שלום וברכה. רציני לדעת מה המקור של מה שמפרסמים סגולת השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי (ט’ בכסלו), שהוא זמן מסוגל מאוד שהתפילות יתקבלו. ומה הם פרטי הסגולה הזו, ובאיזה שעה זה יוצא?
תשובה:
סגולת השעה התשיעית – בירור מהותה ומקורה
מה המקור לסגולת השעה התשיעית?
בספר הקדמון ברית מנוחה[1] המיוחס לרבינו אברהם ב”ר יצחק מרמון הספרדי ז”ל[2], כתב וז”ל: “ובתשיעית נענה ישראל על הים, ושעה תשיעית שעת ששון והברכה והשמחה היא שעת המנחה, בזו השעה נענה אליהו כדכתיב[3] בעלות המנחה ויגש אליהו וגו’. קבלה יהיה בידך, שהשנה התשיעית ליובל – שנה מובחרת. החדש התשיעי – חדש טוב מן הטובים וחדש רצון. ויום התשיעי לחדש – מן המובחר שבכל החדש. ושעה תשיעית של יום, שעה טובה ומובחרת משעות היום. וכסדר הזה למעלה בין העליונים, התשיעית היא המובחרת וכו'” עכ”ל (המשך הציטוט, אודות מי שנולד בזמן זה, יוזכר לקמן). והדברים הובאו גם בספר אור עינים[4] למוהר”א מקומרנא זלה”ה. וכמו כן דברים אלו הובאו בספר מפעלות אלקים (ערך “לידה”) בשם ספר “שושן סודות” המיוחס לבית מדרשו של הרמב”ן ועוד.
פירוש הדברים, שיש מעלה לכל זמן שהוא בחינת “תשיעי”, ולכן השנה התשיעית ליובל (שאין יודע בימינו איזה השנה היא, מפני שחשבון היובל התבטל מחמת הגלות, ויש כותבים שזו היתה שנת תשע”ד ואכמ”ל), היא שנה מובחרת יותר (כלומר כל השנה כולה היא מבוחרת, גם שלא בחודש התשיעי), וכן החודש התשיעי בכל שנה ושנה הוא מובחר (להלן יבואר מהו החודש התשיעי), וכן לענין היום התשיעי לחודש שהוא זמן מובחר בכל חודש וחודש, וכן השעה התשיעית בכל יום ויום. והנה אמנם כל זמן מהנ”ל (השנה, החודש, היום, והשעה) יש לו חשיבות בפני עצמן, מ”מ בהצטרף כולם ביחד (השעה התשיעית, ביום התשיעי, בחודש התשיעי) יש בזה חשיבות יתרה (וכפי שמוזכר גם בהמשך הדברים בברית מנוחה הנ”ל, וזכור אזכרנו עוד לקמן).
האם סגולת השעה התשיעית שייכת גם שלא שנה התשיעית ליובל?
אם כי כיום אין ידועה מה היא השנה התשיעית ליובל מפני שאין בידינו חשבון יובלות וכנ”ל, מ”מ לפי המבואר לעיל בלשונו הזהב של ספר ברית מנוחה שכל זמן של “תשיעי” הוא מובחר כשלעצמו, מסתברא דגם הצירוף של החודש התשיעי עם היום התשיעי והשעה התשיעית, יש בהם החשיבות רבה, וכמו שהבין בספר חסד לאברהם מסלונים[5], וז”ל: “השעה התשיעית, שביום התשיעי, בחדש התשיעי, מוכנת מאד להצלחה, שהוא נגד הגלגל התשיעי שהוא בחינת יסוד צנור כל השפע.” עכ”ל (בהמשך הציטוט יובא להלן).
ובכן כבר נשאל בענין זה הגר”ש ואזנר זצוק”ל[6], והשיב וז”ל: “אעפ”י שאין לנו עסק בנסתרות, אמנם לפי המבואר בפשטות לשון ספה”ק ברית מנוחה אין כאן ענין של זמן מסוים, אלא כל תשיעי מסוגל בפני עצמו, והשעה התשיעית מסוגלת בפ”ע, והחודש התשיעי מסוגל בפ”ע, וכן הלאה, ועל כן כל ריבוי תשיעיות שמזדמן יחדיו הוא עת רצון. ועל כן גם בשנה זו ודאי שהוא זמן מסוגל לשפע מן שמיא ועת רצון המסוגלת.” עכ”ל.
האם השעה התשיעית מסוגלת גם לענין קיבול תפילות?
בספר ברית מנוחה (שהוא למעשה מקור הסגולה) לא מוזכר להדיא שהשעה התשיעית שביום התשיעית וכו’ היא מסגולת לקיבול תפילות, אלא רק מזכיר שזהו זמן מובחר (וגם מזכיר, לגבי החודש התשיעי, שהוא “חדש רצון”), ובהמשך הדברים כתב בברית מנוחה: “על כן, כל שנולד בשנה הט’ ליובל, בחדש הט’ ביום הט’ בשעה הט’, ושיתחיל לצמוח, הוא כמו צומח של כל אלו, הרי זה עולה למלוכה בלי ספק”. עכ”ל. ובספר חסד לאברהם מסלונים הנ”ל הוסיף שהשעה הזו היא “מוכנה מאוד להצלחה”, אך לא הזכיר ענין קיבול תפילות [ובהמשך הזכיר גם ענין הלידה: “והנולד בשעה זו עולה למלוכה” עכ”ל].
ומטעם זה, יש שנטו ללגלג על סגולת השעה התשיעית, שלכאו’ כלל איננה ענין לעת רצון לתפילות. אך לפקצ”ד, אין ללגלג חלילה, שהרי דברי הברית מנוחה הנ”ל נאמרו כהמשך ישיר למה שכתב שם, שהשעה התשיעית (שבכל יום) היא שעה של ששון וברכה ושמחה, ושבשעה זו נענו ישראל על היום ונענה אליהו בהר הכרמל, ומשמע שמעלת כח של התשיעי נוגע גם לענין קיבול תפילות, ולכן בוודאי שצירוף כל הזמנים התשיעיים (החדש והיום והשעה) יש בו כדי להוסיף על הנאמר לענין קבלת התפילות בים סוף ובהר הכרמל. ועוד, דכיון שסוף סוף מוזכר בספר ברית מנוחה, שחודש זה ויום זה ושעה זו הם “מובחרים”, ולגבי החודש גם הזכיר שהוא “חודש רצון”, הדעת נוטה בוודאי שגם לענין קיבול תפילות יש בשעה זו מעלה מיוחדת. ובפרט דבספר חסד לאברהם הנ”ל הטעים את הדברים, שהזמן הנ”ל יש בו את הכח של הספירה התשיעית שהיא ספירת היסוד, שהוא “צנור כל השפע” כלשונו, ומסתברא שהשעה שיש בה שייכות אדוקה לצינור השפע, היא גם עת רצון לבקש על השפע, בכל תחום שהוא.
מהו “החודש התשיעי”?
ה”חודש התשיעי” הוא בפשטות חודש כסלו, לפי ספירת התורה שמכנה לחודש ניסן ראשון לחודשי השנה[7], ועל פי רוב כשמכנים חודשים לפי מספר (החודש השני, החודש השלישי) הכוונה היא לאחר ניסן. וכ”כ הגר”ש ואזנר זלה”ה בעל שו”ת שבט הלוי בתשובה שהובאה בשו”ת בירורי חיים[8]. ואולם לולי נועם אמריו, היה ניתן לומר דיש צד לא מובטל לומר שהחודש הראשון לענין סגולה זו, הוא חודש תשרי, מפני שהסגולה שהוזכרה בספר ברית מנוחה הנ”ל נאמרה כהמשך לשנת היובל, והיובל מתחיל בתשרי. ואם סופרים מתשרי, נמצא שהחודש התשיעי הוא חודש סיון. ורגלים לדבר יש גם בהמשך דברי הברית מנוחה, שכתב שמי שנולד בחודש התשיעי ביום בתשיעי וכו’ יעלה מלוכה, וזה מתאים לחודש סיון שבו נולד דוד המלך ע”ה. ובכן הג”ר מרדכי גנוט שליט”א בלוח שלו[9], נקט שהעיקר הוא דווקא בחודש סיון, ולא בכסלו.
וענין זה נעשה כעין “מחלוקת” נסתרת בין קופות הצדקה, ש”קופת העיר” הצביעו בוודאות על חודש חודש כסלו כהיותו זמן הראוי לסגולה, ואילו “ועד הרבנים לענייני צדקה” בשנים הראשונות הציעו “להחמיר” כשני האפשרויות, אך למעשה התקבל בציבור להקפיד רק על חודש כסלו (וגם ועד הרבנים ראו שאין הענות מצד הציבור לחודש סיון, ובשנים האחרונות חדלו מלפרסם ענין על היום התשיעי בחודש סיון). ויתכן שעל כגון דא נאמר “עם ישראל אם אינם נביאים, בני נביאים הם”, ופוק חזי מאי עמא דבר.
