מקורות ונימוקים:
בליעת גלולות תרופה מותר אף ביום כיפור
הנה לבלוע גלולות תרופה מותר בצום, הואיל ואין להם טעם ואינם ראויים לאכילה כלל, לכן אפילו ביום כיפורים מותר לבלוע אותם וכ”ש בשאר הצומות.
כפי שכתב בשו”ת כתונת יוסף או”ח סימן ד’, וכפי שכתב בשו”ת חזון עובדיה דיני ארבע תעניות עמוד ל’. וכ”כ בשו”ת אגרות משה או”ח סימן ד’ סוף תשובה צ”א. וכ”כ בשו”ת שבט לוי חלק י’ סימן פ”א, וכ”כ בשו”ת תשובות והנהגות חלק ג’ סימן קנ”ו.
בליעת גלולות עם מים בשאר צומות
אדם שאיננו יכול לבלוע את הכדורים בלא מים, וזקוק למים כדי לבלוע אותם, כתב בספר חזון עובדיה דיני ארבע תעניות עמוד ל’ שאדם החש בראשו בתענית יכול לבלוע גלולות עם מעט מים, אם איננו יכול לבלוע ללא מים. כן כתב בספר ילקוט יוסף סימן תק”נ.
אולם במקורות לא ציין מרן הרב עובדיה זצ”ל היתר לקחת גלולות עם מים אלא לחולה שאין בו סכנה שאיננו צריך לצום כלל מעיקר הדין בד’ צומות. כפי שכתב בשו”ת אגרות משה חלק ג’ סימן צ”א. ולא מצאתי שמרן זצ”ל ביאר בהערות למטרה מקור לדבריו שגם חולה שאין בו סכנה יכול לבלוע גלולות עם מים בצום.
אכן מסתבר שסברתו היא שכיון שד’ צומות הינם קלים ורבנן תקנו אותם רק על מי שאיננו חולה, לפיכך במקום שיש לאדם צורך בלקיחת תרופה ואיננו יכול לקחתה ללא מים, על כגון זה לא גזרו חכמים לאסור.
כך מצאתי גם בשו”ת תשובות והנהגות כרך ג’ סימן קנ”ו שכתב בזה”ל:
הנה עצם בליעת התרופות בתענית פשוט דשרי שאין אוכלין אותן אלא לרפואה, אכן כשבולע אותם רק ע”י שתיית מים ראוי לאסור, ואף שאין מברכין על מים אלא כששותה להנאתו כמבואר בספ”ו דברכות, היינו לענין ברכה דוקא שלא תיקנו ברכה אלא כשנהנה, אבל לגבי איסור תענית, נראה דאסור בשתיית מים אף שלא נהנה דמ”מ מבטל בכך את העינוי וזהו יסוד מצות צום.
מיהו כשמצטער הרבה, ואינו יכול לבלוע הכדור בלי מעט מים, אזי בשאר צומות שהאיסור קיל ויסודו מנהג בעלמא, שברצו תליא מלתא, וישתה פחות ממלוא לוגמיו דהיינו חצי שיעור עינוי, כיון דאינו מתכוין כלל למים, ולא שייך שכן נהנה שהרי לא נהנה, נראה להתיר כשכואב לו ומצטער כה”ג שאינו מתבטל מהצום בכך, ומקיים מצוותו.
לפיכך למעשה מותר לקחת גלולות תרופה בצום, ומי שאינו יכול לבלוע הגלולות ללא מים, יוכל גם לבלוע מים מעט בשביל להעביר את הגלולות, ככל שנדרש בשביל כך ולא יותר, ועדיף שלא ישתה יותר מארבעים מיליליטר, שהוא שיעור מלוא לוגמיו.
