מקורות ונימוקים:
על פי התורה הזהות היהודית איננה נקבעת לפי אמירה כל שהיא, אלא לפי הלאום של האם, כפי המבואר במשנה פרק עשרה יוחסין, קידושין ס”ו: כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית ע”כ. בדברי המשנה מבואר כי וולד שנולד לאם יהודייה ואב גוי, או לאם נכריה ואב יהודי, הוולד מתייחס אחר האם.
כך גם פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, שיהודי שבא על גויה וילדה הוולד כמותה. זאת בשונה משאר הדתות, בהם מעמד הוולד נקבע לפי מעמד האב.
לפיכך מי שאמו יהודייה, הרי הוא יהודי, אף ללא אמירת משפט או ביטוי כל שהוא. כמו כן אף אם יאמר את כל משפטי הכפירה ח”ו הקיימים, ישאר ביהדותו, כפי שאמרו חז”ל ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, סנהדרין מ”ג:
כמו כן, מי שאיננו יהודי כי אמו איננה יהודייה לא יוכל להחליט שהוא יהודי על ידי אמירת דבר מה, אלא כל זמן שלא יתגייר ישאר כגוי, גם אם יאמר את כל משפטי האמונה.
כפי שמבואר בדברי הגמרא בכריתות דף ט’. “ככם כגר יהיה” ככם – כאבותיכם, מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דם אף הם [הגויים המעוניינים להתגייר] לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים.
כן הוא בדברי הרמב”ם בהלכות איסורי ביאה פרק י”ג בפתיחה להלכות גירות שם כתב בזה”ל:
בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן.
מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו.
וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע”י כל ישראל הקריבום.
וכן לדורות כשירצה העכו”ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן.
