מקורות ונימוקים:
האם מותר להתפלל שחרית קודם נץ החמה
בגמרא בברכות דף ל’. איתא, אבוה דשמואל ולוי כשהיו יוצאים לדרך היו מקדימים ומתפללים, וכשהיה מגיע זמן ק”ש היו קוראים. ופירש רש”י, שהיו מקדימים להתפלל קודם עמוד השחר.
משמע מדברי רש”י, שאבוה דשמואל ולוי היו מתפללים קודם עלות השחר וזה אינו מועיל אלא ביוצא לדרך, אולם קודם נץ החמה שרי.
אולם התוספות והרא”ש כתבו, שאף בשעת הדחק אסור להתפלל עד שיעלה עמוד השחר, הואיל והמתפלל קודם עמוד השחר לא יצא אף בדיעבד.
ואבוה דשמואל ולוי שהיו מקדימים ומתפללים בגלל שהיו יוצאים לדרך, היינו שהקדימו תפילתן קודם לנץ החמה, ולאחר עלות השחר.
ועיין בבית יוסף לסימן פ”ט שהביא לדברי הרא”ש התוס’ והרמב”ם בזה”ל: וכתב שם הרא”ש (סי’ א) תפילת השחר עד חצות וכו’ ותחלת זמנה יראה משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד של שחר (יומא כח.) אף על גב דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב (תהלים עב ה) ייראוך עם שמש (ונ”מ) [מכל מקום] אם התפלל בזו השעה יצא. והתנא לא חש לפרשו דמילתא דפשיטא היא כיון דזמן המאוחר שלה הוא בזמן התמיד הוא הדין לכל זמן המוקדם עכ”ל
גם התוספות (ל. ד”ה אבוה) כתבו בשם ר”ח גבי עובדא דאבוה דשמואל ולוי דבסמוך שזמן תפילת השחר מתחיל משעלה עמוד השחר וכן דעת הרמב”ם שכתב בפ”ג מהלכות תפילה (ה”א) תפילת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה ואח”כ (ה”ז) כתב המתפלל תפילה קודם זמנה לא יצא ידי חובתו וחוזר ומתפלל אותה בזמנה ואם התפלל תפילת שחרית בשעת הדחק אחר שיעלה עמוד השחר יצא, ע”כ.
כן פסק גם השולחן ערוך להלכה או”ח סימן פ”ט סעיף א’ בזה”ל:
זמן תפלת השחר, מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה, כדכתיב: ייראוך עם שמש (תהילים עב, ה) ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח, יצא.
מדברי הראשונים והשולחן ערוך עולה בהדיא שאין להתפלל לכתחילה קודם לנץ החמה, ורק אם התפלל בדיעבד יצא. אכן היוצא לדרך רשאי להתפלל קודם לנץ החמה הואיל והוא שעת הדחק.
משום כך כתב מרן הרב עובדיה זצ”ל בשו”ת יחווה דעת חלק ב’ סימן ח’ שרק הפועלים הממהרים לצאת למלאכתם יוכלו להקל ולהתפלל קודם נץ החמה.
מה עדיף תפילה במניין פועלים קודם הנץ – או תפילה ביחידות לאחר הנץ
למרות האמור לעיל שתפילה קודם הנץ אינה מותרת לכתחילה אלא במי שממהר למלאכתו או יוצא לדרך. במקום בו אין מניין מסודר לאחר נץ החמה, אלא רק קודם נץ החמה, נחלקו הפוסקים האם יש להעדיף להתפלל במניין קודם הנץ או ביחידות לאחר הנץ.
בשו”ת פרי יצחק חלק א’ סימן ב’ שעדיף שיתפלל במניין פועלים במניין מאשר ביחידות לאחר נץ החמה. כן כתב גם בשו”ת מנחת יצחק חלק ט’ סימן ט’ – י’. אולם בשו”ת שאילת שמואל סימן י”ב כתב שעדיף להתפלל יחיד לאחר נץ החמה מאשר להתפלל במניין פועלים.
למעשה ראוי לעשות שאלת חכם לפי המקום והזמן ולפי הציבור, ולענ”ד נראה שאם אין מניין מסודר לאחר נץ החמה, יש להעדיף להתפלל במניין מסודר קודם נץ החמה מאשר להתפלל יחיד, כי תפילה קבועה ביחיד מאבדת את מעלתה ואת טעמה. אכן אם הוא באופן חד פעמי שעובר במקום שאין שם מניין אלא קודם לנץ החמה, יש להעדיף להתפלל ביחיד לאחר הנץ, ולא להתפלל במניין פועלים קודם הנץ שהוא איננו מותר לכתחילה אלא עבור היוצא לדרך או למלאכתו כנ”ל.
