סגולות למציאת זיווג

שלום וברכה, קודם כל, אנוכי הקטן מאחל לכם שבטרם אגמור לענות על שאלה זו, שכבר לא יהיה צורך כי תמצאו את הבןבת הזוג משורש נשמתכם בשעה טובה ובמזל טוב.
מעלת כיבוד אב ואם כסגולה למציאת שידוך
אשריכם שאתם משתדלים בכיבוד הורים, זו אכן סגולה נפלאה למציאת שידוך מפי רבינו בעל ה”חפץ חיים” זלה”ה, כי המלאך שנברא ממצות כיבוד הורים, יודע להמליץ יושר על נושא הזיווגים יותר ממלאכים שנבראים ממצוות אחרות. (ולענ”ד יש להוסיף שזו מידה כנגד מידה כדי שגם המעוכב שידוך יזכה להיות אבא או אמא שיכבדו אותו). ואולם יש מסורת במשפחתו של הצדיק הנסתר רבי משה מנדל זצוק”ל, שצריכים לזה כיבודים הורים “במסירות נפש”, כלומר גם באופנים שקשה מאוד, לכבד באופן חריג, ועי”ז נברא המלאך הנז’, וא”כ בתחום זה צריכים להשקיע עם כל הכח. ובספר אחריך בנימין (עמ’ רע”ח) מובא בשם הג”ר בנימין בצרי זצ”ל, שגם ללמוד הלכות כיבוד אב ואם היא סגולה למציאת זיווג.
העיקר להתפלל
וכמובן ישנם סגולות נוספות, אבל בטרם כל, צריכים לדעת שלפני החיפוש אחר סגולות ועצות לשידוכים או לכל נושא אחר, העיקר הוא תמיד תפילה, ואמרו רבותינו ז”ל בברכות דף ל”ב ע”ב: “אמר רבי חמא ברבי חנינא, אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה’.” ע”כ. תפילה מעומק הלב, עם דמעות, כי שערי דמעה לא ננעלו (ברכות דף ל”ב ע”ב). הסגולות הם רק בבחינת “דחיפה” נוספת, אבל לא העיקר, העיקר הוא לפשפש במעשים ולהתפלל מעומק הלב. (ולא לסמוך רק על קופות הצדקה שיתפללו עבורכם, אתם צריכים להתפלל בעצמכם ג”כ). ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה.
מידת הענווה: לא להיות בררן יותר מדאי
ומאוד חשוב לא לחפש בשידוך דברים שאינם הכרחיים ובפרט בתחום הגשמיות, העיקר שיהיה במדוברת את המעלות הרוחניות הנצרכות, ושלא “ידחה” חיצונית, ומעבר לזה אין לחפש מעלות אחרות ויש להתפשר ולנהוג בענווה ועיין ספר קריינא דאגרתא (לבעל הקהילת יעקב קניבסקי זצ”ל) ח”ב סי י”ז (ובנדמ”ח הוא בח”א סי’ ר”צ).

וכבר רמזו חז”ל באמרם “נחית דרגא נסיב איתתא” (“תרד דרגה ואז תישא אשה” – יבמות דף ס”ג ע”א) שדווקא על ידי הענווה, האדם יכול להשיג את זיווגו המתאים [וזאת מלבד שמידת הענווה יש בה כח “סגולי” לזיווג הגון (כמו שמובא בשם הרה”ק ר’ מאיר שלום מקאלישין זצוק”ל בספר נהר שלום – עיין ספר דרושי שמחה עמ’ קפ”א].

