שאלה:
שלום הרב
רציתי לשאול,
ענבים שבושלו על ידי יהודי מחלל שבת ונוצר מזה כעין קומפוט,
מה הדין לעניין הבישול ויין נסך?
תשובה:
שלום וברכה
אין חשש יין נסך בבישול מחלל שבת קומפוט ענבים כעין זה שתיארת, מכמה סיבות.
ראשית, הואיל וענבים אינם נחשבים יין, ואיסור יין נסך הינו רק על יין, משעה שזב ונמשך מן הענבים והחרצנים.
שנית אין איסור יין נסך ביין מבושל, אלא ביין חי בלבד.
גם לעניין בישול, למרות שיש פוסקים רבים וחשובים הסוברים שיש איסור בישולי גויים גם בבישול יהודים מחללי שבת, לעניין הלכה העלה מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ה’ יו”ד סימן י’, כי מעיקר הדין אין בכך איסור בישולי גויים.
אמנם חשוב לוודא את כשרות הסיר בה מבשל הוא את היין, שאינו בלוע ממאכלות אסורות, וכמובן שאיננו מוסיף לקומפוט דברים שאינם כשרים.
בברכת הצלחה מרובה
הרב דוד אוחיון
מקורות ונימוקים:
מאימתי נקרא יין לעניין איסור יין נסך
מתניתין מסכת עבודה זרה דף נ”ה. לוקחין גת בעוטה מן הנכרי אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתוך התפוח אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר
ובגמרא שם, אמר רב הונא יין כיון שהתחיל לימשך עושה יין נסך. תנן לוקחין גת בעוטה אף על פי שנטל בידו ונתן לתוך התפוח אמר רב הונא בגת פקוקה ומלאה ת”ש ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור הכי נמי בגת פקוקה ומלאה ת”ש ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר אמר רב הונא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה דתניא בראשונה היו אומרים דורכים עם הנכרי בגת ולא חיישינן לדרב הונא חזרו לומר אין דורכין עם הנכרי בגת משום דרב הונא.
לעניין הלכה הביא הבית יוסף לדברי המשנה והגמרא הללו, וסיים וכתב ופסקו הפוסקים הלכה כמשנה אחרונה וכדרב הונא.
וכן פסק השו”ע להלכה יו”ד סימן קכ”ג סעיף י”ז בזה”ל:
מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובדי כוכבים, משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו, כי הגת הוא מדרון. ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון, ונשאר היין לבדו עומד, נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת, אפילו לא נגע אלא בחרצנים ובזגים, אם יש בהם טופח על מנת להטפיח. אבל כל זמן שלא הבדיל היין מן החרצנים והזגים, לא הוי המשכה.
מן האמור מבואר, שענבים שמבשלים אותם עם החרצנים בסיר, אינם נחשבים ליין לעניין איסור יין נסך, הואיל ויין נחשב רק מעת הפרדת היין מן החרצנים והזגים.
אין איסור יין נסך ביין מבושל
נוסף על כך, הרי קיימ”ל שאין איסור יין נסך ביין מבושל אלא ביין חי, כפי שפסק השו”ע ביו”ד סימן קכ”ג סעיף ג’.
והיינו כפי שכתב ונימק הרמב”ם בהלכות מאכלות אסורות פרק י”א הלכה ט’, שאין מתנסך לעכו”ם אלא יין שראוי להקריב על גבי המזבח, ומפני זה כשגזרו על סתם יינם וגזרו על כל יין שיגע בו שיהיה אסור בהנייה לא גזרו אלא על היין הראוי להתנסך, לפיכך יין מבושל של ישראל שנגע בו העכו”ם אינו אסור ומותר לשתות עם העכו”ם בכוס אחד, אבל יין מזוג ויין שהתחיל להחמיץ ואפשר שישתה אם נגע בו נאסר.
בישול יהודי מחלל שבת בפרהסיא האם הוא כבישול עכו”ם
בעניין בישול יהודי מחלל שבת בפרהסיא, מצינו מחלוקת גדולה בין הפוסקים, והוא תלוי בב’ טעמי יסוד הגזירה שלא לאכול מבישולי עכו”ם.
שהרי שנים טעמים ישנם בסיבת גזירת חז”ל לאסור בישולי עכו”ם, האחד הוא משום החשש שמא יערבו בתוך התבשיל מאכלות אסורות. השני הוא משום חתנות, שלא נבוא לסעודות הגויים, וחלילה יגרם מכך קירוב נישואים בין יהודים לגוים.
ובפתחי תשובה יורה דעה סימן קי”ג סק”א כתב בשם ספר תפארת למשה ששאלת בישול יהודי מחלל שבת בפרהסיא תלוי בשני הטעמים הנזכרים. דלפי הטעם של חתנות, מותר בישול מומר הואיל ואיסור חתנות ליכא, שהרי יהודי הוא. אולם לפי הטעם השני שהוא משום חשש מאכלות אסורות, הרי הוא קיים גם בבישול יהודי מחלל שבת בפרהסיא, שדינו כעובד כוכבים.
ועיין בפרי מגדים או”ח סימן שכ”ח שדעתו שבישול ישראל מומר אסור וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספר טוב טעם ודעת. אולם החת”ס בהגהות על השו”ע כתב להקל בישראל מומר לחלל שבתות.
ולעניין הלכה, עיין בספר כף החיים בסק”א שבדיעבד יש להקל, ועיין עוד באגרות משה יו”ד סימן ח”א סימן מ”ו שנוטה קצת כדעת המקילים.
ועיין עוד בכל זה בארוכה בשו”ת יביע אומר חלק ה’ יו”ד סימן י’, שם העלה להוכיח כי מעיקר הדין אין בבישול יהודים מחללי שבת בפרהסיא משום בישולי גויים, אולם מהיות טוב יש להעדיף שיהודי כשר ידליק את האש.
לפיכך כתבנו בנידון השאלה, שהואיל והתבשיל התבשל, אין להימנע מאכילתו, אכן יש לוודא שאין בו בעיה של כשרות, כגון שהסירים אינם בלועים ממאכלות אסורות, וכן שלא הוסיף לשם תבלינים או תוספות שאינם מותרים לאכילה.
