מקורות ונימוקים:
כיצד יש לכתוב את שם האב בכתובת גר
בכתובת גר יש לכתוב את בשם האב, בן אברהם אבינו, כפי שכתב בסדר הגט למהר”י מינץ סי’ ק”ג שכתב בנוגע לכתיבת שם האב בגט של גר, בזה”ל: ששאלת מה בגר המגרש, נראה דהוא צריך לכתוב בן אברהם אבינו, ולא בן אברהם סתם, דמיחזי כשיקרא ומזוייף מתוכו, עכ”ל.
כתובה של גר שנכתב בה שם אב שלא הוחזק בו ולא כתב בן אברהם אבינו עליו השלום
כתב הרא”ש בתשובה כלל ט”ו סימן ד’, וששאלתם על גר שנתגדל בין ישראל ורוצה לישא אשה אם יוכל לקרות לעצמו איזה שם שירצה כגון פלוני בן פלוני עם כינויו ויכתוב כך בכתובה פלוני בן פלוני עם כנויו ויחתמו עדים עליו אי מחזי כשקרא אי לא.
תשובה יראה שאותה כתובה אינה כתובה כיון שלא הוחזק בעיר באותו שם עד היום הזה ונמצא משהא את אשתו בלא כתובה. ובגטין פרק השולח (לד:) מייתי ברייתא היו לו שתי נשים אחת ביהודה ואחת בגליל ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל וגירש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל, אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה בשמו שביהודה ושם דגליל עמו ואת אשתו שבגליל בשמו שבגליל ושם דיהודה עמו, וכו’. הרי שהקפידו חכמים מי שיש לו שני שמות בשני מקומות שצריך לכתוב שניהם שלא תבא האשה לידי הפסד בגביית כתובתה. כל שכן מי שהחזיק לו שם באותה מדינה עד היום הזה ועתה בא לקרא לו שם חדש ולכתבו בכתובה דלא צייתינן ליה, כי היום ולמחר כשתוציא כתובתה יאמרו לא ידענו שם זה מי הוא. ואפילו יכתוב שם כנויו לא מהני כיון שלא כתב שם העיקר.
ועוד הא דתנן בפרק גט פשוט שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אינן יכולין להוציא שטרות זה על זה ולא אחר יכול להוציא שטר חוב עליהן, כיצד יעשו, ישלשו, אם היו משולשים יכתבו הסימן, אם היו מסומנין יכתוב כהן, ומה אנו צריכין לכל דקדוק זה, אחד מהם ישנה את שמו ויכתוב בשטר יצחק בן ראובן, אלא ודאי אי איפשר לשנות ולכתוב שם שלא הוחזק בו שטר זה כמאן דליתיה דמי. הכא נמי כתובה זו כמאן דליתיה דמיא ואין לחתום עליה. אלא כך נוהגין לכתוב בכתובות וגטין של גרים פלוני בן אברהם ושמו המובהק כותבים ואב המון גוים הוא אבי כולם, ע”כ.
מדבריו למדים אנו כי בכתובת גר יש לכתוב בן אברהם ולא לכתוב שם אחר במקום שם אביו הגוי. ואם כתב שם אחר שלא הוחזק בו הכתובה פסולה.
כתובה של גר שנכתב בה שם האב המאמץ
אולם יש מקום גדול לומר שאין דברי הרא”ש דומים לנידון דידן, הואיל ובנידון דידן הרי לא כתב הגר שם אדם סתם, אלא את שם אביו המאמץ, ובשם אב מאמץ יש לומר שהוחזק הגר בשם זה, ושמא משום כך יש להכשיר הכתובה.
ואכן בנידון אפשרות כתיבת שם מאמץ בכתובה כתב בשו”ת אגרות משה אבן העזר חלק א’ סימן צ”ט בזה”ל: בדבר חתן שאין ידוע שם אביו, האם לכתוב בכתובה שם בעלה השני שמגדלו כאב או לכתוב אברהם אבינו או לכתוב שם אמו או שמו לבד, הנכון לענ”ד לכתוב בנוסח כזה, בן מי שנשכח שמו ונקרא בן פלוני שגידלו.