ועכשיו, נפנה לנדרש מאתנו, ללקט באומרי”ם את הסגולות השונות שיש בזה בעזר ממרום.
ולהלן רשימת סגולות לזיווג הגון, מעט מזעיר ממה שיש בספרים:

כתב הרמ”ע מפאנו במאמר חיקור דין ח”ד פי”ז, כשכתב בענין מעלת מזמור קכ”א (“אשא עיני”), כתב וז”ל: “והאומר המזמור הזה בכוונה בסוף כל תפלותיו, קודם עקירת רגליו, מזמנים לו בת זוגו הוגנת לו.”. עכ”ל. ויש לשים לב שיש כמה תנאים לסגולה זו: א. צריכים לומר את המזמור בסוף תפילת העמידה לפני שעוקר רגליו. ב. צריכים לומר בכל עמידה, שחרית מנחה וערבית, בקביעות, עד מציאת הזיווג. ג. צריכים לומר “בכוונה”, שזה אומר לפחות להבין כל מילה שאומרים. ד. מן השמים “יזמינו” לו את בת זוגו ההוגנת לו, כלומר יציעו לו שידוך ההגון לו, אבל אם הוא יחליט לא לקחת את השידוך מסיבות שאינם נכונות, כבר אין אחראיות… ובספר “הליכות והנהגות אמרי סופר” שער ד’ הערה ע”ד מובא בשם האדמו”ר מערלוי זצ”ל שהיה מוסיף על סגולה זו תנאי נוסף, והוא שאחרי אמירת המזמור “אשא עיני”, שיבקש (במילים שלו) על הזיווג. ועוד פרט בזה: הג”ר יצחק זילרבשטיין שליט”א בחוברת ווי העמודים וחשוקיהם (חלק ל”ח עמ’ כ”ט) כתב שהרבנית בת שבע קנייבסקי ע”ה העידה שכאשר היתה עדיין רווקה, אביה הגרי”ש אלישיב זצ”ל היה עושה את הסגולה הזו בשביל השידוך שלה (עפ”י מה שקיבל מהמקובל בעל “לשם שבו ואחלמה” זצוק”ל), והיינו שלאו דוקא הזקוק לזיווג צריך לעשות כן בעצמו, אלא גם אחרים יכולים לעשות כן בשבילו (וברוך ה’ היא זכתה בזיווג הגון מאוד כידוע).
החבי”ף (רבינו חיים פלאג’י) זלה”ה ברוח חיים סי’ תכ”ו ס”ק ד’ כתב כסגולה לזיווג, לומר ברכת הלבנה בציבור ובכוונה גדולה. ויש מוסיפים (הצדיק הנסתר רבי שלום רחמים זצוק”ל) לכוין בברכת הלבנה בשעה שאומר “מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה’ עושה שמים וארץ”, שיזכה לעזר כנגדו, או שיאמר את שמו של הנצרך לזיווג, ויועיל לו בעזרת ה’.
ובספרו רפואה וחיים כתב לקרוא כל יום קרבנות הנשיאים בחומש במדבר מתחילת פרק ז’ (פסוקים א’ – פ”ו).
הגאון בעל גזע ישי בסידורו בית עובד בהל’ ערב שבת כתב, שכל דבר שהוא בבחינת “תקוע” (כדאמרי אינשי), שיר השירים בכחו “לפתוח”, ובכן יקרא את שיר השירים במשך ארבעים יום ברציפות בקול ובהטעמה.
בספר ליקוטים מפרדס, נישואין כ”ג, מביא בזה סגולה לקרוא בכוונה ובשמחה את שירת הים, שהרי אמרו בסוטה דף ב’ ע”א שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וכיון שמודה מכל הלב על הנס של קריאת ים סוף, הקב”ה עושה לו נס אחר באותו סגנון.
