מקורות ונימוקים:
האם מניין נשים נחשב מניין לקריאת המגילה ומדוע
פסק השולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תר”צ סעיף י”ח בזה”ל:
מגילה בי”ד ובט”ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה קורים אותם ביחיד. והוסיף הרמ”א בהגהתו וכתב יש להסתפק אם נשים מצטרפות לעשרה.
וביארו הפוסקים שהספק הוא דווקא אם הנשים מצטרפות לגברים למניין עשרה אולם בפני עצמן בוודאי שנחשבות למניין כאשר יש עשרה נשים.
בביאור הדבר שמניין נשים נחשב מניין לקריאת המגילה, כתב המשנה ברורה לבאר שהוא משום שהצורך במניין לקריאת המגילה הוא מדין פרסום הנס, לפיכך לצורך זה וודאי מהני גם נשים.
והטעם שהסתפקו הפוסקים אם נשים מצטרפות לגברים לעניין מניין לקריאת המגילה, ביאר הפרי מגדים דהיינו משום שיש לומר שחובת הנשים הוא לשמוע את המגילה בשונה מחובת הגברים שהוא לקרוא את המגילה, א”נ משום פריצותא.
מדוע לדברים שבקדושה מניין נשים אינו חשוב מניין
בטעם הדבר שנשים בעלמא אינן נחשבות מניין לאמירת דברים שבקדושה, כפי שפסק השולחן ערוך או”ח סימן נ”ה, היינו מפני שמבואר בדברי המשנה במגילה כ”ג: בזה”ל:
אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה.
ובגמרא איתא, מנא הני מילי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה, מאי משמע דתני רבי חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב התם עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה, ע”כ.
עוד דרשו חז”ל מדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל, דהיינו דווקא “בני ישראל” ולא בנות ישראל, שאינן חשובות עדה.
כן מבואר גם בדברי הגמרא בזבחים ע”ה. שדין ציבור שייך רק בגברים ולא בנשים.
ועיין בשו”ת רב פעלים חלק ב’ או”ח סימן ס”ב שהסתפק לעניין מחילה על הקבר שצריך בפני עשרה, האם לזה מהני עשר נשים, כדין פרסום נס, או שגם לזה צריך דווקא עשרה גברים.
ועיין עוד בספר שלמי שמחה (ח”א סי’ י”א) שהאריך בדברי יחיד וציבור, ושם (באות ג’) כתב לחלק שלמרות שציבור נשים אינו נחשב ציבור, אולם נשים הן בכלל צביור לעניין להצטרף לדין רוב ציבור, היכן שצריך ‘רוב ישראל’, כמו לענין פסח הבא בטומאה וכדו’.
וראה להלן את דברי שו”ת משנה הלכות חלק ד’ סימן ע”ח לעניין השאלה האם נשים האומרות תהילים בעשרה יכולות לומר י”ג מידות בתפילתן על החולה, שהשיב בנחרצות בזה”ל:
לאחר הסליחה מכת”ר אשתמיטתיה בזה לפי שעה הלכה מפורשת בש”ס ופוסקים והוא משנה מגילה כ”ג ע”ב אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב וכו’ ואין מזמנים בשם פחות מעשרה, ובגמ’ מה”מ אמר ר’ חייא בר אבא א”ר יוחנן דאמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר’ חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בנ”י וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה וכו’ מה להלן עשרה אף כאן עשרה, והנה נראה מפורש דלכל דבר שבקדושה שיהא מותר לומר לא יהא פחות מעשרה וגמרינן להו מעדה עדה דמרגלים והתם במרגלים עשרה זכרים גדולים הוי וכותיהו בעינן דוקא. ובגמ’ ברכות כ”א ע”ב מנין שאין היחיד אומר קדושה שנאמר ונקדשתי בתוך בנ”י כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה ע”כ.
