באיזו שפה דיבר הנחש עם חווה

מקורות ונימוקים:

בזוהר לפרשת בראשית ל”ה עמוד ב’ איתא, וְהַנָּחָשׁ: רַבִּי יִצְחָק אָמַר דָּא יֵצֶר הָרָע. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹן וַדַּאי כֹּלָּא חַד. וְסמא”ל הֲוָה וְאִתְחַזֵּי עַל נָחָשׁ וְצוּלְמֵיהּ. דְּנָחָשׁ דָּא אִיהוּ שָׂטָן וְכֹלָּא חַד.

תרגום הזוהר הוא כך: וְהַנָּחָשׁ, רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. בָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי הַכֹּל אֶחָד, וְסמא”ל הָיָה, וְנִרְאָה עַל נָחָשׁ וְצַלְמוֹ. שֶׁנָּחָשׁ זֶה הוּא שָׂטָן, וְהַכֹּל אֶחָד.

מן האמור למדים אנו שנחלקו התנאים האם הנחש המתואר במקרא הוא סמל ליצר הרע או שהוא נחש ממש, אך גם האומר נחש ממש מסכים כי על הנחש התלבש השטן, כפי שביאר רבי שמעון שהכל הוא אחד והשטן הופיע בנחש.

לעניין השפה שדיבר הנחש עם חווה עיין באבן עזרא בראשית שיטה אחרת – פירוש פרק ג’ שכתב בזה”ל: ערום מכל חית השדה – ולא מהאדם. אמר הגאון כי הנחש לא דבר, רק מלאך דבר על פיו. ואחרים אמרו כי השטן שהוא שר דבר על פיו. וראיית הגאון כי לא יתכן לדבר הנחש בלשון בני אדם, כי עקרו הסכמה. ועוד, כי אין אברי הדבור מוכנים בו לדבר. ורב שמואל בן חפני אמר כי דבר הנחש. ויאמר ר’ שלמה בן גבירול: אלו היה הנחש מדבר, למה איננו מדבר היום? ודעו, כי אין בכתוב זכר שתאלמנה שפתיו. והפשט להיות כמשמעו. ואחר שהשם שם מאכלו עפר, הנה ירד ממעלת כל החיים שנבראו לאכול כל פרי וכל עשב.

מבואר כי לדעת רבי שלמה בן גבירול מלאך דיבר מפי הנחש, אך הנחש לא דיבר ממש בפיו, כי אין בו את יכולת הדיבור כלל. אולם לדעת רב שמואל בן חפני, הנחש דיבר בפיו ממש, וביאר האבן עזרא כי הוא משום שלפני העונש היה הנחש בדרגה גבוהה שיכול היה גם לדבר, ומשנענש שמאכלו יהיה עפר, ירד ממעלת כל החיים שנבראו ואיבד את מעלת הדיבור.

עוד חשוב לדעת כי אין לנו את יכולת ההבנה של מעמד האדם קודם החטא, ובכלל קודם אכילתו מעץ הדעת, לכן תשובות בנוגע לשפה שדיבר הנחש עם חווה אינם ידועות לנו, אולם יודעים אנו כי היה דיבור בזמן זה שהרי הקב”ה דיבר עם אדם וחווה, ומסתבר שבשפה זו או ביכולת תקשורת זו, פיתה גם הנחש את חווה.