מקורות:
הנה כבר נשתברו בזה כמה קולמוסים, ונכתבו על זה ספרים שלמים עבי כרס, ואם הבוא נבוא בעניינו להכנס בעובי הקור”א בזה, הרי שנצטרך לכתוב על זה כפל ארבעה וחמישה כדי לפלפל בכל טענה, אלא די לנו בחתימת כתב ידו של מרן מוהר”ר עובדיה יוסף זצ”ל על הוראה זו שיש לברך ברכת בורא פרי האדמה, ומי יבוא אחרי המלך. ומודעת זאת גם, שפעם אחת בשיעורו של מרן הגרע”י זצ”ל בביהכנ”ס ה”יזדין” במוצאי שבת, הורה מרן בפני רבבות אלפי ישראל, שיש לברך על הבמבה “אדמה”. ועיין ילקוט יוסף הלכות ברכות מהדורת תשס”ז עמ’ קע”ו, ומהדורת תשע”א עמ’ קמ”ב, ועין יצחק ח”ב עמ’ תקע”ז, ושלחן המערכת ח”א עמ’ תכ”א, ושו”ת הראשון לציון ח”א חאו”ח סי’ ח”י.
ואמנם ידעתי בינ”י ידעתי שישנם ת”ח חשובים מאוד שמעידים בשם מרן הגרע”י זצ”ל שיש לברך שהכל, מ”מ חתימת ידו עדיפא על כל עדות בע”פ. והן אמת שבשנת תשס”ח, בהסכמה לספר הלכה ברורה, כתב מרן מוהרע”י זצ”ל להסכים לדברי הגר”ד יוסף שליט”א באוצרות יוסף ח”י סי’ י’ שעל חטיפים העשויים מתירס (מרן זצ”ל לא כתב מפורש “במבה”, אם כי כוונת הגר”ד בוודאי היתה גם לבמבה) יש לברך עליהם “שהכל”, מ”מ דברי הגר”ד יוסף באוצרות יוסף שם מבוססים על מה שבירר שהתירס של הבמבה נאכל כמות שהוא ע”י בישול, מה שהתברר אח”כ במציאות שאינו נכון כלל (והוסיף שם גם דחיה למקורות אך בזה אפשר לדון לכאן ולכאן ואין ראיה שעל זה הסתמך מרן זצ”ל), ובכן שוב נכנס מרן הראש”ל שליט”א אצל מרן מוהרע”י זלה”ה (ביום י”ב סיון תשס”ט) לשאול את מרן מוהרע”י זלה”ה בשנית, ושוב הורה שוב לברך האדמה, כך שגם אם אמת נכון הדבר כאשר יעידון יגידון שהורה לברך שהכל, הרי שמשנה אחרונה היא “אדמה”, והד”ר הוא לכל חסידיו. ובשנת תשע”ד חזר יותר לבאר את הדברים בשו”ת הראשון לציון ח”א (הנ”ל) שביקר בעצמו במפעלי אוסם ובירר בעצמו מעל כל ספק שמאותו זן תירס שמייצרים את הבמבה אין שום אפשרות לאכלו כי אם ע”י ריסוק או ניפוח, ועוד כתב (בתשובה שהיא ל”ו נדפס”ה בקובץ בית יוסף שבט תשע”ה סי’ ו’) עובדה חשובה מאוד אודות הסיבה שמרן הגרע”י זצ”ל בשנת תשס”ח הסכים להגר”ד יוסף שליט”א, וז”ל:
“ומה שכתב מרן אאמו”ר עט”ר זיע”א הכ”מ שיש לברך על כיו”ב שהכל, בזמנו אמר לי מרן אאמו”ר, שהוא חשב שהטעם שכתבנו לברך על זה האדמה הוא מפני שמורגש טעם התירס, וכיון שהוכיחו לו שאין טעם התירס נרגש, ולכן כתב מה שכתב, אבל לאחר שראה שוב את מקורות ההלכה שכתבנו, וקרא שוב דברי רבינו ירוחם ודברי תרומת הדשן סימן כט, והגר”ז, והמשנ”ב, והחיי אדם כלל נא, ועוד אחרונים, שכל שאי אפשר לאוכלו אלא על ידי ריסוק ברכתו בורא פרי האדמה. ולאחר שראה הדברים הסכים עמנו לברך על הבמבה בורא פרי האדמה, וכן נהג בעצמו ובירך בפנינו ב’ פעמים על הבמבה בורא פרי האדמה. וכמובן שכך יש לנהוג הלכה ולמעשה.” עכ”ל.
ונמצא שהאופן היחיד לומר על “במבה” שהיא שהכל לדעת מרן הגרע”י זצ”ל, תהיה לומר שמרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א אינו נאמן בעדותו ח”ו, ומי שכך רוצה לומר חלילה יכול לברך מה שהוא רוצה כי אינו מברך אלא מנאץ.
[וממילא גם מה שפירסם הגר”א יוסף שליט”א ששמע ממרן הגרע”י זצ”ל שיש לברך “שהכל” על הבמבה, היה זה בשנת תשס”ח כנ”ל, ואינה משנה אחרונה.
וכן בספר מעין אומר ח”א פרק י’ סי’ ל”ג כתב שאחרי שיצאו השמועות שמרן זצ”ל חזר בו והורה לברך על הבמבה שהכל, שאל שוב את מרן זצ”ל מהי דעתו בזה, והורה לברך האדמה, וכתב שם במעיין אומר שכך נמשך תקופה ממושכת שהיה שואל את מרן שוב ושוב בענין המבמה (מחמת שמועות שונות) וכל פעם היה עונה שיש לברך האדמה.
וע”ע מה שכתב בזה אחד מחשובי בוגרי בית מדרשנו “ברכת אברהם”, הרה”ג ר’ פנחס רז שליט”א בספרו סימן ברכה עמ’ כ”ג, ואף הוא העד העיד בנו ששמע ובא כמה וכמה זימנין מפי קודשו של מרן מוהרע”י זצוק”ל בהזדמנויות שונות, שיש לברך על הבמבה “אדמה”. עיי”ש.
כך שברור הדבר מעל כל ספק, שמרן זצ”ל הורה לברך על הבמבה “האדמה”, ואלו שרוצים לפלפל לומר שחזר בו, עליהם חובת ההוכחה, שאין ספר מוציא מידי ודאי. ובאופן כללי (לאו דוקא בנוגע לנידון הבמבה, אלא בכל דוכתי), יש לדעת שעדותו של מרן הראש”ל שליט”א משמיה דרבי אבה”ו זצוק”ל היא סולת נקיה טפי, כי איהו שליט”א היה שואל את מרן מוהרע”י זצ”ל בהתבטלות, מבלי להשתדל לשכנעו עד שיאמר רוצה אני, אלא היה שואל באמת למען דעת מהי דעתו דעת עליון, ולא כדי לצרפו להוראה מוקדמת (וזו היא סיב”ה שיש לעיתים הבדל בשמועות בשם מרן זצ”ל, והבן).
ומה שרוצים להביא ראיה מדברי מרן מוהרע”י זצ”ל במה שכתב בשו”ת יביע אומר ח”ז סי’ כ”ט במילואים עמ’ תכ”ז לגבי ברכת הפלאפל, שברכתו שהכל לפי שהשתנה טעמו ושמו (וכ”כ בספרו הליכות עולם ח”ב עמ’ ק”א), מה דמות יערוך, הרי גרעיני חומוס לא מגדלים רק לעשיית פלאפל, ולכן אם השתנה שמו השתנתה ברכתו, משא”כ הבמבה עשוי (בעיקר) מגרעיני תירס מ”זן” מיוחד רק לבמבה (והזן הזה אינו ראוי לאכילה בשום דרך אחרת זולי ע”י עשיית במבה, עכ”פ בארץ ישראל, ויש מקומות בחו”ל שמצאו איזה דרך נוסף להשתמש בו, אבל אינו נפוץ כמו הבמבה), והרי כל הסברא של “שינוי השם” להוריד את הברכה לשהכל הוא מפני ששינוי השם גורם להרחקה נוספת משייכות ההיכר בין הפרי המרוסק למקורה השלם, משא”כ אצל אותו הזן המיוחד של תירס אי אפשר להרחיקו מחמת שינוי השם כי זה כל מהותו להיות נאכל בצורת במבה ולכך גידולהו. וז”פ.
