מקורות ונימוקים:
מלכים ב פרק א פסוק י”ז:
וַיָּ֜מָת [אחזיה בן אחאב] כִּדְבַ֥ר ה’ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר אֵלִיָּ֗הוּ וַיִּמְלֹ֤ךְ יְהוֹרָם֙ תַּחְתָּ֔יו, בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לִיהוֹרָ֥ם בֶּן־ יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה כִּ֛י לֹֽא־הָ֥יָה ל֖וֹ בֵּֽן:
והקשו המפרשים שהרי במלכים ב’ פרק ג’ פסוק א’ נאמר שיהורם בן אחאב מלך על ישראל בשנת שמונה עשרה ליהושפט מלך יהודה והיינו עוד טרם מלך יהורם בן יהושפט על יהודה, וכדלהלן:
וִיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה:
בפרט שבמלכים ב’ פרק ח’ פסוק ט”ז מבואר שיהורם בן יהושפט נעשה למלך על יהודה רק בשנה השנייה למלכותו של יהורם בן אחאב, וכדלהלן:
וּבִשְׁנַ֣ת חָמֵ֗שׁ לְיוֹרָ֤ם בֶּן־אַחְאָב֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָלַ֛ךְ יְהוֹרָ֥ם בֶּן־יְהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה:
והתקשו בזה רבים ממפרשי המקרא, להלן דברי רש”י במלכים ב’ פרק א’ פסוק י”ז ביישוב הקושיא בזה”ל:
בשנת שתים ליהורם בן יהושפט – אפשר לומר כן והלא מלך בשנת י”ט ליהושפט שהרי אחזיה מלך בי”ז ומלך שנתים ובסמוך נמי כתיב בשנת י”ח ליהושפט מלך יהורם ויהושפט מלך עשרים וחמש שנים קודם שמלך יהורם בנו? אלא ראוי הי’ יהושפט ליהרג ברמות גלעד ובשכר שזעק תלה לו שבע שנים ומאותה שעה הוא מונה לבנו.
כהמשך והשלמה למהלך זה יש לעיין גם בדברי רש”י מלכים ב’ פרק ח’ פסוק ט”ז שכתב בזה”ל:
ובשנת חמש וגו’ – יהושפט המליך את יורם בחייו שתי שנים כשחזרו מן המלחמה שנלחמו במלך מואב כך שנויה בסדר עולם בשנת חמש ליהורם ויהושפט בשנת חמשים שנגזרה גזירה על יהושפט ליהרג ברמות גלעד אלא שתל’ לו בשביל שזעק שבע שנים.
אכן בדברי הרד”ק מלכים ב’ פרק א’ פסוק י”ז נמצא ביאור נפלא ומובן יותר בדרך מעט אחרת בזה”ל:
בשנת שתים ליהורם בן יהושפט – היאך הי’ זה והלא אמר למטה כי מלך בשנת י”ח ליהושפט ויהושפט הלך עמו למלחמת מואב? והנה הי’ מלך בימי יהושפט שבע שנים כי יהושפט מלך כ”ה שנים אלא שיהושפט המליך את יהורם בנו בחייו מפני מחלוקת אחיו כמו שאומר בדברי הימים ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור ומה הי’ צריך לומר זה ידוע הוא כי המלוכ’ היא לבכור אלא שנרא’ כי הי’ מחלוקת בין בניו לפיכך נתן לו המלוכ’ בחייו ומלך בחיי אביו שבע שנים ובשנת שתים למלכות יהורם זו שמלך בחיי אביו מלך יהורם בן אחאב על ישראל:
כי לא הי’ לו בן – לא הי’ לאחזיהו בן לפיכך מלך יהורם אחיו תחתיו ובסדר עולם בשנת שתים ליהורם בן יהושפט אפשר לומר כן והלא הוא מלך משנת שמונ’ עשר’ ליהושפט אלא לענין שנאמר ויעזר יהושפט וה’ עזרו ויסירם אלהים ממנו ראוי הי’ יהושפט ליהרג באות’ שע’ לפי שהי’ עוזר לרשע ובשכר שזעק תלה לו האל ז’ שנים ועלו לבנו ועוד נכתבנו:
