט סיוע לילך בדרך טובים, הלוא זה שם טוב משבעה שמות של אבותיו.” עכ”ל. וביפה ללב ח”ג יו”ד סי’ רסה’ אות ז’ זכר עשה לדברי הרב פלא יועץ הנ”ל ומייתי ליה תנא דמסייע מדברי הרב כנה”ג בשם ספר חסידים, עיי”ש.

הערות:

[1] מה שהזכרנו בפנים היינו מקורות לכך ששם הגון יש לאל ידו להשפיע לטובה להיות הבן הקרוי צדיק וישר, אך עצם הדבר ששם גורם להשפעות שונות, כתוב במקראות ושנוי בש”ס ומשולש במדרשים, שנאמר “ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים” (בראשית כז’ לו’), ואיתא בברכות דף ז’ ע”ב “רות, מאי רות. אמר רבי יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות. מנא לן דשמא גרים, אמר רבי אליעזר דאמר קרא לכו חזו מפעלות ה’ אשר שם שמות בארץ, אל תקרי שמות אלא שמות”, ע”כ, וכן שם בדף ט”ל ע”ב: “אמר ליה מה שמך, אמר ליה שלמן, אמר ליה שלום אתה ושלמה משנתך, ששמת שלום בין התלמידים.” ע”כ.

וביומא דף לח’ ע”ב: “מאי ושם רשעים ירקב, אמר רבי אלעזר רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו (פרש”י לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע), מתיב רבינא מעשה בדואג בן יוסף שהניחו [אביו] בן קטן לאמו וכו’ (פרש”י: אלמא מסקינן בשמייהו, דהא דואג האדומי רשע היה, וזה קראו לתינוק בשמו), [ומשני:] חזי מאי סליק ביה (פרש”י: ראה מה עלתה ביה, שנשחט).” ע”כ.

ומודעת זאת דברי הגמ’ בראש השנה דף טז’ ע”ב דשינוי השם משפיע לה עביר את רוע הגזירה (אלא דנחלקו הראשונים כמלאכים ז”ל בטעמא דמילתא, דבשו”ת הרשב”א ח”א סי’ מח’ כתב דהוא משום שינוי מזל, והיינו שינוי השפעה כנ”ל, אך בספר החינוך מצוה שי”א כתב דהוא כאילו איש אחר, ועכ”פ גם לדעת ספר החינוך חזינן כחו של שם דנחשב כאדם אחר ע”י השינוי, ואכמ”ל).

ובסוטה דף לד’ ע”ב: “ויקרא משה להושע בן נון יהושע – י”ה יושיעך מעצת מרגלים”. ע”כ. וראה גם ביבמות דף קכב’ ע”ב: “אמרתי לו אריה, יישר כחך. אמר לי מנין אתה יודע שאריה שמי וכו’.” ופרש”י שם “יישר כחך אריה – גבור חיל ולב אריה יש לך.” עכ”ל. ולכו חזו נמי בירושלמי פ”ו דשבת הלכה ט’ “רבי יוחנן הוה עבר בשוקא וכו'” עיי”ש. ובמדרש במדבר רבה בהעלותך פרשה טו’: “בצלאל – בצל אל היית עומד כשהראה לי הקב”ה עשייתה” עיי”ש (וי”ל).

ובזוהר הק’ פרשת בראשית דף ח”ן ע”ב: “בצדיקייא שמיהון גרים לטב בחייביא שמיהון גרים לביש, בנח כתיב ונח מצא חן בעיני ה’, בער בכור יהודה אתהפכו אתווי לביש, ע”ר ר”ע, רע בעיני ה’.” ע”כ. וכן בזוהר פרשת תצוה דף קעט’ ע”ב: “ירמיהו אסתלק ולא אהדר לאתריה ואתחרב בי מקדשא ואתחשכו נהורין, אבל ישעיהו שמא גרים לפורקנא ולאהדרא נהורא עלאה לאתריה ולמבני בי מקדשא וכל טבין וכל נהורין יהדרון כדבקדמיתא, ועל דא שמהן דתרין נביאין אלין קיימין, דא לקבל דא, בגין דשמא גרים, וצרופא דאתוון דא בדא גרמין עובדא הן לטב הן לביש.” ע”כ.