באיזה שעה חלה השעה התשיעית?
חישוב השעה התשיעית, וענין ה-9 דקות
כמובן שישנם דרכים שונים לחשב מה היא השעה התשיעית ביום, בהתאם לשיטות הרבות בפוסקים. ומטעם “קופת העיר” מפרסמים מידי שנה, שישנם 9 דקות (בתוך השעה) שהם כמעט “לכולי עלמא” בתוך פרק הזמן של השעה התשיעית (כלומר סגולת השעה התשיעית היא אמנם שעה שלמה ולא כמה דקות, אבל כיון שיש מחלוקת בפסוקים כיצד לחשב את השעה, נמצא שישנם 9 דקות שהם לכו”ע שייכים לשעה התשיעית, וממילא תשע דקות אלו הם הזמן שכדאי להתאמץ ביותר להתפלל בהם.
ואולם אנו בעניינו לא זכינו להבין כיצד הגיעו למסקנה זו שאותם 9 דקות הם כמעט לכו”ע בתוך השעה השביעית. כי אם נחשבן את השיטות העיקריות, שהם שיטת המג”א והג”א, לכאו’ נמצא שהשעה התשיעית היא דוקא אחרי אותם 9 דקות (או לקראת סיום ה-9 דקות). ונפרט את הדברים:
והנה כידוע ישנם שני שיטות מרכזיות בחישוב שעות היום. מג”א: מעלות השחר עד צאת הכוכבים. והגר”א: מהנץ עד השקיעה (וזו השיטה העיקרית לפי מרן הגרע”י זלה”ה). ועתה באו חשבון:
לפי לוח “אור החיים” (המוסמך עפ”י מרן רבינו עובדיה יוסף זלה”ה), בשנה זו תשפ”ה:
- עלות השחר: 05:21
- הנץ: 6:28
- שקיעה: 16:36
- צאת הכוכבים: 16:52
לפי המג”א במצב הנ”ל, היום הוא 11 שעות ו-31 דקות. דהיינו 691 דקות. וממילא שעה זמנית ביום (לחלק ל12) היא: 57.58 דקות. אז 8 שעות כאלו הם 460.66 דקות אחרי עלות (לדעת המג”א שהולכים לפי עלות), דהיינו 13:02. וסיום השעה התשיעית היינו להוסיף שעה זמנית אחת והיינו 14:00.
לפי הגר”א, במצב הנ”ל, היום הוא 10 שעות ו-8 דקות, דהיינו 608 דקות. וממילא שעה זמנית ביום היא: 50.67 דקות. אז 8 שעות כאלו הם 405.33 אחרי הנץ החמה (לדעת הגר”א שהולכים לפי הנץ), דהיינו 13:41. וסיום השעה היינו 14:32.
השעה התשיעית, אם היא גם בלילה, או רק ביום?
הגר”מ גנוט שליט”א כתב[10] שעת הרצון היא גם בלילה וגם ביום. אך מטעם “קופת העיר” פירסמו ש”השעה התשיעית” היא רק ביום, מפני שהלילה אינה מחולקת ל”שעות” אלא ל”משמרות”[11].
מקורות:
[1] דף י”ט ע”א.
[2] ומרן החיד”א בשם הגדולים ספרים אות ק’ ערך קבלה בקו”א כתב וז”ל: “כתב מוהרח”ו זצ”ל בהקמת עץ החיים הארוכה וכו’, וספר ברית מנוחה עמוק עמוק מי ימצאנו וכו’. ובספר לחם מן המשים למהר”י צמח זצ”ל כת”י ראיתי שספר ברית מנוחה הוא קדמון מרשב”י וספר הקנה וכו’. עכ”ל. וע”ע שם בערך “ברית מנוחה”, ושם מביא גם מספר הדורות שכתב לייחס את הספר לרב חמאי גאון.
[3] מ”א י”ח ל”ו.
[4] ח”ב אות ח”ש דף ע’ ע”ב.
[5] דף ט”ו ע”א.
[6] לשון תשובתו הובאה בשו”ת בירורי חיים ח”ה עמ’ תפ”ב.
[7] שמות י”ב ב’.
[8] ח”ה סי’ צ”ו עמ’ תפ”ב בהערה.
[9] לוח דבר בעתו, ט’ כסלו, וט’ סיון.
[10] בלוח הנ”ל ט’ כסלו
[11] ברכות דף ג’ ע”א.