כי לכתוב בן אברהם אבינו אי אפשר שהרי יאמרו שהוא גר ואינו חתן זה ולא תוכל לגבות ממנו בשטר זה ונמצא שהיא כתובה פסולה. ואין לכתוב שם האם או שמו לבד משום דיאמרו שהוא שתוקי או אסופי ויוציאו לעז על זרעו. ולכתוב שם שגידלו לבד אף שיש מקום לכתוב סתם בן על המגדלו כדאיתא סברא כזו מ”מ לכתחלה אין לעשות כן אלא לכתוב דברים מפורשין כדביארתי.
בדברי האגרות משה מבואר שאין לכתוב שם האב המאמץ בסתם כשם אביו של הגר, אלא לכתוב פלוני בן פלוני שגידלו.
אולם מאידך, ניתן להוכיח מדברי האגרות משה הנ”ל, שבכל מקום שנכתב בכתובה פלוני בן פלוני על שם האב המאמץ ולא נכתב שגידלו או לשון אחר כיוצ”ב, בדיעבד יש להכשיר את הכתובה.
ועיין עוד בשו”ת בניין ציון החדשות סימן כ”א שכתב להכשיר במקרה שנכתב בגט שם האב המאמץ, במקום שאין ידוע שמו של האב האמיתי, והוחזק הגר בשם אביו המאמץ. זה לשון הבניין ציון שם:
בדבר השאלה שבאה לפני מעכ”ת נ”י באחד שרוצה לגרש אשתו והוא בן אשה שנתעברה כשהיתה פנויה ואח”כ נשאת לבעל שהודה הוא והיא שממנו נתעברה שחשבו לבנו וגם פדה אותו כמשפט בנו הבכור אם לכתוב שם אביו כפי שהודה או דלמא ניחוש שמא זינתה גם עם אחר וכו’.
אמנם בלא כל זה לענ”ד אין חשש פסול לכתוב שם אב המגרש בשם האיש המחזיק אותו לבנו כיון דהטעם דשינה שמו או שם אביו פסול הוא דאין ניכר מתוך הגט דהוא המגרש ויאמרו אחר הוא, ואפילו לשיטות הפוסקים דאם שינה שמו והעלה לו שם אחר במקום נתינת הגט כשר מכ”מ בשינה שם אביו כתב המהרא”י הביאו הב”ש (סי’ קכ”ט ס”ק י”ז) דפסול דלו יכול להעלות שם אחר משא”כ לאביו ע”ש. אכן לענ”ד זה דוקא אם ידוע שיש לאביו שם אחר אבל בנידון זה דלא ידוע לשום אדם בעולם שם אחר לאביו של המגרש אלא השם שנקרא בו בעל אמו. א”כ אפילו תימא זה לאו אביו הוא אלא אחר הרי לא נודע שמו ולא גרע מנשתקע שם אביו בשעת כתיבת הגט ונקרא בשם אחר הרי ודאי לא כותבין השם שנשתקע אלא השם שעתה נקרא בו לכל העולם. וא”כ זה שנקרא פלוני בן פלוני על שם בעל אמו בזה נשתקע שם אביו לגבי דידיה וכו”ע ידעי דזה הוא המגרש וניכר מתוך הגט. מכל זה נראה לענ”ד שאין חשש איסור אפילו לכתחלה לכתוב בגט השם שנקרא בו בפי כל ושבו נקרא לתורה. ולמעכ”ת נ”י משפט הבחירה אם עדיף לעשות כן או אם עדיף להשמיט שם אביו לגמרי מה שכשר דוקא אם לא אפשר לכתוב שם אביו לפי המבואר בפוסקים, עכ”ל.
כעין זה כתב גם בספר גופו של גט דף נ”ד, על מי שכתב בשם אבי האשה את שם האב המאמץ, שהגט כשר. כיון שלא יבואו להחליף ולומר לא זאת היא האשה המתגרשת.
לפיכך בנידון שלפנינו בו החתן הינו גר ואין כותבין שם אביו, אם כתב שם אביו המאמץ יש להכשיר את הכתובה בדיעבד. אולם שונה גט מכתובה, שהרי את הכתובה אפשר לתקן ללא חשש, ואין בזה חשש לעז, ואין הדבר נחשב לדיעבד כפי שבגט. לפיכך מן הראוי לכתחילה שיעשו כתובה חדשה בנוסח כתובה שאשתכח בה טעותא.