ובזוהר חדש ח”ב שיר השירים דף כא’ ע”א: “ורזא דא אברם אב”ר ם’ דא אינו מוליד דהא ם’ סתימא איהו ולא קיימא לאולדא כד אתוסף ה’ ההוא ם’ אתפתח ואתוסף ה’ וקיימא בההוא אבר למעבד תולדין. ורזא דא אברהם אב”ר ה”ם דא מוליד ועביד איבין. ובגין כך אברם אינו מוליד אברהם מוליד בגין דההוא אבר לא אתתקן עד דאתי ה’ ובכל אתר ה”א קיימא לתולדין ואיבין וע”ד שמא גרים.” ע”כ.

וברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רכג’ ע”א: “ר’ אלעזר קום לחדשא מלין קמי שכינתא די תהא עזר לאביך דשמא גרים עזר אל אל מימינא עזר משמאלא הדא הוא דכתיב אעשה לו עזר כנגדו במאי בזרע שפיר דאיהו הפך עזר. ויקום ר’ יוסי עמך דאיהו כרסייא שלימתא למאריה דהכי סליק יוסי לחשבון הכס”א אלהים בחושבן. ויקום עמיה ר’ יהודה דביה הו”ד וביה י”ה וביה ידו”ד ד’ ד’ חיון ופניהם וכנפיהם פרודות כלהו לקבלא ליה ומניה דוד דהודה לקודשא בריך הוא דרגא בהודאות דאיהו מצד הוד. ויקום עמיה ר’ אלעאי בגי’ יב”ק בקי בהלכתא. ויקום עמיה ר’ יודאי דחושבניה א”ל כגון מיכאל מלאכין רשימין באל כגון יש לאל ידי וכו’. ויקום ר’ אבא עמהון דאיהו חושבניה ד’ ד’ חיון וכו’.” ע”כ. וכהנה רבות עד למאוד, ואין צורך להרחיב.

^[2] הכוונה למאמר חז”ל בברכות דף ז’ ע”ב, דרות זכתה שיצא ממנה דוד מכח שמה, דשמא גרים, ודריש לה מ”אשר שם שַמות בארץ” כמובא בפנים. ובזוהר הקדוש כרך א’ דף ח”ן ע”ב ודף ס’ ע”א דריש מהאי קרא ד”שמא גרים לכלא“, עיי”ש.

[3] וסמך לזה בבראשית רבה פרשת נח פל”ז: “רבי יוסי אומר הראשונים ע”י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב”ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו.” ע”כ. והבט וראה באגודה בשבת פ”א (על דף יב’ ע”א), שכתב דגם מה שנוהגים לקרוא לתינוק על שם זקנו, הוא כדי שיהיה נקרא על שם צדיק, וז”ל: “לא יקרא בנו על שם רשע, כדכתיב ושם רשעים ירקב, ולהכי נהגו לקרות אדם על שם זקינו, כי [אצל] כל איש אביו [נחשב בעיניו] צדיק.” ע”כ.

^[4] וראה גם בשו”ת מעשה רב (תשובות הגר”ח קנייבסקי שליט”א) כרך ב’ ח”א פ”י אות ב’ שנשאל: “האם זו טובה לנפשו של הנפטר כשנותנים שמו לתינוק שנולד ובפרט אם הוא נכדו”, והשיב בזה”ל: “זה טובה לילד אם נקרא על שם צדיק”. עכ”ל. כלומר עדיף להקפיד לקרוא על שם צדיק (כדי שתהיה השפעה לילד) משאר לקרוא על שם הסבא (כדי שתהיה תועלת לנשמת הנפטר).

ויש עוד להרחיב בענין בחירת שם לתינוק, אך כעת נסתפק בנאמר כאן.