מקורות ונימוקים:
קריאת פרשת פרה מהתורה או מדרבנן
נחלקו הראשונים אם קריאת פרשת פרה חיובה מהתורה היא מדרבנן, דעת תרומת הדשן סימן ק”ח והרא”ש שהיא מן התורה, כפי שכתב תוס’ ר”י החסיד בברכות דף י”ג. וכן הוא בתוס’ הרא”ש וברשב”א שם, כ”כ גם התוס’ שאנץ בסוטה דף ל”ג. ובריטב”א במגילה י”ז:.
אולם דעת פוסקים רבים שקריאת פרשת פרה היא מדרבנן כפי שהאריך השל”ה להוכיח, כ”כ גם הב”ח ותמה על התוס’ היכן מצאנו בתורה חובה על קריאת פרשת פרה, כן כתב גם בתשובת מהרי”ל סימן קפ”ב, ואף בדברי התוס’ ישנם גירסאות אחרות המורים שרק פרשת זכור קריאתה מהתורה.
לעניין הלכה דברי השולחן ערוך מורים כי פרשת פרה מן התורה היא, שהרי כתב בסימן תרפ”ה סעיף ז’ בזה”ל:
יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא, לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא.
אולם משמעות דברי המשנה ברורה או”ח סימן תרפ”ה ס”ק ט”ו מורים שדעתו להקל כדעת הרבה אחרונים הסוברים שקריאת פרשת פרה מדרבנן.
אכן הואיל ודעת מרן השולחן ערוך שפרשת פרה היא מהתורה, עלינו לנהוג כדבריו, וכן כתב להלכה הילקוט יוסף, כי לדעת הרבה פוסקים אף קריאת פרשת פרה היא מצות עשה מן התורה. ואף על פי שיש חולקים על זה, יש להחמיר כדברי האומרים שהיא מן התורה.
לעניין היכן מקור קריאתה מהתורה כתב ערוך השולחן או”ח סימן תרפ”ה סעיף ז’ לבאר בזה”ל:
גדולי האחרונים תמהו מאין לנו לומר דגם פרשת פרה היא מן התורה, הרי אין שום רמז לזה בגמ’ ולכן פסקו דאינה מן התורה. ולענ”ד נראה דיש לזה רמז בתורה דהנה בפרשת פרה אדומה כתיב באמצע הפרשה [במדבר יט, י] והיתה לבני ישראל וגו’ לחקת עולם ודרשינן בספרי [פיסקא קכ”ד] שתהא נוהגת לדורות ע”ש דאפר פרה אינו תלוי במקדש דגם בזמן האמוראים היה להם אפר פרה כדאמרינן חבריא מדכן בגלילא [חגיגה כ”ה. וע’ נדה ו’: ברש”י ד”ה קדש]. ובסוף פרשה כתיב עוד [במדבר יט, כא] והיתה להם לחקת עולם ומיותר הוא אלא דאתי לעניין קריאת הפרשה אף בזמן דליכא אפר פרה כעניין שאמרו בזבחים [צ’.] למקראה הקדימה הכתוב ופירש”י בנדה שם שיהא קורין בעניין ע”ש וכ”ש בזמן הזה דליכא עצם המצוה שהיתה ראויה להיות בזמן הזה אם היה לנו אפר פרה דוודאי יש לומר שיש חיוב לקרות הפרשה:
טעם קריאת פרשת פרה
לעניין טעם קריאת פרשת פרה, כתב רש”י מגילה כ”ט: כי טעם הקריאה הוא “להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו את פסחיהן בטהרה”. והיינו הואיל ואין אוכלים קרבן פסח בטומאה, לפיכך צריכים עם ישראל להיטהר מטומאתן על ידי הזאת אפר פרה אדומה קודם לחג הפסח. ועיין בדברי ערוך השולחן הנזכרים שהוסיף וביאר בדרך זו שכיום שאין לנו את עצם מצוות הזאת אפר פרה אדומה המצווה היא בקריאת הפרשה.