להקפיד על גדרי הצניעות, היא סגולה לזיווג הגון (ספר ושמרו לעשות עמ’ ר”ד)
עניית “אמן” בכוונה היא סגולה לזיווג הגון (ספר ילקוט אברהם וינר מועדים ח”ב עמ’ ר”ב).
יש נוהגים שהכלה, אחרי החתונה, חותכת בד מההינומא שלה, ומחלקת לבחורות שרוצות זיווג, והן כורכות את הבד הזה בבהונות ידיהן, כסגולה לזיווג (ספר נוהג בחכמה עמ’ ס”ט).
סגולה לזיווג מפי המקובל רבי חיים הכהן “החלבן” זצוק”ל: להדליק נר 40 יום ו40 לילה ברציפות (לא בשבת) לעילוי נשמת התנא הקדוש רבי מתיא בן חרש (ספר אור פני חיים פרשת בא עמ’ ל”ז). וכמובן יודעה גם הסגולה של ח”י נרות לעילוי נשמת רבי מתיה בן חרש, אלא שהסגולת הח”י נרות מועילה לכל דבר (וגם לזיווגים) ואילו הסגולה הזו של 40 יום היא מיוחדת לזיווגים.
מצות שילוח הקן היא סגולה לזיווג (עפ”י תנחומא כי תצא א’ שע”י שילוח הקן זוכים לשרשת דברים אשר בסופם אשה ובנים. ועיין להג”ר ברוך שרגא שליט”א בספרו ברוך שאמר חיו”ד סי’ קפ”ח עיי”ש
הגאון בעל ה”בן איש חי” בספרו “נפלאים מעשיך” כתב כסגולה לזיווג הגון לומר כל יום מזמורי התהילים אלו: ל”ב , ל”ח , ע’ , ע”א , קכ”ד. וכ”כ בספר רפאל המלאך. ואולם יש מביאים בשם המקובל רבי יצחק כדורי זצוק”ל בשינוי קצת: ל”א, ל”ב, ע’, ע”ב, קכ”ד (במשך 40 יום, ובכל פעם אחרי קריאת התהילים להתפלל על השידוך). והאדמו”ר מסדיגורה (בעל “כנסת מרדכי) זצ”ל היה ממליץ על פרק ס”ח. ואם נרצה לחבר את כל השיטות אז יש לקרוא כל יום: ל”א, ל”ב, ל”ח, ס”ח, ע’, ע”א, ע”ב, קכ”ד. ואחרי קריאת התהלים להתפלל על הזיווג בזכות קריאת הפסוקים עם כל שמות הקודש הרמוזים בהם.
ומרן הראש”ל שליט”א בספר ילקוט יוסף או”ח ח”ה (מהדורת תשס”ד) עמ’ ע”ה המליץ על אמירת תהלים פרקים ח’ וט”ו.
בספר דברי יעקב עדס (כעת לא חיפשתי שוב את המקור, ועוד חזון למועד בעהי”ת) כתב לומר כל יום פרק כ”ה מספר מסילת ישרים (ומועיל גם לשלום בית ולכל דבר שהוא בבחינת צער משפחתי).ובמקורות שונות הובאו סגולות לזיווג מהג”ר חיים קנייבסקי זצק”ל, ואלו הן: א. זהירות מלשון הרע. ב. לא לדבר ביקורת ולא להקפיד. ג. ללמוד מסכת קידושין (כמובן אם המעוכב הוא בן, ואם כבר סיים מסכת קידושין ולא נושע, אמר הגרח”ק זצ”ל ללמוד גם מסכמת כתובות). ד. כעושים סעודה עם לחם ועושים “זימון”, להיות “המזמן” היא סגולה לזיווג. והרבנית בת שבע קנייבסקי ע”ה היתה ממליצה על לימוד ב’ הלכות לשון הרע בכל יום.אם את בת, לקנות טלית לחתן המיועד, ולשמור את הטלית בארוך הפרטי שלך, ובמקום אחר הבאנו המקורות לסגולה זו.
