הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה: מה מברכים על במבה?

תשובה:

מרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א יצאה הוראתו בקדושה, שיש לברך על חטיף ה”במבה” ברכת “בורא פרי האדמה”, ומרן מוהרע”י זצוק”ל חתם בכתב יד קודשו על הוראה זו. וחתימה עדיפא משמועות.

מקורות:

הנה כבר נשתברו בזה כמה קולמוסים, ונכתבו על זה ספרים שלמים עבי כרס, ואם הבוא נבוא בעניינו להכנס בעובי הקור”א בזה, הרי שנצטרך לכתוב על זה כפל ארבעה וחמישה כדי לפלפל בכל טענה, אלא די לנו בחתימת כתב ידו של מרן מוהרע”י זצ”ל על הוראה זו שיש לברך ברכת בורא פרי האדמה, ומי יבוא אחרי המלך. ומודעת זאת גם, שפעם אחת בשיעורו של מרן הגרע”י זצ”ל בביהכנ”ס ה”יזדין” במוצאי שבת, הורה מרן בפני רבבות אלפי ישראל, שיש לברך על הבמבה “אדמה”. ועיין ילקוט יוסף הלכות ברכות מהדורת תשס”ז עמ’ קע”ו, ומהדורת תשע”א עמ’ קמ”ב, ועין יצחק ח”ב עמ’ תקע”ז, ושלחן המערכת ח”א עמ’ תכ”א, ושו”ת הראשון לציון ח”א חאו”ח סי’ ח”י. ואמנם ידעתי בינ”י ידעתי שישנם ת”ח חשובים מאוד שמעידים בשם מרן הגרע”י זצ”ל שיש לברך שהכל, מ”מ חתימת ידו עדיפא על כל עדות בע”פ, ובפרט שאחרי שפירסמו אותם השמועות שוב נכנס מרן הראש”ל שליט”א אצל מרן מוהרע”י זלה”ה (ביום י”ב סיון תשס”ט) לשאול אותו בשנית, ושוב הורה שוב לברך האדמה, כך שגם אם אמת נכון הדבר כאשר יעידון יגידון שהורה לברך שהכל, הרי שמשנה אחרונה היא “אדמה”, והד”ר הוא לכל חסידיו. וכן בספר מעין אומר ח”א פרק י’ סי’ ל”ג כתב שאחרי שיצאו השמועות שמרן זצ”ל חזר בו והורה לברך על הבמבה שהכל, שאל שוב את מרן זצ”ל מהי דעתו בזה, והורה לברך האדמה, וכתב שם במעיין אומר שכך נמשך תקופה ממושכת שהיה שואל את מרן שוב ושוב בענין המבמה (מחמת שמועות שונות) וכל פעם היה עונה שיש לברך האדמה. וע”ע מה שכתב בזה אחד מחשובי בוגרי בית מדרשנו “ברכת אברהם”, הרה”ג ר’ פנחס רז שליט”א בספרו סימן ברכה עמ’ כ”ג, ואף הוא העד העיד בנו ששמע ובא כמה וכמה זימנין מפי קודשו של מרן מוהרע”י זצוק”ל בהזדמנויות שונות, שיש לברך על הבמבה “אדמה”. עיי”ש. כך שברור הדבר מעל כל ספק, שמרן זצ”ל הורה לברך על הבמבה “האדמה”, ואלו שרוצים לפלפל לומר שחזר בו, עליהם חובת ההוכחה, שאין ספר מוציא מידי ודאי. ובאופן כללי (לאו דוקא בנוגע לנידון הבמבה, אלא בכל דוכתי), יש לדעת שעדותו של מרן הראש”ל שליט”א משמיה דרבי אבה”ו זצוק”ל היא סולת נקיה טפי, כי איהו שליט”א היה שואל את מרן מוהרע”י זצ”ל בהתבטלות, מבלי להשתדל לשכנעו עד שיאמר רוצה אני, אלא היה שואל באמת למען דעת מהי דעתו דעת עליון, ולא כדי לצרפו להוראה מוקדמת (וזו היא סיב”ה שיש לעיתים הבדל בשמועות בשם מרן זצ”ל, והבן). ומה שרוצים להביא ראיה מדברי מרן מוהרע”י זצ”ל במה שכתב בשו”ת יביע אומר ח”ז סי’ כ”ט במילואים עמ’ תכ”ז לגבי ברכת הפלאפל, שברכתו שהכל לפי שהשתנה טעמו ושמו (וכ”כ בספרו הליכות עולם ח”ב עמ’ ק”א), מה דמות יערוך, הרי גרעיני חומוס לא מגדלים רק לעשיית פלאפל, ולכן אם השתנה שמו השתנתה ברכתו, משא”כ הבמבה עשוי (בעיקר) מגרעיני תירס מ”זן” מיוחד רק לבמבה (והזן הזה אינו ראוי לאכילה בשום דרך אחרת זולי ע”י עשיית במבה, עכ”פ בארץ ישראל, ויש מקומות בחו”ל שמצאו איזה דרך נוסף להשתמש בו, אבל אינו נפוץ כמו הבמבה), והרי כל הסברא של “שינוי השם” להוריד את הברכה לשהכל הוא מפני ששינוי השם גורם להרחקה נוספת משייכות ההיכר בין הפרי המרוסק למקורה השלם, משא”כ אצל אותו הזן המיוחד של תירס אי אפשר להרחיקו מחמת שינוי השם כי זה כל מהותו להיות נאכל בצורת במבה ולכך גידולהו. וז”פ.

 

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר