חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
תמונה הרב דוד אוחיון (2)

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה

שלום

מאיזה שעה מותר לאכול בשרי ביום שישי לפני שבת

השנה שיוצא תשעה באב ביום חמישי ?

תודה רבה

תשובה

שלום וברכה

מנהג הספרדים שלא לאכול בשרי בעשירי באב עד השקיעה,

ואילו למנהג האשכנזים מותר לאכול בשרי כבר מחצות היום של עשירי באב.

גם השנה שתשעה באב יוצא ביום חמישי

למנהג הספרדים אין לאכול בשר ועוף עד שבת קודש, כי אכילת בשר איננו דבר הנעשה לכבוד שבת, ורק לטעום את התבשילים לשבת מותר.

ולמנהג האשכנזים מותר כבר בחצות היום. [זמן חצות היום: בירושלים – 12:46, בפריז – 14:57, בניו יורק – 13:02]

בברכה

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

בגמרא במסכת תענית דף כ”ט. איתא, שבשבעה באב נכנסו האויבים לבית המקדש וחיללוהו, ובתשעה באב סמוך לערב הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל יום עשירי באב עד הערב, שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי בדור ההוא לא הייתי קובע את הצום אלא בעשירי באב, מפני שבו נשרף רובו של ההיכל. אולם רבנן סברו כי אתחלתא דפורענותא עדיפא, לכן קבעו את הצום בתשעה באב.

נמצאנו למדים כי עיקרו של שריפת בית המקדש היה ביום העשירי באב, אלא שהצום נקבע לתשיעי באב הואיל ותחילת הפורענות התחילה בו.

ובירושלמי בתענית פרק ד’ הלכה ו’, איתא, רבי אבין היה צם בתשיעי ובעשירי באב, ורבי לוי היה צם ביום תשיעי ובליל עשירי עד הבוקר, מפני שלא היה בכוחו לצום יותר.

לפיכך פסקו הטור והשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ”ח, לאסור אכילת בשר ושתיית יין בעשירי באב.

זה לשון השו”ע: בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. אולם הרמ”א כתב בהגהתו: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר.

לכן למעשה מנהג הספרדים שלא לאכול בשר ולשתות יין עד השקיעה של יום עשירי באב, אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר ביום עשירי עד חצות ותו לא.

למרות שהשנה חל עשירי באב ביום שישי, אין היתר לאכול בשרי כבר מחצות היום, הואיל ולא התירו ביום שישי אלא דברים שהם לצורך שבת, ואילו אכילת בשרי איננה לכבוד שבת. אמנם טעימת התבשילים לצורך שבת לראות האם צריך להוסיף להם מלח או תבלינים מותרת ביום שישי.

ואף שהבן איש חי כתב שהמנהג בבגדאד היה, לאכול בשר כבר במוצאי תשעה באב, אין המנהג כיום כדבריו, אלא כפי שכתב השולחן ערוך הנ”ל, וכפי שהביא גם בילקוט יוסף בזה”ל: המנהג הכשר שבליל עשירי באב אין אוכלים בשר ולא שותים יין, ונהגו כן גם כשחל ביום ששי. אבל מותר לטעום מהתבשילים שיש בהם בשר, בערב שבת, לכבוד שבת.

ועיין עוד בשו”ת יחווה דעת חלק ה’ סימן מ”א שהביא לדברי ספר מור ואהלות (אהל ברכות והודאות סימן לט, דף לז ע”ג) שכתב בשם הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שפירש מה שכתב המגן אברהם, שכשחל עשירי באב בערב שבת הכל מותר, היינו גם אכילת בשר ויין, והאריך להסביר טעמו שיש מצוה לאכול בשר בערב שבת. ע”ש. אולם חלק על דבריו וכתב כי אין לסמוך על זה להלכה, והמנהג הכשר שלא לאכול בשר בעשירי באב נוהג גם כשחל בערב שבת, חוץ מטעימת התבשילים לשבת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

אברכים לומדים 6
הרה"ג מאיר פנחסי

גיוס בני ישיבות

מקורות וביאורים: תלמוד בבלי מסכת סוטה (דף כא עמוד א): א”ר יוסף: מצוה, בעידנא דעסיק בה – מגנא ומצלא, בעידנא

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש