קבר יונתן בן עוזיאל – סגולה לזיווג. מה המקור, ופרטי הסגולה?

שאלה: שלום כבוד הרב. כולם אומרים שיש סגולה נפלאה למעוכבי שידוכים, להתפלל בקברו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה. יש לזה מקור?

תשובה:

שלום וברכה! אעתיק בזה מה שכתבתי בספרי הקטן שושני ציו”ן (לעת עתה בכתב-יד), ותראה בעיקר בהערה 2 ובהערה 3, ושם תראה גם שדעתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל היתה נוחה מסגולה זו. להלן הדברים:

בכתב יד קדשו של האריז”ל נמצא כתוב ש”טוב מאוד” ללכת לציון רבי יונתן בן עוזיאל[1]. ואמרי אינשי שציון יונתן בן עוזיאל הינו מסוגל לתפילה על זיווג[2], אלא דלעיתים לא סגי במה שהולכים להתפלל לשם פעם אחת וצריכים פעמיים או שלושה פעמים[3].

ויש מי שהמליץ לחשוכי בנים, להתפלל על ציון רבי יונתן בן עוזיאל, ולקבל על עצמם שכאשר תבוא הישועה יקראו לבניהם “יונתן”[4].

ובמקום אחר הבאנו סגולות נוספות לזיווג.

הוספה ממערכת “משיב כהלכה”: ויש לדעת, שכמו בכל קברות הצדיקים, אם לומדים מתורתו של הצדיק המנוח לעילוי נשמתו, גם התפילות אח”כ פועלות יותר. לכן, לתועלת הענין, ראינו לנכון להביא בזה מאמרים נבחרים (שנבחרו ע”י המקובל רבי סלמן מוצפי זצק”ל (בספרו שפתי צדיקים סימן קס”ו) מהתנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל, כדי שהרווקים המתפללים על קברו, קודם ילמדו בתורתו, ואח”כ יבקשו מהקב”ה את הישועה בזכות הצדיק. להלן המאמרים:

תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהם ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהם ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים, גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף, [רש״י: שהיו מה״ש מתקבצין סביביו לשמוע ד״ת מפיו, ותוס׳ פירשו: שהדברים שמחים כנתינתן בסיני שנתנה תורה באש].(סוכה כח.)

תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה אר״י ת׳ פרסה על ת׳ פרסה, יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה רעב שגילה סתריי לבני אדם, עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגיליתי סתרייך לבנ״א, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל, ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה ב״ק ואמרה לו דייך, מ״ט משום דאית ביה קץ משיח. [והב״ק שיצתה י״א על פסוק ובא לציון, וי״א ע״פ ה^, מלך](מגילה ג.)

תנו רבנן: מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה. עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל, מה עשה יב״ע מכר שליש והקדיש שליש והחזיר לבניו שליש, בא עליו שמאי במקלו ובתרמילו, [רש״י: להתווכח עמו על שעבר דברי המת שנתכוין לתת לו ע״מ שלא יהנו בניו מנכסיו, ושמאי היה טועה במעשה דבית חורין וכו’, דהתם פריש בהדיא, אבל הכא סתמא קיהיב ליה ליונתן ולא פירש] אמר לו: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי, אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אמר: הטיח עלי בן עוזיאל, הטיח עלי בן עוזיאל, [רש״י: כלומר השיבני דרך בזיון ונצחני, ומילתא דבדיחותא הוא].(ב״ב קלג:)

 

     

מקורות:

[1] בספר הגלגולים פרק ס”ד דף פ”ו ע”א כתב מוהרח”ו כי מצוא מצא בין כתבי יד קודשו של רבו האריז”ל, שכתב בזה”ל: “אין ראוי לילך למירון ולא לטבריא. וליונתן בן עוזיאל טוב מאוד”. עכ”ל, והעיר ע”ז מוהרח”ו כי אכן אינו יודע את ביאור הדבר (דהרי האריז”ל עצמו הלך למירון להשתטח על ציון הרשב”י כמובא בשער הכוונות ענין ספירת העומר דרוש י”ב דף פ”ז ע”א). ועכ”פ חזינן מיהא דיש מעלה בציון רבי יונתן בן עוזיאל.

איברא דהנה במקום אחר הבאנו דהגה”ק רבי שמחה ישכר דב מצעשינוב זצוק”ל בהקדמה לספר דברי יחזקאל משינאווא כתב שאביו זצ”ל ראה כת”י של ספר הגלגולים שהיו בידי רבה של צפת הרה”ג ר’ שמואל העליר זצ”ל, ופירש כוונת האריז”ל הנ”ל דאסור לכהנים להתפלל בקבר הרשב”י במירון ולא בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ורק בקבר יונתן בן עוזיאל מותר מפני ששם עשו עפ”י דין פותח טפח למען יוכלו הכהנים להשתטח שם, עיי”ש. ולפ”ז איכא למימר דאין מעלה מיוחדת בהשתטחות בקבר יונתן בן עוזיאל דוקא, אלא רק שמותר דבר לכהנים. ומיהו ממאי דנפיק מפומיה דהאריז”ל לשינא ד”טוב מאוד”, אכתי לא פלטינן מן המשמעות שיש בזה מעליותא מצד עצמה, גם לזרע היהודים אשר אינם מבני אהרן הכהנים, ועיין.

וראה בספר מקור חיים מיכלזוהן סי’ רס”ז, בשם בכת”י ישן, ודו”ק.

[2] המקור לסגולה זו אינו ברור (וכן השיב הגרי”י קנייבסקי זצ”ל, שאין ידוע לו מקור על זה, וכמובא בספר ארחות רבינו ח”א עמ’ ש”ז, וגם בספר הליכות והנהגות ממרן בעל הקהלות יעקב עמוד כ”ב כתב שאינו יודע המקור אך “אפשר לנסות”). ועכ”פ מוסרים תוקף סגולה זו בשם רבי חיים יחיאל מיכל ליכטנשטיין זצ”ל כמובא בספר טובה ראייתה עמ’ קכ”א. ומרן בעל יביע אומר זלה”ה פירסם סגולה זו בשיעורו הנדפס בספר מעדני המלך ח”ג עמ’ קס”ח.

ובספר נעימת החיים עמוד כ”ח מביא שהגה”ק בעל פני מנחם מגור זצ”ל נתן טעם לשבח לסגולה זו, על דרך הצחות, עיי”ש. וכן בספר נתיב השידוך פ”ג הערה ל”ט כתב ששמע מפי קודשו של המשגיח הגה”צ רבי דן סגל שליט”א שהבהיר את הנימוק לסגולה הנ”ל בדרך צחות עיי”ש. וכן מביאים גם בשם הגה”צ רבי יעקב גלינסקי זצ”ל.

ובספר כל משאלותיך (עמ’ ?) כתב ששאל את הגר”ח קנייבסקי שליט”א מהו המקור שנוסעים לעמוקה כסגולה לשידוך, והשיב הגרח”ק בלשון שמביע לכאו’ דאין רוח חכמתו נוחה בסגולה זו, וז”ל: “אינני יודע מי המציא את זה.” עכ”ל. (ומובא בעלון “יביע אומר” גליון ר”ל עמ’ ב’. והרב העורך של העלון במחי”כ לא שת לבו שתשובתו של הגרח”ק איננה עולה בקנה אחד עם דעתו הרחבה של הגאון בעל יביע אומר זלה”ה, שהביע תמיכה בסגולה זו). ובספר “סגולות רבותינו” מע’ ש’ אות רי”ח כתב בשם הרה”ג ר’ בן ציון מוצפי שסגולה זו היא שיחה נאה בפי הבריות ותו לא מידי. עיי”ש. ומ”מ ידוע מה שכתב הגאון החת”ס (מקור?) דאם עם ישראל רגילים לומר על דבר מסוים שהוא סגולה לישועה מסויימת, עצם הדיבור של עם הקודש יש בו כח להפוך את הדבר לסגולה אמיתית.

וכעין רמז לסגולה זו, מביאים “העולם” מדברי רש”י ביבמות דף טו”ב ע”א ד”ה שהכל (בחיבור עם ד”ה והיא), וז”ל: “שהכל פונים שם – כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, והיא עמוקה.” עכ”ל (כביכול רמז לעיר “עמוקה” ששם מקום קבורתו רבי יונתן בן עוזיאל).

ובספר שמחה לאי”ש מזלומיאן סי’ י’ עמ’ קט”ז מביא גם מה שכתב בתרגום יונתן בן עוזיאל דברים פרק כ”ד פסוק ו’: “ולא יהוי גבר אסר חתנין וכלין בחרשין” ע”כ, אלא שמביא שהגרח”ק שם דחה סברא זו דהרי קיי”ל שהתרגום הנקרא יונתן בן עוזיאל איננו ממנו כי אם תרגום ירושלמי (והוא כמובא בספר שם הגדולים לחיד”א מע’ ספרים מע’ ת’ אות צ”ו) עיי”ש.

ובספר פניני דברי יאשיהו (הגדה של פסח) עמ’ ע”ד כתב מדיליה מקור אחר לכך שקברו של רבי יהונתן בו עוזיאל מסוגל לזיווגים, והוא מפני שרבי יהונתן בן עוזיאל השתדל על עניין הגאולה, כפי שניתן לפרש במה שאמרו חז”ל במגילה דף ג’ ע”א שביקש לגלות את הקץ בכתביו, ולכן משתדל גם להמליץ טוב לטובת נישואין, יען כי אמרו חז”ל בברכות דף ו’ ע”ב שכל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבנות ירושלים, עכ”ד (ועפ”ז כתב שם שימי ניסן הוא זמן מתאים ביותר לפקוד את קברו של רבי יהונתן בן עוזיאל לצרכי זיווג, יען כי ימי ניסן הם ימי גאולה, עיי”ש).

^[3] מרן הראש”ל בעל יביע אומר זצ”ל בשיעור הנדפס בספר מעדני המלך ח”ג עמ’ קס”ח.

[4] הג”ר יעקב אדלשטיין זצוק”ל, הו”ד בספר תתן אמת ליעקב (דיליה) ח”א פ”ז עמ’ שע”ח. וידועה סגולה דומה בענין קריאת שם התינוק על שם הרשב”י,  ומובא ג”כ בספר הנ”ל.