ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
שלום כבוד הרב,
הרבה זמן מעסיקה אותי שאלה חשובה ביחס להלכה, מי אמר שההלכה היא רצון השם?
ואני אסביר, למשל ל”ט מלאכות שבת היו נוגעות בעבר בבית המקדש אך איך הן רלוונטיות להיום? מי קבע שלהסתרק, להדליק אור או לשים מרק על הפלטה בשבת היא מלאכה והיא אסורה?
אני מאמינה שהתורה שבעל פה נכונה, אבל אני לא יודעת אם כולה נכונה, לא אפשרי שהיא לא השתבשה לאורך השנים..
בנוסף, הבנתי שבהלכה גם יש גדרות, הן נועדו כדי למנוע מראש את האיסור, אבל לפעמים זה לא הכרחי לדוגמה שאסור לנסוע בשבת על אופניים
בדקתי את הנושא ומותר לנסוע בשבת על אופניים פשוט פסקו בהלכה שלא כדי שאם יתקלקלו לא יצטרכו לתקן אותם או שלא נצא מגדר לגבולות, אז מה הבעיה לנסוע בשבת באופניים ואם הן מתקלקלות להשאיר אותם במקום או להחזיר הביתה. ובכלל, מה מלאכה בלצאת מחוץ לגבולות בשבת או מלאכת טלטול או למה מותר לחתוך בשבת עם סכין אבל מספריים לא, למה אסור לכתוב או להתקלח במים חמים? ובכללי גם לא הלכות בשבת כמו סדר נעילת נעליים וכו’…
שאלתך חשובה ויסודית
אכן ישנם אנשים, ואפילו כתות כמו כת הקראים וכדו’, הטוענים כי אכן שומרים הם על כל האמור בתורה שבכתב, אך אינם מאמינים בתורה שבעל פה. לטענתם התורה שבעל פה לא ניתנה מן השמים, אלא חז”ל המציאוה מעצמם ולכך אינם מחוייבים.
ישנו גם פיתוי גדול לצדד אחר דעה זו, כי הרי התורה שבכתב קלה היא ליישום, ואיננה מחמירה כל כך, ואין בה ריבוי פרטים כפי התורה שבעל פה, לא מן הנמנע שנגיעות אלו הן שגרמו להם לנסות להשיל מעליהם את המחוייבות לשמירת התורה שבעל פה.
אולם במקורות להלן אוכיח באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי לא ניתן להעלות על הדעת כי התורה שבכתב ניתנה מן השמים ללא התורה שבעל פה, ובוודאי שגם התורה שבעל פה ניתנה מן השמים ונמסרה למשה רבינו בסיני, למרות שלא נכתבה בחמשה חומשי התורה. כפי המבואר בתלמוד ירושלמי [פאה ב’ ד’]: מקרא, משנה, תלמוד ואגדה, אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר אמר ה’ למשה רבנו בסיני”.
ככל שתתבסס אצלנו עובדה הזו שהתורה שבעל פה גם היא ניתנה מן השמים יחד עם התורה שבכתב. כבר לא יהא ניתן שוב לשאול אולי לא את הכל צריך לקיים? אולי היום השתנה דבר מה ובעידן המודרני יהיה ניתן לחמם מרק על פלטה, ואולי אף לנסוע במכונית בשבת, שבלי ספק זהו יותר נוח מללכת ברגל. כי אם גם כל פרטי שמירת ההלכה שבתורה שבעל פה נמסרו למשה בסיני, כיצד נעלה על דעתנו שהתורה תשתנה, הרי בלי ספק שתורה שהיא מן השמים איננה בת חלוף, ואיננה מוגבלת בזמן, כפי שאמרו חז”ל זאת התורה לא תהיה מוחלפת, ולא תהיה תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
גם בנוגע לתקנות שתקנו חז”ל מדעתם לעשות גדר וסייג לדברי התורה, איננו רשאים לפטור עצמנו מלקיימה. כי אם דברי התורה שבכתב והתורה שבעל פה מן השמיים הם, הרי בתורה ניתנה הסמכות לגדולי החכמים שבכל דור ודור לתקנות תקנות מסויימות על פי גדרי מסויימים המופעים בתלמוד. ותקנות אלו הופכים להלכה של ממש, ואינם תלויים בדעתנו או בהסכמתנו.
