מקורות ונימוקים:
בתשובות הרשב”א חלק ד (סימן מח) כתב, מה שאמרת שמצאת לרב רבי משה דקוצי זלה”ה שאין מברכין ברכת הלבנה בלילי שבת דשמא יש תחומין למעלה מעשרה. והוי כמקבל פני רבו למעלה מעשרה. ושאלת מה אני אומר בזה,
תשובה לעיקר תחומין דעת רבותי נוחי נפש שאין תחומין למעלה מעשרה. דתחומין דרבנן הם ובעי’ דלא איפשיטא היא וכל ספק בדרבנן להקל ואפי’ לכתחילה. אלא שאני יש לי בו דעת אחרת שם בעירובין בר”פ מי שהוציאוהו. והנה ספרי יש בידכם ספר עבודת הקדש גם עירובין וח’ עירובין לשם תמצאון הכל.
ומ”מ לענין ברכת הלבנה לא ידעתי מה ענין זה של תחומין בברכת הלבנה. וכי אם לא היה באפשר להקביל פני רבו אלא ממרחק גדול שיהיה ביניהם לא יקבל פניו, ואם תאמר כן א”כ אף בחול לא יברך שאין המברך קופץ למעלה עד מקומה של לבנה. ועוד שגם המברך אינו מברך אל הלבנה אלא ליוצרה ברוך הוא. והוא יתברך אינו למעלה מעשרה ולא למעלה מן התחומין. שהוא למעלה מכל זה עילוי רב. אלא שאנו כמקבלין פני השכינה. בדמיון הלבנה שברא ומחדשה בכל חדש ושאינה משנה את תפקידה. ועד יש בזה ענין פנימי למי שזכהו השם לעמוד עליו. ובדקנו בס’ המצות של הרב ז”ל ולא מצאנו בו כן. ואפשר כי יש מי שקצר וכתב כן מעצמו.
אמנם בשו”ת רדב”ז חלק ד סימן קלג (אלף רג)כתב, שאלת למה אין מברכין על הלבנה בליל שבת והרי אותה שעה ראויה להקבלת פני שכינה וגם הוא מבושם: תשובה, ראיתי בטעמו של דבר דשמא יש תחומין למעלה מעשרה והוי כאלו הלך להקביל חוץ לתחום ולכך אין מברכין עליה בלילי שבתות וימים טובים וכמה חלוש טעם זה. והנראה לעניות דעתי כי בלילי שבתות אנו מקבילין פני המלך בקידוש היום והוא שעת הזיווג ולאו אורח ארעא להקביל פני השכינה באותה שעה. אבל במוצאי שבת שאנחנו מלוין את המלך בהבדלה אז ראוי להקביל פני שכינה משום דאזלא לה נפש יתירה וראוי להקביל פניה ליתובי דעתה ולפייסה. וע”ע בפרי חדש (סי’ תכו) שכתב, דהטעם הוא משום דאין מערבין שמחה בשמחה. וע”ע בספר חזון עובדיה – חנוכה (עמ’ שלח) מה שהאריך בזה.ושכל זה הוא לכתחילה, אבל אם היה חודש מעונן ולא היה אפשר לקדש עד ליל ט”ו וחל בליל שבת או בליל יו”ט, מותר לקדש עליה משום דהיא מצוה עוברת.