להתפלל על קברו של רבי יונתן בן עוזיאל, ומרן עט”ר רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל היה מעודד על ענין זה, אלא שהיה אומר שלא מספיק להתפלל שם פעם אחת, צריכים להתפלל פעמיים או שלוש, ובמקום אחר הבאנו המקורות.
סגולה מפי הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ”ל, לבת שהיא מעוכבת שידוך, שתקבל על עצמה שאחרי החתונה תייחד מיטה בביתה מיוחדת עבור אורחים (כך שמע ממנו הרב ישי מזלומיאן נר”ו).
לומר כל ספר התהלים ברצף בלי להפסיק, היא סגולה לזיווג, לבנים ולפרנסה (חזון יאשיהו אמרות טהורות להגר”י פינטו שליט”א עמ’ צ’).
סגולה לזיווג, לתמוך בממונו בחזקת תלמידי חכמים (עפ”י מדרש ויקרא רבא פרשה כ”ז פסקא ב’, וכ”כ במשפטי הלוי עמ’ שס”ו).
סגולה לזיווג הגון, להדליק את הנר להבדלה (ספר ויא”ר לנו – הנהגות הרה”ק ר’ יצחק אייזק וידר זצ”ל).
סגולה לעשות לפני חג הסוכות: לטרוח בבניית סוכה, היא סגולה לזיווג. ובפרט לבנות סוכה עבור תלמיד חכם צדיק. (מרן הראש”ל שליט”א בילקוט יוסף סוכה מהדורת תשע”ו עמ’ קי”ז).
סגולה לעשות בליל הסדר: מי שצריך זיווג, הוא ישפוך לכיור את היין שבקעה אשר לתוכה שפכו את היין ב”דם צפרדע כינים וכו’” (כך מוסרים בשם הרבנית מרגלית יוסף ע”ה אשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, ומובא בהגדה של פסח של הרב אוזן נר”ו).
ועוד סגולה שאפשר לעשות בחג הפסח: בספר “החודש אשר בו ישועות מקיפות” לאחד מבחירי בית מדרשנו הרה”ג ר’ יוסף חיים אוהב ציון נר”ו, בחלק הסגולות פרק כ”ג כתב בשם ספר עצה ותושיה עמ’ רכ”ג וז”ל: קבלה מפי רבי אליהו לופייאן כי משפחה המעוניינת שאחד מבניה יתארס במהרה, אחד מבני הבית יניח בחול המועד פסח את הזרוע שהיה מונח על השלחן לליל הסדר בתוך הכיס הימני של החליפה של הבחור הרווק ללא ידיעתו, וכאשר הרווק ילבש את חליפתו יגלה את הזרוע בכיסו, מובטח לו שעד חג הפסח הבא הוא יהיה מאורס עכ”ל. [ויש לשים לב שיש בסגולה זו ג’ תאנים: א) שיש לעשות כן בחוה”מ פסח. ב) שיניח בכיס הימין דוקא. ג) שיהיה ללא ידעת הרווק]. ויש אומרים (ספר אוסרי לגפן ח”ח עמ’ שנ”א) שהסגולה לזיווג היא שלמחרת הסדר, מי שצריך לשידוך יאכל את הזרוע.
סגולה לעשות בחג השבועות: לקורא שיר השירים מתוך קלף בחג השבועות, וכן לקרוא את “שטר התנאים” בין הקב”ה לעם ישראל שחיבר רבי ישראל נג’ארה זלה”ה (ספר ליקוטי ים החכמה נשמתין חדתין על נישואין עמ’ ע”ג).
ימים גשומים, מסוגלים יותר לתפילה על זיווגים (רבינו בעל הבן איש חי זצ”ל בספרו בניהו על תענית דף ז’ ע”א).

ואחד מהרבנים המשיבים דנן, הג”ר מאיר פנחסי שליט”א, גם כן כתב בענין זה של חיפש זיווגים, קחנו משם.
מעשה המסוגל לזיווג הגון, ולסגולה להורים לענין הוצאות החתונה
ולסיומא דמילתא ראיתי לנכון להביא בזה סגולה מעניינת, והוא “סיפור” שכתבו עליו גדולי החסידות זצ”ל שלספר סיפור זה הרי זו סגולה לזיווג הגון (וגם סגולה להורים שרוצים לחתן את הילדים בקלות כלומר שיוכלו להסתדר יותר בקלות בנושא הכלכלי הדרוש לנישואי בניהם ובנותיהם). להלן הסיפור מילה במילה ממה שמופיע בספר “שיח צדיקים” נישואין עמ’ מ”ו, וזה לשונו:

סיפק כ״ק אדמו״ר ר׳ שלמה מבאבוב זצ״ל: שמעתי מפי אאמו״ר בעל קדושת ציון זצ״ל ששמע מפי הרה״ק מהר״ש מבאבוב זצ׳׳ל ששמע מפי הרה״ק רבי אליעזר מדזיקוב זי״ע שהיה רגיל לספר ששמע בעצמו מפי הרה״ק בעל אוהב ישראל מאפטא זי״ע בעת שביקר בהיכלו.
בימיו של הרה״ק בעל אוהב ישראל זצ״ל הי׳ בעיר אפטא איש אחד מיושבי בית מדרשו של הרה״ק מאפטא, ושמו ר׳ הערשעלע מריבאשויב על שם עיר מולדתו, הוא שם לילות כימים בתורה ועבודה, ולרש אין כל, כי אם בת שהגיעה לפירקה פרק בתולה נשאת.

הדאגה גדלה מיום ליום, מאין יבוא עזרו להשיא את בתו, ויתייעץ עם ידידיו הנגידים חסידי הרה״ק מאפטא, ויאמרו לו: היות שאנו מתכוננים ליסע בקרוב אל היריד הגדול שיתקיים בבראד, ושם מתאספים הרבה נגידים חשובים, לזאת עצתנו אמונה שתיסע יחד אתנו, אנחנו נלביש אותך מלבושי פאר וכבוד כאחד הגבירים ותתאכסן יחד אתנו באכסניא כבודה, אתה תמעט בדיבור כדרכך ואנחנו נשתדל למצוא זיווג הגון בעבור בתך.

ר׳ הערשעלע הסכים לעצתם באין ברירה, ונסע עמהם. ויהי בבואם לבראד אמרו הסוחרים הנ״ל לבעל המלון שיכין חדר נכבד ומרווח בעד הגביר המפורסם ר׳ הערשלי מריבאשויב שזה עתה הגיע לכאן אתנו. הם פרסמו את בואו של הגביר מריבאשויב בכל פינות העיר בראד, שבא למצוא זיווג הגון בעד בתו היחידה, והנהו מוכן לתת נדוניא הגונה כיאות לעשיר כמוהו!

השדכנים הציעו לפניו שידוך הגון עם בחור עילוי מצוין מגזע היחס בן עתיר נכסין מבראד, הוא בחן את הבחור בלימודו ומצאו מלא וגדוש בש״ס ופוסקים וישא חן בעיניו והסכים להשידוך. וישאלהו אבי הבחור: האם כבודו מוכן לתת סך כך וכך לנדוניא? ענה ר׳ הערשלי: מהיכא תיתי, וכוון לעצמו הפי’ כפשוטו מאיפה אוכל לתת? וכן על שאלותיו ענה במלים ספורות מהיכא תיתי או בלי נדר, ויגמר השידוך למזל טוב, ואמרו הסוחרים שיכין סעודת תנאים בהידור רב, ויעלה אותם על חשבון ר׳ הערשלי, ובבואו לביתו ישלח הכל עם המתנות לפי כבודו של החתן, וכן עשה אבי החתן ושלח מתנות להכלה, בחשבו שמחותנו הגביר מריבאשויב ישלח מתנות כנגדן להחתן תיכף בשובו לביתו כפי המדובר, ויפרדו איש מעל אחיו מתוך קרבת חיתון, ויסע ר׳ הערשלי חזרה לאפטא.

