מקורות:
מקור הסגולה שאתם מתכוונים הוא מספר קב הישר פרק צ”ז, שכתב בענין יום תענית אסתר וז”ל:
“כי יום זה הוא המסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל, יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ויאמר תחלה מזמור כ”ב בספר תהלים “אילת השחר” ודרשו חז”ל דאסתר היתה נקראת אילת השחר, ואח”כ ישפוך שיחו לפני ה’ ויבקש בקשתו, ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב”ה ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון.” עכ”ל.
ומאחר והסגולה מבוססת על הזכות של מרדכי ואסתר, מן הראוי גם להדליק נר לעילוי נשמתם, וכן להפריש פרוטה לצדקה לעילוי נשמתם, כי בכך מעוררים את זכותם ביתר שאת ויתר עוז. וכן אמירת המזמור כ”ב, טוב לומר בפה מלא שהוא לעילוי נשמת מרדכי ואסתר, כי הרי תכלית אמירתו הוא לעורר הזכות של שני הצדיקים האלו (מפני שמזמור זה יש לו שייכות לאסתר, כמבואר במדרש תהילים על המזמור הזה), וע”י שאומרים במפורש שהאמירה היא לעילוי נשמתם, מתעורר זכותם ביותר לטובת האדם שקורא את המזמור.
ולענין אם הסגולה מועילה רק בתענית אסתר או גם בימי הפורים, הנה הרב קב הישר הנ”ל כתב דבריו להדיא לענין תענית אסתר, אך הרבה נהגו לעשות סגולה זו גם בשני הימים של פורים, ונראה שיש צדק בדבריהם, דמאחר והסגולה מבוססת על זכות מרדכי ואסתר, הרי שגם בשני ימי הפורים מתעורר זכות שני הצדיקים האלו. וראה גם בקו’ ראש אליהו כ”ץ על פורים עמ’ ע”ה, שכתב שאפשר שהרב קב הישר גרס בתוס’ במגילה דף ד’ ע”א ד”ה פסק, כגירסת האליה רבה סי’ תרצ”ג סק”ט, שמזמור כ”ב אומרים רק בתענית אסתר ולא בפורים, אך לפי הגירסא שלפנינו אומרים גם בפורים.
ולענין מתי עושים סגולה זו בשנים שתענית אסתר (י”ג אדר) חל בשבת (וממילא הוקדם התענית ליום י”א אדר שהוא יום חמישי), הנה נשאל בזה האדמו”ר מתולדות אהרן, הרה”ק ר’ אברהם יצחק הכהן זצוק”ל, ועל זה מבוא בספר זכור לאברהם רוזנפלד ח”ד סי’ ס”א הערה כ’ כתב וז”ל: “רבינו נשאל בענין תענית אסתר מוקדם, מתי הסגולה לומר קאפיטל כ”ב כנ”ל. והשיב, דסגולתו הוא ביום התענית, אע”פ שהוא מוקדם, הרי הכל תלוי ביום התענית.” עכ”ל. ובכן הכי מסתברא, דלאחר שקבעו חז”ל שיום התענית יהיה ביום חמישי, ההשפעות של היום הזה מאירים ביום זה. אך ברור הדבר, שגם ביום ה”מקורי” שהיה אמור להיות התענית, י”ג אדר, קיים “רשימו” של האורות של היום הקדוש הזה, ולכן טוב לומר את המזמור ולבקש בקשות (שמותרות בשבת) גם ביום י”ג אדר שחל בשבת. וכ”כ הגר”ש גנוט שליט”א בלוח דבר בעתו, דנכון לומר בשני הימים. ומה גם דכל הימים שיש להם שייכות לקריאת המגילה (מיום י”א עד ט”ו באדר) עפ”י הסוד הם באמת הם ימים ששייכים לתיקון של ימי הפורים (כנגד אותיות מנצפ”ך, ואכמ”ל), ולכן ברור הדבר שבכל אותם הימים יש תועלת בסגולת אמירת מזמור כ”ב.