כהשלמה לזה יש לציין גם לדברי הרד”ק במלכים ב’ פרק ח’ פסוק ט”ז שהביא לדברי רש”י שפירש על פי דברי הסדר עולם, והקשה עליו וכתב לבסוף לדרכו ביאור פשוט ונהיר בזה”ל:
ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט – חמש שזכר עומד במקום ב’ ופי’ חמש ליהושפט ומאימתי מונה לו ליהושפט אלו ה’ שנים ממלחמת רמות גלעד כן פירש בעל סדר עולם כי במלחמת רמות גלעד היה ראוי ליהושפט שיהרג שהלך לעזור לרשע וכשזעק תלו לו שבע שנים ולסוף ה’ שנים מאותה שעה שהיו ה’ שנים ליורם בן אחאב וחזר יהושפט ממלחמת עמון ומואב והר שעיר עם מלך ישראל מאחר שהרגו אותם באו והמליכו את יורם בן יהושפט על יהודה ומלך שתי שנים בחיי אחיו ומה שאמר למעלה וימלוך יהורם בשנת שתים ליהורם בן יהושפט שידמה כי יהורם בן יהושפט מלך קודם יהורם בן אחאב שתי שנים הנה כי מלך יהורם בחיי יהושפט אביו שבעה שנים לא המליכו אז אלא כיון שהיה ראוי יהושפט ליהרג מנה מאותה השעה המלכות לבנו אבל לא המליכו אלא שתי שנים בחייו.
ואני תמה מדבריו שהוא אומר כי במלחמת רמות גלעד נגזר עליו הגזרה ומאותה שעה מנה המלכות לבנו שבע שנים והנה בשנת חמש ליורם בן אחאב שלמו אותם שבע שנים שהרי אחזיהו בן אחאב מלך שנתים ואיך היה שנה חמישית לגזרה ליורם זה לא יתכן ואיך המליכו שתי שנים בחייו והלא כשהיו ליורם חמש שנים ממלכותו מת יהושפט כי לא חיה אחר אחאב שבע שנים, ועוד איך אמר מאחר שהרגו עמון ומואב והר שעיר בחזרתן באו והמליכו את יהורם בן יהושפט ואותה מלחמה לא ראינו שהיה שם מלך ישראל, ועוד כי אותה מלחמה היתה בימי אחזיה בן אחאב ועדיין לא מלך יהורם בן אחאב עד מות אחזיהו אחיו כי כן מצאנו בדברי הימים שאחרי המלחמה הזאת התחבר יהושפט עם אחזיהו בן אחאב לעשות אניות.
אלא פי’ ויהושפט ומת יהושפט כי בשנת ה’ ליורם מת יהושפט ומלך יהורם בנו שנית כי כבר מלך בחיי אביו שבע שנים כמו שפירשנו ועתה כשמת אביו מלך מלכות שלמה בלא מערער כי הרג את אחיו והתחזק במלוכה כמו שכתוב בדברי הימים ואם חסרה מלת ומת אין תמה בזה כי הענין מובן מהפסוק וכמוהו רבים במקרא חסירי מלה לפי שיובן ענינם מהפסוק וכדומה לזה נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שונא בצע יאריך ימים שחסר ימות פירוש נגיד שהוא חסר תבונות ורב מעשקות ימות אבל נגיד שהוא שונא בצע יאריך ימים כן בזה הפסוק אחרי שזכר כי בשנת חמש ליורם בן אחאב מלך יהורם בן יהושפט מובן מהפסוק כי מת יהושפט כי אותה שנה מת ולפיכך אמר ויהושפט כאילו אמר ומת יהושפט ושמנ’ שנים מלך יהורם בן יהושפט:
