מקורות ונימוקים:
צום עשרה בטבת
בנביא זכריה פרק ח’ י”ט נאמר:
“כה אמר ה’ צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו”.
קיבלו חז”ל כי “צום הרביעי”, זהו שבעה עשר בתמוז, שהוא חל בחודש הרביעי למניין החודשים. “צום החמישי”, הוא תשעה באב, שהוא חל בחודש החמישי; “צום השביעי”, זה צום גדליה, שהוא חל בחודש השביעי. “וצום העשירי”, זהו עשרה בטבת, שהוא חל בחודש העשירי.
צום עשרה בטבת נקבע ליום צום, כי ביום זה החל המצור על ירושלים על ידי צבא נבוכדנצר מלך בבל.
מצור זה היווה את תחילת הפורענות על עם ישראל, כאשר לבסוף נחרב בית המקדש הראשון וגלו עם ישראל מארצם לגלות בבל.
צום עשרה בטבת נחשב לתענית ציבור שכולם צריכים לצום בו ולא לפרוש מהציבור.
כפי שפסק השולחן ערוך או”ח סימן תקמ”ט בזה”ל:
“חייבים להתענות בתשעה באב ובי”ז בתמוז ובג’ בתשרי ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם”, ע”כ.
תאריך צום עשרה בטבת בשנת – 2023 – תשפ”ד
צום עשרה בטבת חל תמיד בתאריך העשירי בטבת, גם כאשר הוא יוצא ביום שישי.
יתר על כן כתב הבית יוסף או”ח סימן תק”נ בשם האבודרהם, שגם אם היה יוצא עשרה בטבת בשבת היו מתענים בו בשבת, משום שנאמר בו ‘בעצם היום הזה’ כמו ביום הכיפורים.
אלא שלמעשה צום עשרה בטבת איננו חל אף פעם בשבת.
השנה תשפ”ד – 2023, צום עשירי בטבת יוצא ביום שישי בתאריך 22/12/2023.
דין תענית עשרה בטבת שיוצא ביום שישי
צום עשרה בטבת הוא תענית הציבור היחידה שיכולה לצאת בערב שבת. מלבד צום עשרה בטבת, אין תענית ציבור בערב שבת.
כאמור לעיל אף כאשר יוצא צום עשרה בטבת ביום שישי אינו נדחה, אלא צמים ומשלימים אותו עד לאחר צאת הכוכבים שלאחר כניסת השבת.
כפי שפסק השולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמ”ט סעיף ד’, בנוגע למי שקיבל על עצמו תענית בערב שבת, שצריך להתענות עד צאת הכוכבים, אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלים הצבור תפלתן.
אף שהרמ”א הביא שיש חולקים וס”ל שאין צריך להשלים, מיהו כתב הרמ”א בהגהתו לשו”ע שבתענית צבור ישלים הצום, והכי נהוג (מהרי”ל).
לכן, גם מי שמעוניין לקבל שבת מוקדם ולהתפלל ערבית לאחר פלג המנחה, חייב להשלים תעניתו עד צאת הכוכבים, כפי שכתב הרמ”א ועיין במה שביאר במשנ”ב שם ס”ק כ”א.
וכן העלה באריכות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק א’ סימן פ’, שם כתב בזה”ל:
שאלה: האם יש חובה להשלים התענית של עשרה בטבת כשחל בערב שבת, עד צאת הכוכבים, או רשאים להפסיק התענית מבעוד יום, לכבוד השבת?
תשובה: במסכת עירובין דף מ”א. בברייתא, אמר רבי יהודה, פעם אחת היינו יושבים לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל בערב שבת היה, והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה, לא שהיה תאב לה, אלא כדי להראות הלכה לתלמידים, כלומר, שאין צריך להשלים התענית כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה. ורבי יוסי אומר, מתענה ומשלים. ופסקו הלכה בגמרא כרבי יוסי שמתענה ומשלים….
כן פסק מרן השלחן ערוך או”ח סי’ רמ”ט, שצריך להתענות עד צאת הכוכבים. וכן הסכים הרמ”א בהגה שם.
וכבר אמרו חז”ל (בתענית י”ב ע”א): כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית, ופירש ראבי”ה (בסי’ תתנ”ח) שר”ל צאת הכוכבים. וכ”כ הרא”ש והמרדכי בתענית שם. וכן העלה בתוס’ ר’ אלחנן בע”ז (ל”ד ע”א).
בסיכום: צריך להתענות ולהשלים צום עשרה בטבת אף כשחל בערב שבת, עד צאת הכוכבים, שזהו כרבע שעה אחר שקיעת החמה.
והשי”ת יהפוך את ימי הצומות לששון ולשמחה ולמועדים טובים בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן. עכ”ל.