בבוא ר’ הערשלי לביתו ויספר לאשתו ולבתו שבא בקשר החיתון עם בחור תלמיד חכם מופלג ובעל מעלות, ויהי כמצחק בעיניהם, ולרוב תמהונם לא האמינו לדבריו, עד שהראה להם שטר אירוסין.

ר׳ הערשלי פשט את בגדי הפאר מעליו ולבש בגדיו המטולאים, וחזר אל לימודו בבית המדרש.

המחותן בבראד חיכה על מתנות עבור החתן ועל מכתב אודות הגבלת זמן החתונה, והנה אין קול ואין עונה, וחשב כי בטח מחותנו הגביר הוא טרוד בעסקיו הגדולים והמסונפים, וזהו סיבת איחורו.

ויכתוב לו: היות שזה זמן רב מעת שהתקשרנו בקשר החיתון,

ובני החתן מחכה לקראת המתנות וכו’, ולכן נבקש להחיות נפשנו בתשובה המהירה. בידעו שהוא השתדך עם הגביר מריבאשוב הריץ מכתבו לריבאשויב להגביר ר׳ הערשלי, והוא הי׳ חשוך בנים ל״ע, ובעת שקיבל המכתב חשב בנפשו שבודאי לץ אחד שרצה להתלוצץ שלח לו המכתב, ולא שת לבו ולא השיב כלום. ויהי כי עברו עוד כמה שבועות והמחותן לא קיבל מענה על מכתבו ויתעצב על לבו ויכתוב עוד דברים חריפים מהראשונים, וכמובן הריץ גם את מכתבו זה לריבאשויב אל הגביר ר׳ הערשלי, בקבלו את המכתב לא שם ר׳ הערשלי הגביר את לבו גם לדברות האחרונות, באמרו שאיזה שונא רוצה לצערו.

ויהי כי ארכו הימים והמחותן מבראד לא קיבל תשובה גם על האגרת הזאת השנית, ויפול לבו בקרבו על גודל צרתו, ויתייעץ עם בני ביתו, והחליטו בדעתם שיסעו בעצמם לריבאשוב ושם יעמדו על שורש הדברים מה זה ועל מה זה, וכן עשו. בבואם העירה לריבאשויב אל הגביר, ויתבהלו מאד בראותם כי אין זה הר׳ הערשלי שהשתדכו אתו, ויספרו לפניו את עגמת נפשם שהם השתדכו עם מישהו שאמר שהנהו הגביר ר׳ הערשלי מריבאשויב, ואינם יודעים איפה למצוא את המחותן, וממנו אין קול ואין קשב.

ויען הגביר בהתנצלות ויאמר: הן אמת שקבלתי ממעלתכם שני מכתבים בענין זה, אבל היות שהנני חשוך בנים ל״ע חשבתי בטח איזה איש רוצה לצער אותי ולכן לא שמתי אל לבי להשיב לכם.

יצאו האנשים מביתו של ר׳ הערשלי בפחי נפש, ותאמר לו זוגתו: הנה העיר אפטא אשר שם קברות אבותי סמוכה לכאן, על כן נסור להבית עלמין ונשטח על קבריהם, להפיג צערינו. נענה המחותן למבוקשה, ויבואו לעיר אפטא וילכו ישר להבית החיים, ובפתח הבית עלמין עמדה איזה אשה לקבץ נדבות מהעוברים ושבים, ופנתה אשה ההיא ואמרה: אבקשכם לתת לי נדבה הגונה בעד ר’ הערשלי ריבישויבער שהינו איש קדוש, עובד ה׳ תלמיד חכם מופלג. ויהי בהזכירה את שם ר’ הערשלי ריבישויבער וימס לבם בקרבם, ויאמר הגביר מבראד: אני אתן לך נדבה הגונה, אבל אחת שאלתי, שתואילו להראות לי איפה מקום מגוריו של ר’ הערשלי מריבאשויב?