להלן במקורות ונימוקים אתייחס לכל פרט ופרט בשאלה, תחילה אוכיח כי התורה שבעל פה גם היא ניתנה מן השמים יחד עם התורה שבכתב, לאחר מכן נבאר מדוע רק לחכמי התורה ניתנה הסמכות לבאר ולתקן ולפסוק הלכות, ומדוע בלי ספק רצון ה’ מאתנו שניצמד ונקיים את כל דבריהם, ואיננו יכולים לפסוק אחרת מדעתנו, גם כאשר נראה לנו ברור כי ההיגיון אומר אחרת.
הרב דוד אוחיון
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
הרב אליהו ברכה א. איסור הרהור בדברי תורה במקום מטונף א. בגמרא ברכות (כד:) תלמיד חכם אסור לו לעמוד
סדר חנוכת הבית מחולק לעשרה לומדים כל אחד עמוד נפרד בנוסף היהי רצון שכתב מרן החיד”א זיע”א וכן קיצור הלכות
נידונים, בירורים, סיפורים ומשלים בענייני דגים
לכבוד חודש אדר אשר סמלו הוא ‘מזל דגים’, ולא לחינם נקרא בלשון רבים, יען יש שני אדרים בשנה מעוברת, והשנה
הרה”ג אליהו ברכה הריגת חפים מפשע במלחמה נשאלתי כמה פעמים ובפרט לאחרונה שנת תשפ”ד באשר ביום שמחת לבנו בתורה הקדושה
הלכות ומנהגים פורים קטן התשפ”ד – 2024 ביום י”ד וט”ו שבאדר ראשון (הנקרא “פורים קטן”), אין נפילת אפיים בכל המקומות,
בטח יעניין אתכם!
האם אפשר לצחצח שיניים בין בשר וחלב בלי להמתין שש שעות
מקורות ונימוקים: מקור הצורך להמתין בין אכילת בשר לחלב בגמרא בחולין דף ק”ד: איתא, תנא אגרא חמוה דר’ אבא עוף
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה – הרי בהמות טמאות אסורות באכילה
מקורות ונימוקים: בספר ויקרא פרק י”א הרחיבה התורה בתיאור סימני הטהרה של הבהמות והחיות הכשרות ואסרה את כל הבהמות והחיות
מהו זיווג משורש הנשמה – האם יכול להיות זיווג משורש הנשמה עם גויה
מקורות ונימוקים: כיצד נקבע זיווגו של אדם בגמרא במסכת סוטה דף ב’. איתא, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי
האם מותר לחתוך נייר כסף ביום טוב?
מקורות ונימוקים: אע”ג דהרבה פעמים צריכים את הנייר כסף בכדי לעטוף מאכלים וכיוצ”ב דברים שהם מלאכת אוכל נפש שהותרה ביו”ט,
האם אפשר להיות יהודי – בלי להאמין ביהדות?
מקורות ונימוקים: על פי התורה היהדות נקבעת לפי האם, כפי המבואר במשנה פרק עשרה יוחסין, קידושין ס”ו: כל מי שאין
כלפי איזה חוקים והנחיות נאמר “דינא דמלכותא דינא”?
מקורות: מרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ ס”ה העלה דהא דאמרינן “דינא דמלכותא דינא” זהו
סמל ה”מגן דוד” – המשמעות והמקורות
מהו “מגן דוד”? הנה עצם המילים “מגן דוד” כבר מצינו במטבע שטבעו חכמים בברכות ההפטרה (וכמוזכר בפסחים[1]), ושם הכוונה היא
מקורות וביאורים: תלמוד בבלי מסכת סוטה (דף כא עמוד א): א”ר יוסף: מצוה, בעידנא דעסיק בה – מגנא ומצלא, בעידנא
מקורות ונימוקים המקור לשני פתגמים אלו מקור לפתגם “מה שיעשה הזמן יעשה השכל”, מצאנו בספר תולדות יצחק (בראשית לז לה)
מקורות ובאורים: לעבור כנגד המתפלל ובצדדיו: ראה שולחן ערוך (או”ח סי’ קב סעי’ א’). ולענין צדדים, (שם סעיף ד’). וע”ע
האם מותר לקרוא ‘אבא’ לאב חורג או מאמץ
מקורות ונימוקים: אבא הוא שם תואר כבוד ואיננו שם עצם – לפיכך ניתן לקרוא בו גם למי שאיננו אב ראשית
מאגר התשובות
מאגר תורני
הרשם לקבלת הניוזליטר
הרשם לקבלת תוכן מאגר 'תשובות' מידי שבוע לתיבת המייל שלך
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א
הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.
בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!
השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם