שאלתך חשובה ויסודית
אכן ישנם אנשים, ואפילו כתות כמו כת הקראים וכדו’, הטוענים כי אכן שומרים הם על כל האמור בתורה שבכתב, אך אינם מאמינים בתורה שבעל פה. לטענתם התורה שבעל פה לא ניתנה מן השמים, אלא חז »ל המציאוה מעצמם ולכך אינם מחוייבים.
ישנו גם פיתוי גדול לצדד אחר דעה זו, כי הרי התורה שבכתב קלה היא ליישום, ואיננה מחמירה כל כך, ואין בה ריבוי פרטים כפי התורה שבעל פה, לא מן הנמנע שנגיעות אלו הן שגרמו להם לנסות להשיל מעליהם את המחוייבות לשמירת התורה שבעל פה.
אולם במקורות להלן אוכיח באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי לא ניתן להעלות על הדעת כי התורה שבכתב ניתנה מן השמים ללא התורה שבעל פה, ובוודאי שגם התורה שבעל פה ניתנה מן השמים ונמסרה למשה רבינו בסיני, למרות שלא נכתבה בחמשה חומשי התורה. כפי המבואר בתלמוד ירושלמי [פאה ב’ ד’]: מקרא, משנה, תלמוד ואגדה, אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו, כבר אמר ה’ למשה רבנו בסיני ».
ככל שתתבסס אצלנו עובדה הזו שהתורה שבעל פה גם היא ניתנה מן השמים יחד עם התורה שבכתב. כבר לא יהא ניתן שוב לשאול אולי לא את הכל צריך לקיים? אולי היום השתנה דבר מה ובעידן המודרני יהיה ניתן לחמם מרק על פלטה, ואולי אף לנסוע במכונית בשבת, שבלי ספק זהו יותר נוח מללכת ברגל. כי אם גם כל פרטי שמירת ההלכה שבתורה שבעל פה נמסרו למשה בסיני, כיצד נעלה על דעתנו שהתורה תשתנה, הרי בלי ספק שתורה שהיא מן השמים איננה בת חלוף, ואיננה מוגבלת בזמן, כפי שאמרו חז »ל זאת התורה לא תהיה מוחלפת, ולא תהיה תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
גם בנוגע לתקנות שתקנו חז »ל מדעתם לעשות גדר וסייג לדברי התורה, איננו רשאים לפטור עצמנו מלקיימה. כי אם דברי התורה שבכתב והתורה שבעל פה מן השמיים הם, הרי בתורה ניתנה הסמכות לגדולי החכמים שבכל דור ודור לתקנות תקנות מסויימות על פי גדרי מסויימים המופעים בתלמוד. ותקנות אלו הופכים להלכה של ממש, ואינם תלויים בדעתנו או בהסכמתנו.
להלן במקורות ונימוקים אתייחס לכל פרט ופרט בשאלה, תחילה אוכיח כי התורה שבעל פה גם היא ניתנה מן השמים יחד עם התורה שבכתב, לאחר מכן נבאר מדוע רק לחכמי התורה ניתנה הסמכות לבאר ולתקן ולפסוק הלכות, ומדוע בלי ספק רצון ה’ מאתנו שניצמד ונקיים את כל דבריהם, ואיננו יכולים לפסוק אחרת מדעתנו, גם כאשר נראה לנו ברור כי ההיגיון אומר אחרת.
הרב דוד אוחיון