חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
בשר בצלחת מעץ

להקל בהמתנה בין בשר וחלב למי שנמנע מלאכול בשר משום כך

תמונה הרב דוד אוחיון (2)

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה

שלום הרב

רציתי לשאול שאלה בכשרות, אך גם בהשקפה.

יש אנשים שלא אוכלים בשר, ולא אוכלים עוף,

בגלל שרוצים לשתות “נס קפה” או לאכול חלבי. [ואפילו בשבת!!]

אם רואים, שזה מגיע כבר למצב לא בריא,

שהאדם מגיע למצב שהארוחות כבר לא מסודרות,

שמוותר על אכילת בשר עוף ובקר,

וזה ויטמנים וחשוב לגדילה וכו’,

האם ניתן להקל בשופי לאדם זה [ספרדי] לשמור שלוש שעות,

הן בין בשר וחלב, והן בין עוף לחלב?

ע”מ לא ליצור מצב שיהיו לו בעיות עם הארוחות, שלא יפסיק לאכול עוף, ושהארוחות שלו יהיו מסודרות.

מבחינת דיני סדר עדיפויות בהלכה, ולא שסתם מחפשים להקל,

אלא אם באמת רואים שאדם זה באופן ש י ט ת י כבר לא אוכל ארוחות בשריות, הן בשביל ה”נס קפה” והן בשביל לא להתבשר, וכיוצ”ב,

כי אני חושב ביני לבין עצמי, ש ח ו ב ה להקל לאדם כזה לשמור שלוש שעות,

כי נאמר ‘וחי’ בהם,

ואדם זה לא מצליח למצוא את דרך הישר בעיניין זה,

והרי מסתמא אינו בגדר רשע שנאמר עליו הלעיטהו לרשע וכו’, רק הוא מומר ל’תאבון’… [בדרך בדיחותא]

האם ניתן להקל לו בשופי,

לפחות עד אשר יבין מעצמו את חשיבות השמירה על שש שעות, באופן שלא יפגע לו בארוחות מסודרות בשריות,

או עד אשר יעבור לו ה”התמכרות” הזו לחלבי, הן לנס בשעות מסוימות וכו’.

רק בבקשה,

בלי הצעות של חלב שקדים או פרווה,

או תחליפי חלב,

מניסיון – זה לא עוזר למי שמחכה להיות חלבי,

זה לא כמו חלב ממש,

וזה עדיין לא פותר הבעיה.

תודה רבה.

תשובה

תשובה:

שלום וברכה

היטבת להגדיר את שאלתך שהיא לא רק בהלכה אלא גם או בעיקר בהשקפה,

אין ספק שכל הלכה שהיא נדחית בפני פיקוח נפש, שהרי אמרה תורה “וחי בהם”, על אחת כמה וכמה המתנת שש שעות בין בשר לחלב, שאף איננה מצווה דרבנן, אלא הלכה שיסודה בהנהגת האמוראים, כפי המבואר בדברי הגמרא בחולין ק”ה.

אמנם למרות האמור, לדעתי אין להקל כלל במצב כעין השאלה שהצגת בפנינו, ראשית כיון שמבחינה הלכתית אין הדבר נחשב לפיקוח נפש, ואף רחוק הימנו. בל נשכח כי יש אנשים רבים צמחוניים שאינם אוכלים בשר ועוף, וחיים כך לאורך ימים ושנים בבריאות איתנה, ובכל מצב של חסרון חלבונים וכדו’ ניתן להשלימם בתחליפי מזון אחרים.

אולם לא רק מבחינה הלכתית, אלא אף מבחינה השקפתית, חשוב לי לנסות להבהיר מדוע לענ”ד אין ראוי לנסות להקל לאדם במצב כזה להימנע מהמתנת שש שעות, ואולי אמחיש לך את העניין בהקדם סיפור קצר.

לפני שנים לא רבות, נעלים היו מצרך יקר ערך, לא כל שנה היו נרכשות זוג נעלים, ובטח לא כל עונה. עד שלא היו הנעלים בלות ומרופטות, וגם הסנדלר היה מתייאש מלמצוא מקום בטוח להכניס בו את המחט והחוט לתפור שוב את הנעלים, לא היו חושבים לרכוש נעלים נוספות.

ומה היו עושים הילדים אשר כפות רגליהם גדלו וגדלו, ובכן היו הילדים לובשים את הנעלים שנה ועוד שנה, וכאשר היו אצבעות רגליהם גדלות, היו הולכים לסנדלר והיה הוא פותח חור בנעלים, על מנת שיהיה מקום לאצבעות הרגלים לבצבץ מן החור החוצה… וכך היו סוחבים עם הנעלים עוד שנה או שתיים.

נשאלת השאלה, מדוע טרחו כל כך ללכת לסנדלר לעשות חור בנעלים, לא חבל, מדוע לא היה פשוט יותר, לחתוך מעט מן האצבעות המתארכות להן וגדלות?

התשובה היא אכן פשוטה, כי אצבעות הרגלים חשובות הרבה יותר מאשר הנעלים, הנעלים נועדו לשרת את הרגלים ולא להיפך.

כלומר: במקום שישנה התנגשות בין שני גורמים, חותכים בטפל בשביל העיקר החשוב יותר.

לענייננו, כאשר ההלכה מתנגשת ברצון האדם לשתות את כוס הנס קפה שלו, או מאלצת אותו לוותר על הבשר והעוף. השאלה היא מה חשוב יותר, על מה לוותר, האם על ההלכה, או על הקפה או העוף.

