מקורות וביאורים:
א). כ”כ בקצרה בשו”ת יביע אומר ח”ה (חאה”ע סי’ ה’ או’ ח’) במוסגר. שאותם עיתונים המפרסמים מכירת פאות, גורמים להכשיל את הרבים, ומי התיר להם הדבר. וכל שכן בנד”ד למכור פאה ארוכה שגורמת להכשיל.
והנה אף שהיה מקום לדון בדברי קודשו לפי מה שכתב בשו”ת יחווה דעת ח”ג (סי סז) להתיר למכור שמלות וחולצות של נשים ללא שרוולים, לפי שיש לתלות בהיתר שמא ילבשו מתחת לזה בגדים. והסתמך עמ”ש בשו”ת חתם סופר (חיו”ד סי’ יט) למכור ביצים לעכו”ם אף שמצווים הם באבר מן החי, דשמא יעמידו עליהם תרנגולים, ואפי’ בביצים הטרופות בקערה, התיר שם משום דאיכא למיתלי בהיתר שמא ישתמשו בזה לשאר מלאכות וכגון לדבק. ולכאו’ לפי”ד גם בנד”ד היה מקום להתיר ולומר דשמא תלבש פאה זו בביתה, ואף דהיתר זה דחוק מ”מ מצינו שתולים בהיתר דחוק ומאי שנא?
ולענ”ד נראה שיש לחלק בפשיטות, דהתם נימק הרב, וז”ל: דלפי מה שנוהגות “נשים רבות” ללבוש חולצה עם שרוולים מתחת לשמלה שהיא בלי שרוולים (סרפן), ולפעמים גם מעל השמלה, ואם כן אין הדבר ברור כלל שנעשה איסור כל שהוא במכירת שמלה ללא שרוולים כי שמא הקונה אותה מתכוונת ללבוש מתחתיה חולצה עם שרוולים. אבל בנד”ד שהתלייה היא בדבר רחוק ולא שכיח, אין להתיר.
-
- ב). ובגמרא בקידושין (לב.) דא”ל קרע שיראי וכו’ איחזי אי רתח אי לא רתח, היק’ הגמ’ ודלמא רתח וקעבר אלפני עוור ע”ש. ומוכח דאפי’ בספק איכא לפני עוור, ולכאו’ סותר דברי המשנה בשביעית דשרי למכור פרה לחשוד דדלמא לרדיא קבעיא ליה, וצ”ל דשאני התם דהוי קרוב לודאי דרתח. וכן ראיתי שכתב ליישב בשו”ת עין יצחק – ספקטור ח”א (או”ח סי’ יג אות א’). (וע”ש עוד מה שכתב ליישב מההיא דנדרים סב. ודו”ק). וכן יש להוכיח לענ”ד מהגמ’ בע”ז (דף טו:), אלו כלים שאין אדם רשאי למוכרם בשביעית וכו’, כל היכא דאיכא למיתלא תלינן, וכל היכא דליכא למיתלי לא תלינן. והתם נמי איכא קצת למיתלי דשמא רוצה כלים אלו לשנה הבאה, ובהכרח דאין אדם קונה כלים מהשנה לשנה הבאה ומעשיו מוכיחים דרוצה כלים אלו לשביעית, וקוראת לזה הגמ’ ליכא למיתלי. וכ”כ שם הריטב”א, דהתם איכא קצת למתלי בהיתרא ואפ”ה לא תלינן, והיינו כמו שביארנו דהיכא דיש רגליים מוכיחות שכוונתו לאיסור אין תולים במיעוט. וראה עוד בשו”ת ציץ אליעזר ח”ד (סימן ה’ פרק ד’). וא”כ אף בנד”ד דקרוב לודאי שתצא לרה”ר בפאה זו ותכשיל אחרים בהרהורי עבירה, אין להקל מטעם זה.
