נימוקים וביאורים:
חומרת הזוהר וקללתו:
הנה הזוהר (פרשה נשא) החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה דגרמא מסכנותא לביתא [גרומת מסכנות לביתה] וגרמא לבנהא דלא יתחשבון בדרא [וגורמת שבניה לא יהיו חשובים באותו הדור] וסטרא אחרא לשרות בביתא, [וסטרא אחרת שורה בתוך ביתה] וכ”ש אם הולכות בשוקא כך. על כן בעאי איתתא דאפילו קורות ביתה לא יחמון שערה חדא מרישאה [ולפיכך צריכה להקפיד שאפילו שערה אחת מראשה ללא תתגלה בתוך ביתה] ואי עבדית כן, מה כתיב “בניך כשתילי זיתים” מה זית וכו’ בנהא יסתלקון בחשובין על שאר בני עלמא, [ואם עושה כן, גורמת שבניהה יהיו חשובים בדור] ולא עוד, אלא דבעלה מתברך בכל ברכאן דלעילא וברכאן דלתתא בעותרא בבנין ובני בנין, [ולא עוד אלא שדגורמת שבעליה יתברך בעושר וכל הברכות כולם] עכ”ל בקיצור. וכתב המ”א דראוי לנהוג כהזוהר וביומא איתא במעשה דקמחית בזכות הצניעות היתירה שהיתה בה שלא ראו קורות ביתה אמרי חלוקה יצאו ממנה כהנים גדולים. והביא דבריהם המשנה ברורה (סי’ עה ס”ק טו).
כיסוי הראש בחדר שינה ובביתה:
ראה עוד בביאור הלכה (סימן עה ד”ה ודע) שכתב בשם הב”ח שדעת הרמב”ם ומפורש גם הש”ס שלנו כן שבגלוי ממש אפילו בחדרה אסור. וכ”כ הבית שמואל (אהע”ז סימן קט וסק”ט), דלפי מנהגינו הוי דת יהודית בגלוי ממש אפילו בחצרה וחדרה ואפילו אי תימא שלא תצא עבור זה בלי כתובה עכ”פ איסורא איכא.
וכ”כ בתשובת חתם סופר (או”ח סימן לו) דכיון דכבר קבלו עלייהו אבות אבותינו בכל מקום ששמענו שנפוצים ישראל לאסור גילוי הראש בחדרה, וא”כ דין גמור שקיבלו עלייהו כהך דיעה האוסרת, ויש לחוש לרביצת האלה האמור בזוהר [ומובא במ”ב] ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו, עכ”ל. וכן פסק הביה”ל שם.
מיהו הגאון רבי משה פינשטיין זצוק”ל בשו”ת אגרות משה (אהע”ז ח”א סי’ נח) כתב, שהב”ש לא כתב חדרה אלא חצרה, וכן בשלטי גיבורים, ודחה שם הראייה מפשטות לשון הרמב”ם, וחלק על התח”ס שהביא את זה גם לענין חדרה. ושכן דעת הט”ז והפרישה להקל. וסיים, שאף שמדינא מן הראוי להחמיר כדברי החת”ס הואיל ונפיק מפומא, ויש בזה הידור חשוב בגדרי צניעות, מ”מ הרוצות להקל אין להחשיבן כעוברת על דת, ואין לת”ח ויר”ש להימנע מלישא אשה זו.
וע”כ במקום דחק כמו בנידון דידן, יש למקילות בביתם לסמוך על השיטות הללו במקום צורך.
וכ”ז לענין חצרה וחדרה אבל לילך בשוק וחצר של רבים לכו”ע אף אם תלך במטפח לבד לכסות שערה מיקרי עוברת על דת יהודית עד שתלך ברדיד מלמעלה ככל הנשים כן מבואר שם בסי’ קט”ו.