יתכן ויהיו רבנים שימצאו פתח להתיר במקרה כזה, להמתין רק שלש שעות, ואולי אפילו שעה אחת בלבד, ויתכן גם שיש מקום הלכתי לדבריהם. אולם לדעתי ההשקפה הנכונה היא אחרת, הראיה הנכונה היא, שההלכה היא העיקר ואליה צריך האדם להתאים את עצמו, על האדם לוותר על הרגליו בשתיית הקפה או אי אכילת העוף והבשר, בשביל לקיים את ההלכה, ולא להיפך לוותר על ההלכה ולהתאים אותה על מנת שיוכל להמשיך בהרגליו לשתות את הקפה.

הארכתי קצת, כי העניין חשוב ועקרוני בגישה כלפי ההלכה, יתכן ואפשר למצוא היתרים, אולם אין זו הדרך. הדבר הנכון הוא שימצא האדם את הדרך להתאים את הרגליו להלכה. אם אכן הוא רואה שאיננו מצליח לוותר על הקפה, ובשל כך נמנע מאכילת בשר ועוף החשובים לו, יאזור אומץ וישכיל להתגבר על עצמו ולאכול בשר ועוף פעם בשבוע, ולוותר על הקפה, לאחר מכן פעמים בשבוע וכן הלאה.

רק חשוב נא איזו השפעה חינוכית תהיה על נער, בראותו שמתאימים לו את ההלכה להרגליו. לעומת מצב בו הנער יבין שההלכה היא בטון יצוק, ולתועלתו האישית עליו למצוא את הדרך לאזן בין אהבתו לנס הקפה לבין הצורך הבריאותי שלו בבשר ועוף, בלי ספק יש לכך השלכות מרחיקות לכת.

בטוחני שחכם כמותך מבין את כוונתי

ואין לי אלא לאחל שנזכה לקיים את רצון ה’ כרצונו יתברך באהבה ובשמחה תמיד

מקורות ונימוקים:

בגמרא בחולין ק”ה. איתא, אמר מר עוקבא, אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא, ע”כ.

מכאן למדו הראשונים, הרמב”ם הרי”ף הרא”ש והרשב”א כי האוכל בשר או עוף צריך להמתין אחריו שש שעות, שהוא שיעור זמן שמסעודת הבוקר לסעודת הערב.

אולם דעת התוס’ הרא”ש והראבי”ה דבעי שלא יאכל הבשר והגבינה באותה סעודה אלא יברך ברכהמ”ז ויסלק השולחן ויקנח וידיח פיו דלא פלוג רבנן וא”צ להמתין שיעור זמן שבין סעודה לסעודה.

לעניין הלכה פסק השו”ע כרי”ף הרמב”ם הרא”ש והרשב”א דבעי המתנת ו’ שעות. וברמ”א הביא דעת התוס’ והראבי”ה דסגי בסילוק סעודה וברכהמ”ז אולם כתב דראוי לעשות כהרמב”ם, אך כ’ דהמנהג הפשוט במדינות אלו הוא להקפיד על סילוק סעודה ועל המתנת שעה אחת בנוסף, והיינו דנהגו כדעת התוס’ והראבי”ה, אלא שכתב להחמיר גם להמתין שעה על פי דברי הזוהר הקדוש שהביא הבית יוסף.

משום כך לדעת הספרדים אין להקל בפחות מהמתנת שש שעות בין בשר לחלב, כפי שפסק מרן השולחן ערוך יו”ד סי’ פ”ט סעיף א’), וכן כתב מרן החיד”א וכ”כ מרן החיד”א, שבגלילותינו המנהג פשוט לכל אדם להמתין שש שעות.

אף בקרב האשכנזים, מנהג רוב בני אשכנז, למעט קהילות מסוימות, להמתין שש שעות בין בשר לחלב. וכבר כתב המהרש”ל שאף למנהג האשכנזים, כל מי שיש בו ריח תורה ראוי לו להחמיר להמתין שש שעות, וכן הביאו הש”ך והט”ז. ובספר ערוך השולחן כבר כתב שכיום אף מנהג רוב האשכנזים להחמיר בזה, וחלילה לשנות.

אמנם יש קהילות בקרב בני אשכנז הנוהגים לשמור שלוש שעות, ומנהג זה מופיע ברבינו ירוחם ובדרכי תשובה.

בטעם ההמתנה בין בשר לחלב נאמרו ב’ דעות בראשונים, דעת הרמב”ם, שהצורך בהמתנה הוא, משום שעדיין נשאר בשר בין השיניים, וכשיאכל מאכלי חלב תוך שש שעות נמצא שאוכל בשר וחלב יחד. אך לאחר שש שעות, גם אם נשאר בשר, הרי הוא אינו נחשב בשר, כי ניטל ממנו טעמו ונחשב כעץ.

דעת רש”י, שטעם ההמתנה הוא משום שטבע הבשר להשאיר את טעמו ושמנוניתו בפה עד שש שעות.

להלכה אנו מחמירים כשני הטעמים, ולכן גם מי שטעם בשר ובלעו בלא ללעוס אותו בין שיניו, עליו להמתין שש שעות, למרות שלא שייך בזה טעמו של הרמב”ם. וכן לאידך גיסא גם מי שרק לעס בשיניו בשר ולא בלעו כלל, עליו להמתין שש שעות אף שלא שייך בזה טעמו של רש”י.

לעניין המתנה פחות משש שעות יעויין בשו”ת יביע אומר חלק א יו”ד סימן ד’, וכן בקובץ אור תורה שנה י”ד חוברת ט’ עמוד תס”ט.

שיש להקל בזה בשעת הצורך להמתין חמש שעות ומחצה, ואין צורך להקפיד על שש שעות מלאות, אולם בפחות מכך לא הסכים להתיר.

חשוב להבהיר כי האמור הוא לגדולים מעל גיל מצוות, אולם ילדים שעדיין לא הגיעו למצוות, הדין בהם שונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש