מקורות ונימוקים:
אבא הוא שם תואר כבוד ואיננו שם עצם – לפיכך ניתן לקרוא בו גם למי שאיננו אב
ראשית כל חשוב להבהיר כי הכינוי אבא איננו שם העצם של האדם כלפי בנו, אלא הוא שם תואר כבוד.
הראיה לכך היא, מעצם העובדה שמצאנו כי חז”ל השתמשו בשם זה כלפי אדם מכובד אף כאשר איננו אבא, וכבר מצאנו כי אברהם אבינו נקרא אב המון גויים, כפי שאמר ה’ לאברהם “כי אב המון גויים נתתיך” והיינו לא רק לזרעו שנולד ממנו, אלא גם בהתייחס לכלל העמים שגיירם והכניסם תחת כנפי השכינה.
וכבר כתב הרמב”ם בפירוש המשניות למסכת ביכורים פרק א’ משנה ד’ כי להלכה גר יכול להביא ביכורים ולקרוא את הפסוק אשר נשבע ה’ לאבותינו לתת לנו, הואיל ואברהם הוא אב לכל באי העולם לפי שלימדם האמונה והדת.
מלבד זאת בשו”ת נודע ביהודה מהדו”ת או”ח סימן קי”ג, כתב בתוך דבריו, כי אינו זוכר בש”ס שום תנא או אמורא שהיה נזכר בשני שמות ושניהם שם העצם, זולתי אבא שאול ואבא יוסי, וגם זה אינו שני שמות, כי אבא לדעתי אינו שם העצם רק שם התואר לשון חשיבות, וציין לדברי הגמרא בברכות דף ט”ז: שם איתא, עבדים ושפחות אין קורין אותם אבא פלוני ואמא פלונית, ופרש”י דהיינו שבגלל שהעבדים ושפחות אינם חשובים אין לקרוא להם בשם כבוד אבא, אך אין מדובר על בניהם אלא על שאר בני האדם. מן האמור למדים אנו כי השם אבא הינו תואר כבוד, שניתן להעניקו לאנשים מכובדים בוודאי על מי שגידלו וחינכו והביאו לחיים רוחניים או שדואג לכל מחסורו הגשמי וכדו’.
כמו כן מצאנו שהתלמידים נקראים בנים כפי שכתב רש”י בדברים פרק ו’ פסוק ז’ ושיננתם לבניך, אלו התלמידים. ומצאנו אף שהתלמיד קורא לרבו אב, כמו שנאמר במלכים ב’ ב’ אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. ובתרגום שם פירש רבי רבי דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין. ויעויין עוד בגמרא בסנהדרין ס”ח. שם מבואר כי התואר אבי הוא במקום רבי.
למרות שבגמרא בברכות איתא, “אין קוראים אבות אלא לשלושה, אברהם יצחק ויעקב”, יעוין ברש”י שם שכתב שאין קוראים אבות ל’ישראל’. כלומר דווקא כאבות האומה הישראלית אין קוראים לאחרים מלבד אברהם יצחק ויעקב. אכן אדם יכול ורשאי לקרוא בשם אבא למי שאיננו אביו בתואר כבוד.
כך מצאנו גם לגבי משה רבינו שאמרה התורה במדבר ג’, ואלה תולדות אהרן ומשה וגו’, אלה שמות בני אהרן. התחיל בתולדת אהרן ומשה, ומזכיר רק בני אהרן, ואמרו חז”ל, מלמד שכל המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו, ועיין שם בדברי האוה”ח הקדוש שכתב, כי יחשבו בני משה, לצד שהוא התפלל עליהם וחיו עיין שם.
כן כתב הרמב”ן בנוגע לבת אשר שרח, שנקראת בת אשר, על שגדלה כבתו, אף שלא הייתה בתו שהרי בפרשת ויגש כתיב ושרח אחותם, אלמא אחות השבטים הייתה, ולא בת אשר.
אמנם חשוב לציין, שאין האמור אלא שלא בפניו האב האמיתי, כי קריאה בשם אבא לאדם אחר בפני מי שהוא האב הביולוגי, עלול בהחלט לפגוע באב הביולוגי, וזה וודאי אינו ראוי.
יש להוסיף ולהדגיש בעניין זה את מה שכתב בשו”ת מנחת יצחק חלק ד’ סימן מ”ט, כי ראוי שלא להתכחש ולטשטש ולהעלים את זהות האב והאם האמיתיים, גם במקרה של אימוץ, כדי שלא להגיע לידי חששות חיתון.
