שאלה:
שלום הרב
סליחה על השאלה,
אבל אם הקב”ה רחמן?
מדוע הוא ברא את מחלת הסרטן ושאר מחלות שלא ניתן להם תרופה עדיין?
וכי זה הדרך של אדם שמרחם שנותן מחלה ולא נותן פתרון?
תשובה:
שאלתך חשובה וכנה
האמת היא כפי שהזכרת בשאלתך, שאין דרכו של האוהב, לעשות שום דבר צער או נזק לאהובו.
אלא שישנם מצבים בהם דווקא האוהב הגדול ביותר הוא הראשון שירוץ לגרום לצער מסויים ונזק מסויים לאהובו על מנת להשיג את הנזק לאהוב.
לדוגמא, תאר לעצמך מקרה בו לאב מסור ישנו בן יחיד ואהוב, וברגלו של בנו התפתח נמק חמור, ועל מנת להציל את חיי הבן אמרו הרופאים שנדרש באופן חד משמעי לכרות את רגלו של הבן. האם לא האב יהיה זה שירוץ לקחת את בנו לבית החולים לכריתת רגלו, למרות הכאב והצער שבדבר?
תסכים איתי שכל אדם שלא יודע ולא רואה שיש לבן נמק ברגל, אם יראה את האב מתאמץ שיכרתו את רגלו של הבן, ישאל האם זהו דרכו של האב לעשות כך לבנו אהובו.
כך גם כמענה לשאלתך, הראייה שלנו מוגבלת היא למאוד, איננו יודעים מהי הסיבה שבגינה הקב”ה מעניש את ברואיו אהוביו במחלות חשוכות מרפא, כואבות כל כך ומצערות כל כך. אבל דבר אחד אנו יודעים, הקב”ה אוהב את ברואיו יותר מכפי שאוהב אדם את בתו היחידה.
הסיבה שהקב”ה נותן לפלוני מחלה ולאלמוני הפסד, הוא לטובתו, היות והקב”ה רואה בזה דבר טוב עבור האדם, שיתקן בזה את נשמתו, פעמים זה על מנת לכפר על עוונו, פעמים זה על מנת לתקן חטא מגלגול קודם, ופעמים זה על מנת לנסותו ולבדוק את אמונתו בבוראו, על מנת להעניק לו על עמידתו בניסיון שכר נצחי בעולם הבא עולם הנצח והאמת.
אכן הניסיון הוא גדול, אבל דע לך כי הקב”ה אוהב את ברואיו באמת, וכל מה שעושה הוא לטובתם. והמאמין באמונה שלמה שהקב”ה עושה לברואיו רק טוב, רגוע יותר שמח יותר, ועובר את הקשיים בקל יותר, והעיקר שבזכות העמידה באמונתו יקבל את השכר האמיתי בעולם הנצחי.
נוסף לכך, בורא העולם, נתן גם לאדם החולה הרבה מאוד דברים טובים, וגם האדם החולה צריך להודות לה’ על כל יום שעוד זוכה לקום בבוקר לשמוע ולראות לאהוב ולהנות מהדברים הטובים שהעולם מאפשר. מהמשפחה מהילדים והחברים.
בברכה שנזכה עד מהרה לראות את הטוב שבכל דבר,
ותזכה מהרה לראות טובה וברכה רפואה ובריאות.
מקורות ונימוקים:
בגמרא בברכות דף ה’. איתא, כל שהקב”ה חפץ בו מדכאו ביסורים כפי שנאמר בישעיה נ”ג, וה’ חפץ דכאו החלי.
כלומר היסורין שהקב”ה מביא לאדם הינם בסיבת אהבת הקב”ה את האדם, ולטובתו הם, ולא חלילה מחוסר האהבה כלפי המתייסר.
עוד איתא התם, תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל והעולם. הבא תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ארץ ישראל דכתיב כי כאשר ייסר איש את בנו ה’ אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה’ אלהיך מביאך אל ארץ טובה העולם הבא דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.
כלומר הטובות הכי גדולות והמתנות הכי גדולות מגיעים דרך יסורים כי היסורים הם לטובת האדם.
בספר חסד לאברהם מהגר”א הכהן חתנו של הגאון החפץ חיים זצ”ל במאמר, “צרי היגון” כתב סיפור נורא בשם רבינו הגר”א מווילנא ז”ל, וז”ל:
שמעתי בשם גדול אחד שהיה מקרובי הגר”א ז”ל, שמנהג הגר”א ז”ל היה שבין מנחה למעריב היה מדבר עם ידידיו ומקורביו דברי נעימים בעניני מוסר, פעם אחד שמע אחד ממקורבי הגר”א ז”ל שאמר שכל דבר שהביא הקדוש רמ”ק זצ”ל בספרו ראשית חכמה בעונש הגיהנם, שהם דברים אמיתיים לא בדרך גוזמא ומשל.
והאיש ששמע מהגר”א ז”ל כן, נכנסו דבריו בלבבו, ובאשר כל איש יודע מרת נפשו מהחטאים שבאו לידו, לכן נצטער מאד ונפל בחולי גדול מחמת צערו ומרי נפש כ”כ שנפל לבו מאד ונחלה מאד ר”ל, ובשבוע השנית לא היה יכול לבוא אל בית הגר”א כדרכו, כי היה מונח על ערש דוי, ושאל הגר”א עליו ואמרו כי חולה הוא, ומסתמא התפללו עליו ונרפא, ולשבוע הבא בא לבית הגר”א כדרכו, אח”כ שאל הגר”א ז”ל לשלומו מה היה לו השיב להגר”א ז”ל וסיפר לו מה שאירע לו, אמר לו החולה שנרפא, אולי ח”ו היה מת מחולי זה היה הגר”א ז”ל סיבת מיתתו, אמר לו מדוע, אמר לו, אחר ששמע מהגר”א ז”ל כי כל העונשים שהביא הראשית חכמה בספרו מעונשי הגיהנם הוא פשוט באמת לא בדרך גוזמא, חליתי מפחד עונש הגיהנם והייתי מסוכן מרוב הצער,
ענה לו הגר”א ז”ל כי גם עתה אני אומר כי כנים דברי הראשית חכמה דברים כהויתן לא בדרך גוזמא, אלא דבר אחד שכחתי לומר לך לאמר שהוא להאדם באמת למשיב נפש, כי תדע כי באמת הוא ככתוב בקהלת (י”ב – י”ב) כי את כל מעשה יביא האלקים במשפט על כל נעלם, ומביאין על הכל עדים לכל דבר קטן וקל, על הענינים שכבר נעלמו מהאדם, והדין של מעלה הוא חמור מאד, והאדם מתמרמר נורא מאד ויצא חייב, אלא שאח”כ מביאין פנקס וחשבונות שסבל האדם יסורין בעולמו בעוה”ז ומתחילין לנכות אל כל חטא וחטא כנגד היסורין שסבל האדם, ורואה האדם שכל חשבונות החטאים מתמעטין ופוחתין אחת אחת עד שיתחיל כף הזכויות להכריע ושמח על היסורין כעל כל הון, וסיים הגר”א ז”ל: אלמלא היסורין לא מצינו ידינו ורגלינו ליום הדין עכ”ל.
כלומר הייסורים הם הדבר שבעולם הבא ישמחו בו ביותר, כי הוא נועד לכפר על כל החטאים ומציל מדינה של גיהנם. וכפי שאמר הגר”א אילמלא היסורין לא מצינו ידינו ורגלינו ליום הדין.