ותאמר לו: הנה הוא מיושבי בית מדרשו של רבינו הרב מאפטא, ושם תוכל לפגוש אותו. הוא לא שהה כלל, וילך תיכף לבית מדרשו הכיר תיכף את מחותנו ר’ הערשלי, וראה אותו עני גדול ובגדיו קרועים ופרנסתו הוא ממה שמקבצים בעבורו, והבין שהיה כאן איזו רמי׳ באשר הר׳ הערשלי לא יוכל לתת נדוניא בכלל, והלך תיכף לבית הרב אב״ד דאפטא להזמין את ר׳ הערשלי לדין.

ר׳ הערשלי גם הוא הכיר את מחותנו וירץ הביתה ויגד לבני ביתו: הנה הגיע מחותנינו מבראד ומהנכון להכין צרכי סעודת צהרים עבורו, אולם בביתו לא נמצא מאומה כי,אם תרנגול אחד, ושלחו במהירות את הנערה לבית השוחט עם התרנגול, ובדרכה נשמט התרנגול מידה וברח, ותרץ הנערה אחריו עד מחוץ לעיר.

התרנגול נכנס לחורבה אחת, אשר בני אדם נזהרים מליכנס שמה, והנערה מרוב פחזותה להשיג את התרנגול, ביודעה שזהו המאכל היחידי שאפשר להכין לסעודת הצהרים עבור המחותנים, לא שמה אל לבה להסכנה ותרץ לתוך החורבה. כשנכנסה מצאה לפניה אוצר גדול מדינרי זהב שעלה להון רב ועצום, היא הסיחה דעתה מן התרנגול, ומלאה את סינורה בדינרי זהב ותביאם הביתה, ונתמלא הבית שמחה.

בתוך כך נכנס שליח בית דין לקרוא את ר׳ הערשלי לדין, ר’ הערשלי לבש את בגדיו הנכבדים, והלך תיכף לבית הרב, המחותן מבראד סידר טענותיו לפני הרב, שזה האיש ר׳ הערשלי התחפש בבגדי עשירים ובא לבראד בתור גביר עצום והתאכסן באכסניא נהדרה, והשתדך עמו והבטיח נדוניא גדולה, ועתה בהתוודע לו שהוא עני ואינו יכול למלא הבטחתו הוא רוצה לנתק קשר השידוכים, ושיחזיר המתנות, וגם לקנוס אותו עבור הבושה שגרם לבנו העילוי.

השיב ר’ הערשלי בטענתו: האם מצא בי מחותני ח״ו פסול או פגם, בי או בבתי? הלא כל טענתו הוא על אודות הנדוניא, ואת זה אמלא בלי נדר עד פרוטה אחרונה!

הרב מאפטא התפלא מאד על דברת ר׳ הערשלי, כי ידע אותו לאיש עני ואביון, אבל ביודעו שהוא איש אמת הבין שמסתמא יש דברים בגו, והוציא את פסק דינו שר׳ הערשלי מחויב לסלק הנדוניא ולהגביל זמן החתונה תוך כדי ג׳ חדשים. והמחותן טען שחייב לו עדיין עבור הוצאות והסעודת תנאים, ולכן יואיל נא לשלם פסק געלט גם עבור חלקו. וכן עשה ר׳ הערשלי ששילם פסק געלט סך עשרה זהובים ונתנו להרה״ק מאפטא.
כשסיפר הרה״ק מאפטא סיפור זה, פתח את מגירת שלחנו והוציא שני מטבעות של זהב, ואמר זה נשאר אצלי לזכרון ולאות על מעשה הנ”ל.

וכשסיפר הרה״ק רבי אליעזר מדזיקוב זי״ע אמר: לספר מעשה זו הוא סגולה למציאת זיווג הגון, וגם להשיא את בניו בניקל.
עד כאן המעשה.
ויהי רצון שהקב”ה יסיר ממכם כל הדינים והמקטרגים, ותזכו למצוא בקרוב זיווג הגון משורש נשמתכם, אמן סלה.