15 תגובות
במחילה מכבודו
עיין בהסכמת מרן להלכה ברורה (כמדומני חלק י) שם כתב בכתב יד שברכתה שהכל נהיה בדברו
וכן פסקו רוב הגדולים בימינו בניהם:
הגר”מ לוי, הגר”מ מאזוז, הגר”ד יוסף, הגר”מ אליהו, הגר”ר אלבז, ועוד
ראש המוסדות שליט”א בתשובתו הנ”ל (שהתפרסמה תחילה בקצרה ושוב עלתה יותר בהרחבה) התייחס להדיא לנושא ההסכמה של מרן זצ”ל הנ”ל, שהסכמה זו (משנת תשס”ח) איננה משנה אחרונה וגם ביאר בגוף התשובה את הסיבות של שינוי עמדתו של מרן הגרע”י זצ”ל.
ולגבי שאר הרבנים שהזכרתם, כבר כתב ראש המוסדות שליט”א בספר בתורתו על חו”ק ח”א בקונטרס “סדר למשנה”, שכל חכמי ישראל הדור דומין אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל כקליפת השום, כך שלמרות גדולתם העצומה בתורה של הרבנים הגאונים האדירים הנזכרים בדברי הרב המגיב, עדיין אינם בגדר “בר-פלוגתא” כלפי מרן הגרע”י זצ”ל כלל. ועכ”פ המיזם “משיב כהלכה” הוא עפ”י הוראות מרן הגרע”י זצ”ל כך שעיקר הנידון כאן הוא בדעתו ז”ל.
ופסקו גדולי הרבנים הדתיים-לאומים לברך “שהכל”, והם:
הרב דוב ליאור והרב יעקב אריאל
וכן הרב יוסף פרץ
בכלל תגובתנו על דבריכם לעיל, תמצא תגובה נכונה גם על דבריכם אלו. ועכ”פ כאמור במיזם “משיב כהלכה” אנחנו פוסקים אך ורק על פי פוסק הדור מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, ומי יבוא אחרי המלך.
בדין המחלוקת בין הגאון ר’ יצחק לאחיו הגאון ר’ דוד
אפשר לומר “שני כתובין שסותרין זה את זה- עד שיבוא השלישי ויכריע בניהם”
ואמר הגאון ר’ אברהם שאביו היה מברך “שהכל” וכן ההלכה
בתשובתו של ראש המוסדות שליט”א הנ”ל היתה התייחסות לדבריו של הג”ר אברהם יוסף שליט”א, שאינם משנה אחרונה.
ואין כאן בכלל מקום לומר כמה מעידים לכאן וכמה מעידים לכאן, הרי בוודאי שכולם דוברי אמת שכך שמעו ממרן זצ”ל, אלא שהנושא הוא מה המשנה האחרונה של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל, וכמוזכר בתשובתו של ראש המוסדות הנ”ל, המשנה האחרונה היא לברך “האדמה”, והרי גם הגר”ד והגר”א שליט”א מודים לכך שהעיקר הוא מה שהכריע מרן הגרע”י זצ”ל לבסוף, ובכל השנים האחרונות שוב ושוב ושוב הורה “האדמה” ונימק בעצמו להדיא שמה שבעבר הורה אחרת הוא מחמת שינוי בנתונים רלוונטיים.
מרן הראשון לציון הגר”י יוסף שליט”א העיד על מרן הרב עובדיה (ומעולם מרן לא כתב לברך האדמה אלא רק בירך) בחודש ניסן תשס”ו או תשס”ז
ומרן פוסק הדור הגר”ד יוסף שליט”א הביא מכתב ממרן הרב עובדיה באלול תשס”ז או תשס”ח
לסיכום דעתו האחרונה של מרן הרב עובדיה ע”ה היא לברך “שהכל”
ל”פלוני הנ”ל”. בגוף המאמר כבר הובאה שהעדות מהראש”ל הג”ר יצחק יוסף שליט”א האחרונה היא ממה שאירע בשנת תשס”ט, שזה אחרי המכתבים שהביא הגר”ד יוסף שליט”א.
הנה עיין סימן רב בעניין הסוכר שהכריע המחבר שאף שמגדלים אותו רק בשביל הסוכר אבל אחר שהרמב”ם כתב לברך שהכל מספק ודאי יברך שהכל
העברנו את שאלתך לרב שליט”א והוא ענה כדלהלן:
כבר עמד על שאלה זו בילקוט יוסף הל’ ברכות החדש עמ’ ק”פ ואילך, ובספר אבא באהל ביתי בארוכה, וראה שם מה שהשיבו בזה בטטו”ד, וכל הנושא הוא קמחא טחינא טובא. והנה בינו נא זאת שבתשובתנו הנ”ל לא באנו כלל להכנס לעובי הקור”א בעצם הנידון עצמו, אלא באנו לברר דבר אחד: מה היתה דעתו של גאון עוזינו מרן הגרע”י זלה”ה. ואילו היינו באים לדון על עצם הנידון עצמו, להביא את הראיות לשני הצדדים והדחיות וכל הנלווה לזה, היינו צריכים לכתוב לזה ספר פי שנים מספר אבא באהל ביתי הנז’.
יישר כוח על התושבה הנפלאה והברורה,
רק רציתי לברר נקודה קטנה מה שציין הרב שליט”א לשו”ת הראשון לציון ח”א סי’ חי לא זכיתי למצוא בגוף התושבה את המילים כדלהלן:
ומה שכתב מרן אאמו”ר עט”ר זיע”א הכ”מ שיש לברך על כיו”ב שהכל, בזמנו אמר לי מרן אאמו”ר, שהוא חשב שהטעם שכתבנו לברך על זה האדמה הוא מפני שמורגש טעם התירס, וכיון שהוכיחו לו שאין טעם התירס נרגש, ולכן כתב מה שכתב, אבל לאחר שראה שוב את מקורות ההלכה שכתבנו, וקרא שוב דברי רבינו ירוחם ודברי תרומת הדשן סימן כט, והגר”ז, והמשנ”ב, והחיי אדם כלל נא, ועוד אחרונים, שכל שאי אפשר לאוכלו אלא על ידי ריסוק ברכתו בורא פרי האדמה. ולאחר שראה הדברים הסכים עמנו לברך על הבמבה בורא פרי האדמה,
אשמח שתכוונו אותי בדיוק למילים אלו, תודה רבה
העברנו לרב שליט”א את תגובתכם, והרב כתב שמה שהוא כתב “ועוד כתב” אינו המשך למה שצויין לפני כן שו”ת הראשון לציון, אלא לתשובה אחרת של הג”ר יצחק יוסף שליט”א, שנדפסה בקובץ בית יוסף שבט תשע”ה סי’ ו’, ובכן כעת נוסף המקור בפנים בתוך התשובה כאן. חזקים ברוכים
פורסמה תשובה ברורה של מרן הרב עובדיה בקולו שאומר מברכים על במבה בורא פרי האדמה עיין בקישור:
chrome-extension://ociiedbaoiljmjfpnefiaplmcphobool/VideoPlayer.html
ומה עם טענה שברכיבים של אוסם כתוב שיש 54 אחוז של חמאת בוטנים
וזה הרוב לכאורה,
ובילקוט יוסף כתב כיון שהרוב הוא תירס מיוחד בגידול מיוחד,
אבל החמאת בוטנים היא גם גידול מיוחד ?
הם הגיעו ל54 אחוז מפני שעשו לפי המשקל, שהמשקל הסגולי של הבוטן הוא גדול פי עשרת מונים ממשקל התירס המיוחד, ולמעשה הרוב הוא תירס כפי שניתן לראות בחוש, והוא הבסיס של המוצר והוא עיקר המוצר, ואילו החמאת בוטנים לא באה אלא להוסיף בטעם של המוצר. ולדוגמא אם תקח ספר גדול עם 500 עמודים, ותכרוך אותו בכריכה דקה של עופרת, מבחינת המשקל יש כאן 80% עופרת ואילו 20% ספר, אבל לפי האמת יש כאן ספר גדול ועבה שיש לו גם כריכה דקה של עופרת, וזה בדיוק מה שקורה עם הבמבה.