ובמשנה ברורה או”ח סימן תרפ”ה ס”ק א’ הוסיף וכתב שאף זמן שריפת פרה אדומה במדבר היה סמוך לניסן כדי שיוכלו עם ישראל להיטהר באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן ויוכלו לעשות הפסח בזמנו, לכך קוראים פרשה זו אף בזמנן הזה להתפלל לקב”ה שיגאל אותנו בקרוב וגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה.
טעם נוסף כתב בספר ילקוט הגרשוני סימן תרפ”ה ס”ק א’ בשם הארצות החיים, שטעם קריאתה הוא מפני שכתוב זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה’ אלקיך וכו’, וכיון שפרשת העגל היא גנאי לישראל, לפיכך תקנו לקרות פרשת פרה שבאה לכפר על מעשה העגל, תבא האם ותקנח צואת בנה. וכמ”ש רש”י בר”פ חקת בשם ר’ משה הדרשן.
יישוב מנהג הנשים שאינן נוהגות להקפיד על שמיעת פרשת פרה
לאור האמור בטעם קריאת פרשת פרה כדי לתקן את חטא העגל שהוא גנותן של ישראל, בבחינת תבוא האם ותקנח את צואת בנה, ביאר בשו”ת ציץ אליעזר שהנשים שלא חטאו בחטא העגל אינן צריכות לבוא ולשמוע קריאת פרשת פרה.
בשונה מקריאת פרשת זכור שנוהגות הנשים לבוא לבית הכנסת לשמוע את הקריאה, כפי שהאריך להוכיח בשו”ת יביע אומר חלק ח – אורח חיים סימן נ”ד, כי מן התורה אין זמן קבוע לקריאת זו ואין היא בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.
זה לשון שו”ת ציץ אליעזר חלק י’ סימן כ”ח בטעם הדבר:
אגב בדברי ארצות החיים הנ”ל ישבתי בפשיטות מה שהקשוני מדוע שהנשים אינם מדקדקים ללכת לשמוע פ’ פרה כמו שמדקדקים על פ’ זכור הרי גם על פ’ פרה כתוב בשו”ע שי”א שהיא מה”ת. ולפי דברי הארצוה”ח יש ליישב זאת בפשיטות. דהרי נתקנה לזכירת מעשה העגל, והנשים הרי לא השתתפו בחטא העגל כידוע, ולכן אינם מצווים בזכירה על כך ואין עליהם חיוב על כן לשמוע פ’ פרה שנתקנה עבור כך.
דעת מרן הרב עובדיה יוסף שעל הנשים לבוא לבית הכנסת לשמוע פרשת פרה
אמנם כפי שהבאנו הטעם המבואר ברש”י ובדברי המשנה ברורה הוא שקריאת פרשת פרה היא לטהרתן של ישראל לקראת קרבן הפסח וטעם זה לכאורה שייך גם בנשים, כמו כן טעמו של ערוך השולחן שקריאתה היא מן התורה מלשון הפסוק והייתה לכם לחוקת עולם, מורה שהחיוב הוא לדורות מדין טהרת עם ישראל.
לפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בספרו חזון עובדיה הלכות פורים, דיני קריאת ארבע פרשיות הערה י”ט, כי לפ”ז נראה שנכון להזהיר את הנשים לבוא ולשמוע גם קריאת פרשת פרה, שאף היא מן התורה, ונשים שייכות בה להיטהר מוטומאתן ולאכול מקרבן פסח.
וכן ראיתי כי נשים המדקדקות במעשיהן המקפידות לבוא לשמוע את קריאת פרשת זכור, וכן היו נוהגים בביתו של מור זקני ראש ישיבה פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן זצ”ל שהנשים הולכות לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת זכור ופרשת פרה, ואף היה אומר שיותר חשוב שישמעו פרשת פרה מפרשת זכור, הואיל ופרשת זכור יש אומרים שאין הנשים חייבות כיון שאין דרכן לעשות מלחמה. ועיין בזה בספר דברי שלום פרק ע”ב תשובה י”א ובהערה שם.
