חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
תינוק קטן

האם מותר לעשות “סטריפינג” בחודש התשיעי כשיש צורך רפואי לזירוז הלידה, והאם בכך כבר נחשבת כנידה?

מורנו הרה"ג אליהו בחבוט שליט"א

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

מחמת סכרת הריון, בתחילת החודש התשיעי הרופא ביקש לבצע אינדוקציה (זירוז לידה) באמצעות “סטריפינג”, האם יש בזה איזה בעיה הלכתית? ואם האישה נחשבת כנידה לאחר ביצוע פעולה זו?

תשובה:

במקרים שלפי חוות דעת הרופאים נשקפת סכנת (אפי’ רחוקה) לאם או לילוד, כגון במקרה שלכם שהאשה היא סוכרתית והריון מתמשך עלול להגדיל הסיכון לסיבוכים, מותר לבצע פעולות זירוז ללידה, ובכלל זה פעולת הסטריפינג. וכל זה פשוט.
ולגבי איסור נדה (וזו עיקר השאלה שיש בזה), הנה לפי דעתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, היה מקום לומר שאפילו אם בעקבות פעולה זו נגרם דימום מועט (לאפוקי מדימום של ממש, שהוא ככל הנראה תחילת לידה), האשה עדיין מותרת לבעלה. אך ישנם עדויות שנשאל בכך מרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א, וכי הורה שאף לדעת אביו מרן הגרע”י זצ”ל, יש להחמיר בזה.
מקורות:

ואשיב בעניי בקציר”ת האומ”ר ממש, כיון שבלא”ה כבר נדרש לשאלה זו מרן הראש”ל שליט”א.
הפרדת קרומי השק העוברי בדופני צוואר הרחם – כאמצעי לזירוז לידה
בפעולה ה”סטריפינג” (Stripping), הרופא (או המיילדת) מחדיר אצבע לצוואר הרחם מעבר לפה הפנימי, ומפרידים בין קרומי השק העוברי לבין רקמת צוואר הרחם, במטרה לגרום לגוף של היולדת לשחרר פרוסטגלנדינים שמזרזים את הופעת הצירים ואת פתיחת צוואר הרחם. פעולה זו היא פשוטה, וכאשר מבצעים אותה בחודש התשיעי בעקבות חוות דעת רפואי שיש צורך בזירוז לידה לטובת בריאות הילוד (או היולדת), ולא למטרות נוחות או ח”ו הפלה, אין בכך כל איסור.
דימום, ו”פתיחת הקבר”
ואולם לענין דיני טהרת המשפחה, יש שני סיבות לחשוש שהאשה תחשב כנידה מיד לאחר הסטריפינג אפילו שעדיין לא התחיל להתפתח תהליך לידה: א) לעיתים קרובות (ואפי’ ברוב המקרים), נצפה דימום כתוצאה מפעילות זו. והרב פתחי מגדים פכ”ט סע’ ט’ כתב שלאחר בדיקת המציאות אצל רופאים יראי שמים, ע”י ביצוע הסטריפינג אין רק “חשש” ליציאת דם, אלא “חזקה” ליציאת דם (והעלה דלכן טמאה מהאי טעמא).  ב) יש “פתיחת הקבר” ע”י האצבע, ומצוי שבעקבות פעולה זו פתח הצוואר נשאר פתוח יותר ממה שהיה פתוח בתחילה, ולעיתים אפי’ יותר משני אצבעות. וכ”כ בספר מראה כהן פרק א’ עמ’ י”ג לאסור איסר מתרי טעמי אלו, ואחריו נגררו מחברי זמנינו שלמים וכן רבים.

אלא שלגבי החשש הראשון, הדימום שנגרם כתוצאה מהסטריפינג איננו אלא דם מכה, מחמת שפשפוף כלי הדם בצוואר הרחם (או גם משפשוף כלי הדם שבתחתית הרחם), ואפי’ לדעת האוסרים דימום מהתפרדות שליה (עיין נשמת אברהם יו”ד סי’ קפ”ז עמ’ ק”נ, ואכמ”ל), היינו טעמא משום דהתם הדימום הוא בין השליה לרחם שדבר זה נחשב כדם לידה, משא”כ דימום שיש לתלות בכלי הדם של צוואר הרחם לאחר פעולה שידוע שמוציאה דם ממקום זה. [אלא א”כ אינו דימום מועט, או שאינו מפסיק מיד, שאז אה”נ זהו דם של תחילת לידה ולא דם משפשוף]. ומה שכתב ידידינו הרה”ג ר’ משה פנירי שליט”א בספרו אפיקי מים הלכות נדה פרק ד’ שהאשה נאסרת (מלבד פתיחת הקבר) מפני שהדימום של הסטריפינג נובע מ”הפרדת קרום השליה מדופן הרחם” (עכ”ל) אחר הקידה מול הדרת גאונו, אינו נכון במציאות.

ולגבי החשש השני, הנה דעת מרן פאר הדור מוהר”ר עובדיה יוסף זצוק”ל בטהרת הבית סי’ י”א סע’ ז’, דכאשר פתיחת הקבר היא תוצאה מפלישה חיצונית ע”י רופא, יש להקל מטעם ספק ספיקא, ספק כדעת הרב תפארת למשה סי’ קפ”ח דף ל”ג ריש ע”ב וסייעתו, דסבר”י מרנ”ן דדמה שאמרו חז”ל “אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם” היינו דוקא כשנפתח הקבר מאיליו מבפנים, וספק כשיטת הרמב”ם והאור זרוע ורבינו עובדיה מברטנורא ועוד, שפסקו כחכמים שאפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ומה גם שבנידון דנן לגבי הסטריפינג, שלא נעשה באמצעות מכשיר אלא ע”י אבצע, כבר העד העיד בנו הגאון חת”ס בתשובה חיו”ד סי’ קע”ט שלעולם אין אצבע הרופא יכול להגיע כל כך עמוק עד למקום שעליו אמרו חז”ל דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם.

ומיהו לענין הלכה למעשה, חזינא בקובץ אמונת עתיך שבט תשע”ט, במאמרו של הרב אריה כ”ץ נר”ו, שכתב כי לשאו”ל הגיע מקמיה דהראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א אודות אשה שעברה סטריפינג אם נאסר לבעלה, ויצאה הוראת”ו בקדושה ש”אין הדבר פשוט להקל אפי’ לדעת אביו, ובפרט אם נגרמו דימום ופתיחת צוואר הרחם” עכ”ל. ובקושטא כיון שכל מהותו של הסטריפינג הוא לעורר את הגוף לפתח לידה, אע”פ שלפעמים עוברים כ”ד שעות (ויותר) עד שמתפתחת לידה מזה, נעשית חזקת טהרה דידה חזקה העשויה להשתנות, ואפשר שכל רגע כמימריה מגיעים למצב של פתיחת הקבר מבפנים ולאו אדעתייהו, וא”כ בהצטרף כל הני טעמי דלעיל להחמיר, אין לנו אלא הוראת מרן הראש”ל שליט”א, ובפרט לעתות כאל שהיא צריכה ללדת ואיסור נדה בקטרג בזה ביותר (שבת דף ל”א ע”ב), בוודאי דראוי להחמיר בזה. וקצרתי עד מאד בכל זה.

ולא נצרכתי אלא לברכה, שתהיה לידה קלה ובבריאות בעהי”ת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

מדריך למתגייר

מבוא רבים הם החפצים להצטרף לעם היהודי, אולם מעטים הם המצליחים לעבור את מסלול הגיור. הואיל ולא כל המעוניינים להתגייר

לתוכן המלא »

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות: